ספרא (מלבי"ם) פרשת ויקרא חובה פרק יד - יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת ויקרא חובה פרק יד (עריכה)

<< | ספרא (מלבי"ם) | >>

מפרשים: מלבי"ם | קרבן אהרן | חפץ חיים | הר"ש | הראב"ד | רבינו הלל | עשירית האיפה

פרק יד

[1] [א] ומנין שהוא חייב על כל אחת ואחת?    תלמוד לומר "לאחת" (1)(ויקרא ה, ד) (2) (שם, ה) (3)(שם, יג)-- לחייב על כל אחת ואחת.


1. טומאת מו"ק
[ב] יכול טומאת מקדש וקדשיו - שהן בהכרת - חייב על כל אחת ואחת; שמיעת הקול וביטוי שפתים שאינם בהכרת - לא יהא חייב אלא אחת?...    תלמוד לומר "לאחת"-- לחייב על כל אחת ואחת.‏[2]


1.1    [ג] יכול על טומאת מקדש וקדשיו לא יהא חייב אלא אחת; מנין על מקדש בפני עצמה ועל קדש בפני עצמה, אפילו בהעלם אחד? מנין שהוא חייב על כל אחת ואחת?    תלמוד לומר "לאחת"-- לחייב על כל אחת ואחת.

[ד] יכול על כל טומאת מקדש וקדשיו לא יהא חייב אלא אחת; מנין על טומאת המקדש בפני עצמה ועל טומאת הקדש בפני עצמה, אפילו בהעלם אחד? מנין שהוא חייב על כל אחת ואחת?    תלמוד לומר "לאחת".


1.2    [ה] יכול על כל טומאת מקדש לא יהא חייב אלא אחת?    תלמוד לומר "לאחת"-- לחייב על כל אחת ואחת.

כיצד?   נטמא וידע, ונעלמה ממנו הטומאה, ונכנס למקדש, ויצא וידע (ונעלמה ממנו הטומאה ונכנס למקדש ויצא וידע) - מנין שהוא חייב על כל אחת ואחת?    תלמוד לומר "לאחת"-- לחייב על כל אחת ואחת.


1.3    [ו] יכול על כל טומאת הקדש לא יהא חייב אלא אחת?    תלמוד לומר "לאחת"-- לחייב על כל אחת ואחת.

כיצד?   נטמא וידע, ונעלמה ממנו טומאה, ואכל את הקדש וידע (ונעלמה ממנו טומאה ואכל את הקדש וידע) - מנין שהוא חייב על כל אחת ואחת?    תלמוד לומר "לאחת"-- לחייב על כל אחת ואחת.


2. שמיעת הקול
[ז] יכול על טומאת מקדש וקדשיו - שהן בהכרת - חייב על כל אחת ואחת; שמיעת הקול וביטוי שפתים שאינם בהכרת לא יהא חייב אלא אחת?...    תלמוד לומר "לאחת"-- לחייב על כל אחת ואחת.

המשך בפרק הבא...


  1. ^ המלבי"ם בפירושו בסימן שטז מתייחס לפרקים יד - יז כחטיבה אחת. משכך, יתכן שיותר ראוי לשים את כל הפרקים הנ"ל בדף אחד ליתר נוחות
  2. ^ עי' במלבי"ם שכאן הספרא קצר. והוא הדין שצריכים לדרוש "לאחת" השלישית שבפסוק יג' דסד"א שרק שמיעת הקול חייב בפני עצמו אבל טו"מ וביטוי שפתים שדומים זל"ז (שעשה בו שוגג כמזיד) לא יהא חייב חטאת על כל אחת בפני עצמה. קמ"ל "לאחת" בפסוק יג. - ויקיעורך


מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת ויקרא חובה פרק טו (עריכה)

<< | ספרא (מלבי"ם) | >>

מפרשים: מלבי"ם | קרבן אהרן | חפץ חיים | הר"ש | הראב"ד | רבינו הלל | עשירית האיפה

פרק טו

2.1    [א] כיצד?  היו חמשה תובעים אותו ואומרים לו "בא והעידנו שיש לנו ביד פלוני פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה!". "שבועה שאיני יודע לכם עדות שיש לכם ביד פלוני פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה [לא לך ולא לך ולא לך]‏[1]!". מנין שהוא חייב על כל אחת ואחת?    תלמוד לומר "לאחת"-- לחייב על כל אחת ואחת.

