קטגוריה:שמואל ב יא א
נוסח המקרא
ויהי לתשובת השנה לעת צאת המלאכים וישלח דוד את יואב ואת עבדיו עמו ואת כל ישראל וישחתו את בני עמון ויצרו על רבה ודוד יושב בירושלם
וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה לְעֵת צֵאת הַמַּלְאֿכִים וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת יוֹאָב וְאֶת עֲבָדָיו עִמּוֹ וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁחִתוּ אֶת בְּנֵי עַמּוֹן וַיָּצֻרוּ עַל רַבָּה וְדָוִד יוֹשֵׁב בִּירוּשָׁלָ͏ִם.
וַיְהִי֩ לִתְשׁוּבַ֨ת הַשָּׁנָ֜ה לְעֵ֣ת ׀ צֵ֣את הַמְּלָאכִ֗ים וַיִּשְׁלַ֣ח דָּוִ֡ד אֶת־יוֹאָב֩ וְאֶת־עֲבָדָ֨יו עִמּ֜וֹ וְאֶת־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיַּשְׁחִ֙תוּ֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וַיָּצֻ֖רוּ עַל־רַבָּ֑ה וְדָוִ֖ד יוֹשֵׁ֥ב בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
וַ/יְהִי֩ לִ/תְשׁוּבַ֨ת הַ/שָּׁנָ֜ה לְ/עֵ֣ת׀ צֵ֣את הַ/מַּלְאֿכִ֗ים וַ/יִּשְׁלַ֣ח דָּוִ֡ד אֶת־יוֹאָב֩ וְ/אֶת־עֲבָדָ֨י/ו עִמּ֜/וֹ וְ/אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵ֗ל וַ/יַּשְׁחִ֙תוּ֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וַ/יָּצֻ֖רוּ עַל־רַבָּ֑ה וְ/דָוִ֖ד יוֹשֵׁ֥ב בִּ/ירוּשָׁלָ͏ִֽם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
השאלה הראשונה בדברים שאמר יואב למלאך אשר שלח אל המלך להודיעו מיתת אוריה, אמר ויצו את המלאך לאמר בכלותך את כל דברי המלחמה לדבר אל המלך והיה אם תעלה חמת המלך ואמר מדוע נגשתם אל העיר להלחם וגו', ואמרת גם עבדך אוריה החתי מת, ולמה לא צוה שיגיד לו כל הענין בראשונה ומיתת אוריה בתוכו? וצוה לאומרו אחר כלות הספור ובתנאי אם תעלה חמת המלך, וזה היה תכלית הספור וכוונתו:
השאלה השנית במשל שספר נתן אל המלך מהאיש העשיר אשר לקח כבשת הרש, והיא למה לא זכר במשל שהאיש העשיר מלבד שלקח את הכבשה מהאיש הרש הנה עוד הרגו עליה? כי זה היה דומה לנמשל, שדוד מלבד אשר לקח את אשת אוריה הנה עוד צוה להרגו בחרב בני עמון, והיה אם כן עם זה המשל יותר דומה לנמשל ויהיה ספור הענין יותר מגונה ויקשה אם כן למה לא זכר זה הנביא במשל וזוכרו בנמשל?
השאלה השלישית למה לא צוה האל יתברך לדוד ולא הזהירו הנביא גם כן שיעזוב את בת שבע, אחרי שהושרשנו במסכת סוטה (פרק ה' משנה ראשונה) שהאשה הנבעלת מתחת בעלה הלא היא אסורה לבעל ואסורה לבועל, ואם דוד עשה תשובה איך לא עזב החטא? בהיות עזיבת החטא תנאי הכרחי מאד והוא העקר בתשובה, ואיך האל יתברך בהיות הענין רע בעיניו בחר שתשאר בת שבע עם דוד? ושיהיה שלמה בנה מלך על ישראל והשם אהבו?
