ספרי על במדבר יא טז
<< | ספרי על במדבר • פרק י"א • פסוק ט"ז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • ט • י • יב • יג • טו • טז • יז • יח • כ • כא • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לד • לה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה אֶסְפָה־לִּ֞י שִׁבְעִ֣ים אִישׁ֮ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אֲשֶׁ֣ר יָדַ֔עְתָּ כִּי־הֵ֛ם זִקְנֵ֥י הָעָ֖ם וְשֹׁטְרָ֑יו וְלָקַחְתָּ֤ אֹתָם֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְהִֽתְיַצְּב֥וּ שָׁ֖ם עִמָּֽךְ׃
ויאמר ה' אל משה אספה לי שבעים איש. למה נאמר? לפי שהוא אומר לא אוכל אנכי לבדי. א"ל המקום: מה שבקשת נתתי לך:
אספה לי. שתהא סנהדרין לשמי, שבכל מקום שנאמר "לי" קיים לעולם ולעולמי עולמים: בכהנים הוא אומר שמות כח וכהנו לי. בלוים הוא אומר במדבר ח והיו לי הלוים. בישראל הוא אומר [[ויקרא כהפפ כי לי בני ישראל עבדים. בבכורות הוא אומר במדבר ח כי לי כל בכור בבני ישראל. במקדש הוא אומר שמות כה ועשו לי מקדש. במזבח הוא אומר שמות כ מזבח אדמה תעשה לי. בשמן המשחה הוא אומר שמואל א טז כי ראיתי בבניו לי מלך. בקרבנות הוא אומר במדבר כח להקריב לי במועדו. הא בכל מקום שנאמר לי - קיים לעלם ולעולמי עולמים.
שבעים איש - שתהא סנהדרים של שבעים. שבעים איש - שיהו בעלי חכמה בעלי גבורה וותיקים ופסיפים:
מזקני ישראל. לא במקום אחד ולא בשנים המקום חולק כבוד לזקנים; ובכל מקום שאתה מוצא זקנים המקום חולק כבוד לזקנים. כיוצא בו אתה אומר שמות ג לך ואספת את זקני ישראל. שמות כד ואל משה אמר עלה אל ה' אתה ואהרן נדב ואביהו ושבעים מזקני ישראל. שמות כד ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה עד אשר נשוב אליכם. ויקרא ט ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל. הא בכל מקום שאתה מוצא זקנים - המקום חולק כבוד לזקנים. רבי שמעון בן יוחאי אומר: מנין שאף לעתיד לבוא כן, המקום חולק כבוד לזקנים? - שנאמר ישעיה כד וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד. והרי דברים ק"ו: ומה אם מי שאמר והיה העולם עתיד לחלוק כבוד לזקנים - ק"ו בשר ודם עתיד לחלוק כבוד לזקנים! וכן אתה מוצא שהמקום מצטער על זקן אחד כנגד כל ישראל, שנאמר ישעיה מז קצפתי על עמי חללתי נחלתי, כביכול מחוללים על הכל! אבל ישעיה מז על זקן הכבדת עולך מאד:
אשר ידעת כי הם זקני העם. אתה צריך לידע אם ברורים הם לפני:
כי הם זקני העם ושוטריו. מלמד שאין אדם יושב בישיבה של מטה אלא א"כ יושב בישיבה של מעלה, עד שהבריות מרננות עליו, ואומרים: איש פלוני כשר וחסיד ונאה להיות חכם ושוטר! כמה שנא' שמות ה ויראו שוטרי בני ישראל אותם ברע לאמר; ואמרת: הואיל וראו עצמם בצער ההוא של מצריים - יבואו ויראו בריוח עמהן:
ולקחתם אותם אל אהל מועד. אמר לו קחם בדברים תחילה: אמור להם דברי שבח: אשריכם שנתמניתם! - וחוזר ואומר להם דברי פגם: היו יודעים שסורחנים וסורבנים הם! על מנת כן תהו מקבלים עליכם, שיהיו מקללים אתכם וסוקלים אתכם באבנים! - מה שהתנתי עמך התנה עמהם:
והתיצבו שם עמך. הכניסם עמך אל אהל מועד, ויהיו כל ישראל נוהגים בהם אימה ויראה וכבוד כמו נוהגים בך, ויהיו אומרים: חביבים אלו שנכנסו עם משה לשמוע דבור מפי הקב"ה:
<< · ספרי על במדבר · יא · טז · >>