[ב] יכול מפני שהם חמשה; ומנין אפילו אמר לו אדם אחד "בוא והעידני שיש לי ביד פלוני פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה!". "שבועה שאיני יודע לך עדות שיש ביד פלוני פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה!". מנין שהוא חייב על כל אחת ואחת?    תלמוד לומר "לאחת"-- לחייב על כל אחת ואחת.


2.2    [ג] יכול מפני שהם הרבה מיני תביעות; מנין אמר לו "בוא והעידני שיש לי ביד פלוני חטים ושעורים וכוסמים!". "שבועה שאיני יודע לך עדות שיש לך ביד פלוני חטים ושעורים וכוסמים!". מנין שהוא חייב על כל אחת ואחת?    תלמוד לומר "לאחת"-- לחייב על כל אחת ואחת.


2.3    [ד] יכול מפני שהם מינים הרבה; מנין אפילו אמר לו "בוא והעידני שיש לי ביד פלוני חטין שהפקדתי אצלו אמש ושלפניו!". "שבועה שאיני יודע לך עדות שיש לך ביד פלוני חטין שהפקדת אצלו אמש ושלפניו!". מנין שהוא חייב על כל אחת ואחת?     תלמוד לומר "לאחת"-- לחייב על כל אחת ואחת.


3. שבועת ביטוי
[ה] יכול שמיעת הקול - שעשה בה את המזיד כשוגג - חייב על כל אחת ואחת; שבועת ביטוי - שלא עשה בה את המזיד כשוגג - לא יהא חייב אלא אחת?...    תלמוד לומר "לאחת"-- לחייב על כל אחת ואחת.

3.1    כיצד?  ["שבועה שלא אוכל ושלא אשתה", ואכל ושתה - מנין שהוא חייב על כל אחת ואחת?   תלמוד לומר "לאחת"-- לחייב על כל אחת ואחת].‏[2]


3.2    [ו] "שבועה שלא אוכל פת חטין ופת שעורים ופת כוסמין", ואכל - מנין שהוא חייב על כל אחת ואחת?     תלמוד לומר "לאחת"-- לחייב על כל אחת ואחת.


3.3    [ז] "שבועה שלא אשתה יין ושמן ודבש", ושתה - מנין שהוא חייב על כל אחת ואחת?     תלמוד לומר "לאחת"-- לחייב על כל אחת ואחת.

  1. ^ כך גריס בילקוט וכן עיקר - מלבי"ם
  2. ^ כל הפסקא הינה הוספה של המלבי"ם כמשנה דשבועות דף כב:


מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת ויקרא חובה פרק טז (עריכה)

<< | ספרא (מלבי"ם) | >>

מפרשים: מלבי"ם | קרבן אהרן | חפץ חיים | הר"ש | הראב"ד | רבינו הלל | עשירית האיפה

פרק טז

[א] ומנין שהוא מביא אחת על דברים הרבה?    תלמוד לומר 'אחת על חטאתו אשר חטא...' (8) (ויקרא ה, ו - יג).


1. שבועת ביטוי
1.1    [כיצד?   "שבועה שלא אוכל", ואכל ושתה - מנין שאינו חייב אלא אחת?    תלמוד לומר 'אחת על חטאתו...']


1.2    [ב] כיצד?   "שבועה שלא אשתה", ושתה משקים הרבה - מנין שאינו חייב אלא אחת?    תלמוד לומר 'אחת על חטאתו...'


1.3    [ג] "שבועה שלא אוכל", ואכל אוכלים הרבה - מנין שאינו חייב אלא אחת?    תלמוד לומר 'אחת על חטאתו...'


2. שמיעת הקול
[ד] יכול שבועת ביטוי - שלא עשה בה את המזיד כשוגג - אין חייב אלא אחת; שמיעת הקול - שעשה בה את המזיד כשוגג - יהא חייב על כל אחת ואחת?...    תלמוד לומר 'אחת על חטאתו...'


