ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/עח א

<< · ספר מכלול (רד"ק) · לפי דפים · עח א · >>

הִצַּתֶּן – "לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ" (שמואל ב יד, לא). וכבר כתבנו בכל אלה ששרשם "נצת", אבל רבי יונה הכשיר בכל אלה שיהיה שרשם "יצת", בעבור שמצאנו "אֲצִיתֶנָּה יָּחַד" (ישעיהו כז, ד), ויהיה הפוך מן "יצת", כמו שנמצא ברבים מנחי הפ"א ונחי העי"ן וענינם אחד.

ינח – גם כן מחסרי הפ"א – "לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְעָשְׁקָם" (דברי הימים א טז, כא), "וַיַּנַּח מֹשֶׁה" (במדבר יז, כב), "וְהִנִּיחָם שָׁם" (ויקרא טז, כג). ועוד נכתבנו בנחי הפ"א.

תמו החסרים

שער אותיות או"י

ועתה נחל בנחים, והם נחי הפ"א ונחי העי"ן והלמ"ד. ואלה הם נחי הפ"א; ונקדים שער אחד לאו"י כי ממנו תוצאותם.

דע, ישכילך האלהים, כי אותיות או"י הם אִמּוֹת לכל האותיות. וכן קראם בעל ספר יצירה ואמר "שלש אמות או"י". ומה שאמר "שלש אמות אמ"ש" (ספר יצירה ב, ב) הם אמות בעולם, אבל אמות הספור הם או"י. ונקראו "אמות" בעבור כי לא תוכל להוציא לא תיבה ולא אות בעולם מבלתי אחת מהן. והן אותיות הנשימה כי הם פעמים בלא הדגשת אחת המוצאות. וזה לך האות בתנועת חמשת המלכים, כי הם כלל כל התנועות שיוכל אדם להניע ולהוציא. אָא – הנה אל"ף נחה אחר הנעה, אֵי – הנה יו"ד נחה, וגם כן אִי. אוֹ – הנה ו"ו נחה, וגם כן אוּ.

ואלה הנחים פעמים בכתב ופעמים בלא כתב רק בנשימה לבד. בכתב – כמו שנכתבה אל"ף "צַוָּאר", "לְעֵת צֵאת הַמְּלָאכִים" (ש"ב יא, א); ו"ו "גִבּוֹר" ויו"ד "שָׂרִיד", ו"ו "עוּגָב", יו"ד "עֵילָם" ויו"ד "וַיֹּאמְרוּ אֵלֵינוּ זְקֵינֵינוּ" (יהושע ט, יא) – היו"ד אשר בין הקו"ף והנו"ן.

וגם נתחברו ב' נחים בכתב באחרית המלה האחד לצורך והאחד שלא לצורך, כמו אלה שזכרנו שאינם אלא למשך הנח – "הֶהָלְכוּא אִתּוֹ" (יהושע י, כד), "וְלֹא אָבוּא שְׁמוֹעַ" (ישעיהו כח, יב), "נָשׂוּא לַשָּׁוְא עָרֶיךָ" (תהלים קלט, כ), "נָשׂוֹא יִנָּשׂוּא כִּי לֹא יִצְעָדוּ" (ירמיהו י, ה) – הו"וין סימן הרבים, והאל"פין נוספות. וכן "הוּא" ו"הִיא" וכן ,"אַף כִּי לוּא אָכֹל אָכַל הַיּוֹם הָעָם" (ש"א יד, ל); "לוּא הִקְשַׁבְתָּ לְמִצְוֹתָי" (ישעיהו מח, יח); "לוּא קָרַעְתָּ שָׁמַיִם" (ישעיהו סג, יט), וכן כל "לוּא" "הֲלוֹא" המלאים.^[1]

ורוב המקומות יוציאם אדם בנשימה

נימוקי רבי אליהו בחור

1. ובכן במסורת: לוּא ולוּא כ"ב וג' מנהון מלאים והם ג' אילו שזכר. וכן לוֹא במסרה ל"ה מלאים, ב' מנהון בתורה והשאר הביאו המסרת וכן הלוא הביאו המסורת בכל ספר וספר איזה הם מלאים ואיזה הם חסרים.