ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/רב
שלא לבוא על אשת אחיו שנאמר "ערות אשת אחיך לא תגלה" (ויקרא יח, טז) ואחד אחיו מאביו לבד או מאמו לבד. ובין מן הנישואין ובין מן הזנות, אשתו ערוה עליו, שאחיו נקרא מכל מקום. ומכיון שארסה נקראת אשת אח ואסורה וכל שכן אחר שנשאה. ובין בחיי אחיו ובין אחר מותו, היא אסורה עליו משום אשת אח, חוץ מאשת אח שלא הניח בן שהתורה צותה על זו בפירוש שישאנה האח, וזאת היא מצות יבום כמו שנפרש בעזרת השם (מצוה תקצח).
ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן. והעובר עליה ושכב את אשת אחיו, חייב כרת אם היה מזיד. ואם שגג חייב להביא חטאת קבועה. וזה יהיה אחר מות אחיו ונשארו לו בנים או אחר שגרשה, שאילו בחייו בעודה תחתיו, ידוע הוא שדין השוכב את אשת אחיו (צ"ל אשת איש) מיתתו בחנק. ואין באיסור אשת אח מקום לאסור שניות.
קישורים
[עריכה]קיצור דרך: tryg/mcwa/202