השאלה הרביעית בדברי נתן הנביא שאמר בתוכחתו לדוד, אם באמרו את אוריה החתי הכית בחרב, וחזר ואמר ואותו הרגת בחרב בני עמון, והוא דבור כפול, ואם בזכרון העונש שאמר ועתה לא תסור חרב מביתך עד עולם עקב כי בזיתני ותקח את אשת אוריה החתי וגו', ולמה ייחד העונש על לקחו בת שבע ולא ייחדו על מות אוריה החתי בהיותו כל כך קשה?
השאלה החמשית במה שאמר דוד חטאתי להשם ויאמר נתן אל דוד גם השם העביר חטאתך לא תמות, ויקשה זה ראשונה ממה שאמר דוד חטאתי להשם, ויורה שהיה החטא בינו ובין המקום ואינו כן, כי גם כן היה בינו לבין חבירו, כמו שחטא לאוריה, וגם כן באמרו גם השם העביר חטאתך לא תמות, והתשובה הזאת אשר עשה דוד לא מצאנו שהועילתו כלל, כי לא סרה החרב מביתו ולא נמנעו נשיו מאשר גזר עליהם, ובדברי הנביא הקודמים והעונש שזכר לא אמר שימות דוד, ולמה אם כן השיבו גם השם העביר חטאתך לא תמות? כי לא נענש במות ולא העביר החטא והעונש ממנו:
השאלה הששית באמרו יען כי נאץ נאצת את אויבי השם בדבר הזה גם הבן הילוד לך מות יומת, ויקשה אמרו את אויבי השם, כי לא היה חטאו כי אם שנאץ את השם, לא שנאץ את אויביו שהוא פועל משובח? ואיך יוכיחהו עליו? ויקשה גם כן מיתת הילד למה היא? והוא לא חטא כלל ולא היה בר עונשין ולמה יומת מה עשה?
והנני מפרש הפסוקים באופן יותרו השאלות כלם:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"לתשובת" - מלשון השבה
"ויצורו" - מלשון מצור
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
- הנה הראוי יאמר ויאמרו לו "הלא זאת" וכו' ולא ויאמר, שנראה שדוד הוא המדבר, וכן אומרו "הלא", בלתי צודק, שאם הוא דרש לאשה לדעת מי היא, הראוי יאמר כי ויאמר לו זאת בת שבע כו', מאי הלא זאת.
- ועוד כי אם אומרו והיא מתקדשת מטומאתה הוא שטבלה, והכונה להקל מעל דוד שלא בעל נדה, היה לו לומר תחלה והיא מתקדשת, ואחר כך וישכב עמה.
- ועוד כי הלא אמרו רבותינו ז"ל (שבת נו א): "כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה", כלומר שאין להאשימו למוציא שמע שוא על צדיק, כי אינו אלא טועה בלבד בפשטי המקראות, והלא מה ישיבו על זה, אהא כי קרא דוד את אוריה וישלחהו לבא אל ביתו ולשכב עם אשתו, ומה יעשה אם יהיה אחר כך הולד ספק אם מדוד או מאוריה, ואולי יכשל באחותו מאביו וכיוצא, ממכשולות אשר יכשל בן הספק, וכן לענין ירושה ודומה לה, והיה לו לחוש לגזירת חכמים שקצבו שלשה חדשים להבחין בין זרע לזרע.
- ועוד למה אמר לו ורחץ רגליך.
- ועוד אומרו ותצא אחריו משאת המלך, מה היתה משאת המלך ולמה היתה:
אך הנה אין ספק כי חז"ל קבלו האמת (שבת שם) כי כל היוצא למלחמת בית דוד גט כריתות היה כותב לאשתו, וכן אמרו רבותינו ז"ל "ראויה היתה בת שבע לדוד אלא שאכלה פגה", כי בת זוגו היתה, ויתכן כי לא נעלם מדוד, כי רוח ה' דבר בו ומלתו על לשונו, שבת זוגו היתה לו בת אליעם, ועל כן אפשר שכאשר דרש לאשה ויוגד לו למי הנערה:
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמואל ב יא א"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.