2.1    [ה] כיצד?   היה אחד תובעו ואומר לו "בא והעידני שיש לי ביד פלוני חטים שהפקדתי אצלו אמש ושלפניו!". "שבועה שאיני יודע לך עדות!". מנין שאינו חייב אלא אחת?    תלמוד לומר 'אחת על חטאתו...'


2.2    [ו] יכול מפני שהוא מין אחד; מנין אפילו אמר לו "בא והעידני שיש לי ביד פלוני חטים ושעורים וכוסמים!". "שבועה שאיני יודע לך עדות!". מנין שאינו חייב אלא אחת?    תלמוד לומר 'אחת על חטאתו...'


2.3    [ז] יכול מפני שאינם מיני תביעות; מנין אפילו אמר לו "בא והעידני שיש לי ביד פלוני פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה!". "שבועה שאין אני יודע לך עדות!". מנין שאינו חייב אלא אחת?    תלמוד לומר 'אחת על חטאתו...'

[ח] יכול מפני שהוא אדם אחד; מנין אפילו אמרו לו חמשה "בוא והעידנו שיש לנו ביד פלוני פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה!". "שבועה שאין אני יודע לכם עדות!". מנין שאינו חייב אלא אחת?    תלמוד לומר 'אחת על חטאתו...'


3. טומאת מו"ק
[ט] יכול שמיעת קול וביטוי שפתים - שאינם בהכרת - אינו חייב אלא אחת; טומאת מקדש וקדשיו - שהם בהכרת - יהא חייב על כל אחת ואחת?...    תלמוד לומר 'אחת על חטאתו...'


3.1    [י] כיצד?  נטמא וידע ונעלמה ממנו טומאה, אכל את הקדש ולא ידע, ובאחרונה ידע - מנין שאינו חייב אלא אחת?     תלמוד לומר 'אחת על חטאתו...'


3.2    [יא] נטמא וידע ונעלמה ממנו טומאה, נכנס למקדש ויצא ולא ידע, ובאחרונה ידע - מנין שאינו חייב אלא אחת?     תלמוד לומר 'אחת על חטאתו...'


מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת ויקרא חובה פרק יז (עריכה)

<< | ספרא (מלבי"ם) | >>

מפרשים: מלבי"ם | קרבן אהרן | חפץ חיים | הר"ש | הראב"ד | רבינו הלל | עשירית האיפה

פרק יז

[א] זה הכלל: כָלַל- אינו חייב אלא אחת; פִרֵט-- חייב על כל אחת ואחת, דברי ר' מאיר.

ר' יהודה אומר, "לא לך, לא לך, לא לך"-- חייב על כל אחת ואחת.

ר' אליעזר אומר, "לא לך ולא לך ולא לך שבועה!" - עד שיאמר "שבועה" באחרונה.

ר' שמעון אומר עד שיאמר "שבועה" לכל אחד ואחד.


ר' עקיבא אומר "מאלה"-- יש מאלה חייב ויש מאלה פטור.    [ב] מתוך שנאמר "וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ" (ויקרא יא, ח) יכול יהיו ישראל חייבים על מגע נבלות?    תלמוד לומר "מאלה"-- יש מאלה חייב ויש מאלה פטור.

[ג] אוציא את ישראל שאינם מוזהרים על אבות הטומאה כל ימות השנה, ולא אוציא את הכהנים שהם מוזהרים על אבות הטומאה כל ימות השנה שנאמר "אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם.."?    תלמוד לומר "מאלה"-- יש מאלה חייב ויש מאלה פטור.


[ד] ר' אליעזר בן יעקב אומר מתוך שנאמר "לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא" (דברים כו, יד), יכול ישראל שאכלו את המעשר (אוננים או) בטומאה יהיו מביאים קרבן זה?    תלמוד לומר "מאלה"-- יש מאלה חייב ויש מאלה פטור.

[ה] אוציא את המעשר שאינו בעון מיתה, ולא אוציא את התרומה שהיא בעון מיתה שנאמר "וּמֵתוּ בוֹ כִּי יְחַלְּלֻהוּ" (ויקרא כב, ט)?...     תלמוד לומר "מאלה"-- יש מאלה חייב ויש מאלה פטור.