ספרא (מלבי"ם)/פרשת ויקרא חובה/פרק טו
<< | ספרא (מלבי"ם) | >>
מפרשים: מלבי"ם | קרבן אהרן | חפץ חיים | הר"ש | הראב"ד | רבינו הלל | עשירית האיפה
פרק טו
2.1 [א] כיצד? היו חמשה תובעים אותו ואומרים לו "בא והעידנו שיש לנו ביד פלוני פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה!". "שבועה שאיני יודע לכם עדות שיש לכם ביד פלוני פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה [לא לך ולא לך ולא לך][1]!". מנין שהוא חייב על כל אחת ואחת? תלמוד לומר "לאחת"-- לחייב על כל אחת ואחת.
[ב] יכול מפני שהם חמשה; ומנין אפילו אמר לו אדם אחד "בוא והעידני שיש לי ביד פלוני פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה!". "שבועה שאיני יודע לך עדות שיש ביד פלוני פקדון ותשומת יד וגזל ואבדה!". מנין שהוא חייב על כל אחת ואחת? תלמוד לומר "לאחת"-- לחייב על כל אחת ואחת.
2.2 [ג] יכול מפני שהם הרבה מיני תביעות; מנין אמר לו "בוא והעידני שיש לי ביד פלוני חטים ושעורים וכוסמים!". "שבועה שאיני יודע לך עדות שיש לך ביד פלוני חטים ושעורים וכוסמים!". מנין שהוא חייב על כל אחת ואחת? תלמוד לומר "לאחת"-- לחייב על כל אחת ואחת.
2.3 [ד] יכול מפני שהם מינים הרבה; מנין אפילו אמר לו "בוא והעידני שיש לי ביד פלוני חטין שהפקדתי אצלו אמש ושלפניו!". "שבועה שאיני יודע לך עדות שיש לך ביד פלוני חטין שהפקדת אצלו אמש ושלפניו!". מנין שהוא חייב על כל אחת ואחת? תלמוד לומר "לאחת"-- לחייב על כל אחת ואחת.
3. שבועת ביטוי
[ה] יכול שמיעת הקול - שעשה בה את המזיד כשוגג - חייב על כל אחת ואחת; שבועת ביטוי - שלא עשה בה את המזיד כשוגג - לא יהא חייב אלא אחת?... תלמוד לומר "לאחת"-- לחייב על כל אחת ואחת.
3.1 כיצד? ["שבועה שלא אוכל ושלא אשתה", ואכל ושתה - מנין שהוא חייב על כל אחת ואחת? תלמוד לומר "לאחת"-- לחייב על כל אחת ואחת].[2]
3.2 [ו] "שבועה שלא אוכל פת חטין ופת שעורים ופת כוסמין", ואכל - מנין שהוא חייב על כל אחת ואחת? תלמוד לומר "לאחת"-- לחייב על כל אחת ואחת.
3.3 [ז] "שבועה שלא אשתה יין ושמן ודבש", ושתה - מנין שהוא חייב על כל אחת ואחת? תלמוד לומר "לאחת"-- לחייב על כל אחת ואחת.