ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/כב א
וכן: "וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים" (שמות כב, ז), מקבל מקרה המַקְרִיבִים אותו והם הדיינים. והיה זה בעבור שאינם יכולים לקבל המקרה ממינם שהוא בנין הקל, על כן נשאלים למין אחר שהוא בנין הדגוש או הנוסף, ומקבלים מקרהו. וכן: "נִהְיָה הַדָּבָר הַזֶּה" (מ"א א, כז), "הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה" (דברים ד, לב) – מקבל מקרה עושה ההויה, כי הוא סבת ההויה. והנה "נִהְיָה" כמו "הָיָה", אלא שב"נִהְיָה" נראה בו הפּוֹעֵל. וכן "וְנַעֲלָה הֶעָנָן" (במדבר ט, כא), והדומים להם מבנין נִפְעַל מן הפעלים-העומדים, לכל אחד התבונן ותמצא כן.
וכמו שנאמר מהפעלים העומדים פָּעַל מבלי נִפְעַל, כן נאמר נִפְעַל מבלי פָּעַל. כמו "נִשְׁבַּע" "נִשְׁבַּעְתָּ", שלא נאמר ממנו "שָׁבַע" "שָׁבַעְתָּ". וכן "נוֹתַר", לא נאמר ממנו "יָתַר" "יָתַרְתָּ", כי אם "נוֹתַר" "נוֹתַרְתָּ".
ולדעת רבינו יונה, נאמר גם "יָתַר" "יָתַרְתָּ", אחר שמצאנו: "וְאֶת הַיּוֹתֵר הֶחֱרַמְנוּ" (ש"א טו, טו). ולפי דעתי, שהוא תֹאר או שם הפֹעל. ואע"פ שהוא שם הפֹעל, ויש לנו לבנות ממנו פעולה, אחר שמצאנו בו פעֻלה אחרת, והוא בנין נִפְעַל, אין אנו צריכים לפָעַל הקל. אבל במקום שנמצא שם פֹעל או שם תֹאר, נאמר ממנו פָעַל הקל אם לא נמצא נִפְעַל. כמו מן "דָוֶה", נאמר: "דָוָה" "דָוִיתִי" "אֶדְוֶה" "יִדְוֶה", אחר שמצאנו ממנו השם והתֹאר.
ומלת "נִשְׁבַּרְתִּי אֶת לִבָּם הַזּוֹנֶ ה" (יחזקאל ו, ט), אמרו שהוא כמו שִׁבַּרְתִּי, והוא יוצא. ואיננו נכון שיהיה בנין נִפְעַל יוצא לעולם, כי אין לעשות מן הפעול פועל. והנכון שהוא עומד כמשפטו, ו"אֶת", הוא כענין "מִן", כמו "הֵם יָצְאוּ אֶת הָעִיר" (בראשית מד, ד). ופירושו: נשברתי מן לבם הזונ ה, ובא בענין "וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ" (בראשית ו, ה) וכן "לְפָנַי לֹא נוֹצַר אֵל" (ישעיהו מג, י), אמרו שהוא כמו "יָצַר", כי ידמה פירוש הפסוק, לפני שנוצרתי אני לא נוצר אל, וחלילה חלילה לומר "נוֹצַר" על יוצר כל יתברך ויתעלה, לפיכך פירשו "נוֹצַר" כמו "יצר", ורוצה לומר, לפני שיצרתי אני, לא