לדלג לתוכן

ספרי על במדבר יא א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ספרי על במדברפרק י"א • פסוק א' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • ט • י • יב • יג • טו • טז • יז • יח • כ • כא • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לד • לה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


במדבר י"א, א':

וַיְהִ֤י הָעָם֙ כְּמִתְאֹ֣נְנִ֔ים רַ֖ע בְּאׇזְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיִּשְׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ וַיִּ֣חַר אַפּ֔וֹ וַתִּבְעַר־בָּם֙ אֵ֣שׁ יְהֹוָ֔ה וַתֹּ֖אכַל בִּקְצֵ֥ה הַֽמַּחֲנֶֽה׃


ויהי העם כמתאוננים. אין ויהי אלא שהיה להם דבר מתחילה. מלמד שהיו מקולקלים, וחזרו לקלקולם הראשון.

ויהי העם. אין העם אלא הרשעים, שנאמר שמות יז מה אעשה לעם הזה, במדבר יד עד אנה ינאצוני העם הזה, ירמיה יג העם הזה העם המאנים לשמוע. וכשהוא קוראן "עמי" - אין עמי אלא כשרים, שנאמר שמות ז שלח עמי ויעבדני, מיכה ו עמי מה עשיתי לך ומה הלאיתיך ענה בי, מיכה ו עמי זכור נא:

כמתאוננים. אין מתאוננים אלא מתרעמים, מבקשים עלילה לפרוש מאחרי המקום; שכן הוא אומר ביורם בן אחאב מלכים ב ה דעו נא וראו כי מתאנה הוא לי. וכן הוא אומר בשמשון שופטים יד כי תואנה הוא מבקש מפלשתים.

רבי אליעזר אומר: אין כמתאוננים אלא כמתלהמים. וכן הוא אומר משלי כו דברי נרגן כמתהלמים. וכן הוא אומר דברים א ותרגנו באהליכם. מהו כמתלהמים? סכין ירדה מן השמים ובקעה את כריסם, שנאמר משלי כו והם ירדו חדרי בטן.

ר' יהודה אומר: אין כמתלהמים אלא כמדוים את עצמם, שנאמר דברים כו לא אכלתי באוני ממנו.

רבי אומר: כמתאוננים רע - אין לי אלא עבודה זרה, שנאמר דברים לא כי תעשו הרע בעיני ה':

באזני ה'. מלמד שהיו ישראל מתכוונים להשמיע את המקום. היה רבי שמעון אומר: משל למה הדבר דומה? לאחד שהיה מקלל את המלך, היה המלך עובר. אמרו לו: שתוק, שלא ישמע המלך. אמר להם מי אמר לכם? שלא היתה כוונתי כי אם להשמיעו! אף ישראל מתכוונים להשמיעו למקום!

וישמע ה'. שמע המקום ונתמלא עליהם חימה:

ותבער בם אש ה'. ירדה אש מן השמים והיתה קופלת בהם מתחתיה, עד שלא עמדו, לא בין החיים למתים ולא בין המתים לחיים. אבל אי אתה יודע במי נגעה האש תחילה, והרי הוא אומר "ותאכל בקצה המחנה", יש אומרים אלו הגרים הנתונים בקצה המחנה.

ר' שמעון בן מנסיא אומר: ותאכל בקצה המחנה - במוקצים שבהם, בגדולים שבהם, וכן הוא אומר שופטים יא וישימו העם אותו עליהם לראש ולקצין.