משנה שקלים ו א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שקלים · פרק ו · משנה א | >>
שלשה עשר שופרות, שלשה עשר שולחנות, שלש עשרה השתחויות, היו במקדש.
של בית רבן גמליאל ושל בית רבי חנניא סגן הכהנים היו משתחוין ארבע עשרה.
והיכן היתה יתירה, כנגד דיר העצים, שכן מסורת בידם מאבותיהם ששם הארון נגנזא.
משנה מנוקדת
שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שׁוֹפָרוֹת, שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שֻׁלְחָנוֹת, שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה הִשְׁתַּחֲוָיוֹת, הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ.
- שֶׁל בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְשֶׁל בֵּית רַבִּי חֲנַנְיָא סְגַן הַכֹּהֲנִים הָיוּ מִשְׁתַּחֲוִין אַרְבַּע עֶשְׂרֵה;
- וְהֵיכָן הָיְתָה יְתֵרָה? כָּנֶגֶד דִּיר הָעֵצִים;
- שֶׁכֵּן מָסֹרֶת בְּיָדָם מֵאֲבוֹתֵיהֶם שֶׁשָּׁם הָאָרוֹן נִגְנַז:
נוסח הרמב"ם
שלשה עשר שופרות,
- שלשה עשר שולחנות,
- שלש עשרה השתחוויות,
- היו במקדש.
- של בית רבן גמליאל,
- ושל בית רבי חנניה סגן הכהנים,
- היו משתחווים - ארבע עשרה.
- ואיכן היתה?
- כנגד - דיר העצים,
- שכן מסורת בידיהם - מאבותיהם,
- ששם - הארון גנוז.
- כנגד - דיר העצים,
פירוש הרמב"ם
כבר אמרנו כי שופרות הם התיבות שמכניסין בהם המעות כשלוקחין אותם. ועוד יבאר בזה הפרק מה היה בכל תיבה ותיבה מהם.
וקראו אותן "שופרות" לפי שהיו בצורת שופר עגולות עקומות, רחבות מלמטה צרות מלמעלה, כל מה שהיו עולות למעלה היו נקצרות, כדי שלא יוכל אדם להוציא משם מעות אלא בקושי אחר שמהפכין אותן על פניהם. והיו מטילין שם המעות ולא היה אפשר לשלוח יד בהם להוציאם משם. וכן אמרו "עקומות היו, צרין למעלה ורחבין מלמטה מפני הרמאין", עניינו כדי שלא יכניס אדם רמאי, ויעשה כמי שמטיל באחת מהן והוא נוטל משם, כי כן היה מנהג קצתם שיטיל בהם כל מי שרוצה איזה שיעור שירצה, כאשר יתבאר בזה הפרק.
והוא יבאר לאחר זה היכן היו משתחוים אותן ההשתחויות, והיכן היה מקום אותם השולחנות. וכשנצייר המקדש בכללות במסכת מידות, יתבאר לך מקומות השערים והלשכות כולם, ויתבאר לך איזו היתה לשכת העצים:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
שלשה עשר שופרות - תיבות צרות מלמעלה ורחבות מלמטה עקומות כעין שופר, מפני הרמאים שלא יוכלו להכניס ידן לתוכן להראות עצמן כאילו נותנין לתוכן ונוטלין מתוכן. ולקמן מפרש למה שלשה עשר שופרות ושלשה עשר שלחנות, ובאיזה מקום מונחים:
שלש עשרה השתחויות - לקמן מפרש היכן היו:
כנגד דיר העצים - לשכה ששם היו אוצרים כל עצי המערכה, והיא היתה במקצוע מזרחית צפונית של עזרת נשים:
ששם הארון נגנז - שיאשיהו המלך צוה וגנזוהו למטה במטמוניות עקומות ועקלקלות שבנה שלמה בזמן שבנה את הבית וידע שסופו ליחרב. והיינו דכתיב בדברי הימים (ב לה) ביאשיהו, ויאמר ללוים המבינים [וגו'] תנו את ארון הקודש בבית אשר בנה שלמה וכו', ועמו נגנז מטה אהרן, וצנצנת המן, וצלוחית של שמן המשחה:
פירוש תוספות יום טוב
[*ששם הארון נגנז. ויראה לי דאינך שלא השתחוו היתירה משום דסבירא להו דארון גלה לבבל. וכדדייקינן בגמרא דיומא פ"ה ממשנה ב' דהתם]:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(א) (על המשנה) הארון נגנז. ונ"ל דאינך שלא השתחוו היתירה ס"ל דארון גלה לבבל וכדדייקינן בגמרא:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
שלשה עשר שופרות: לקמן בסוף פירקין מפ' להו ומשום דתרי מינייהו תקלין חדתין ותקלין עתיקין תני להו לכולהו אי נמי משום דתני בפירקין דלעיל ממונה על הקנין מפ' ליה הכא ומשום י"ג תני מאי דדמי דהכי אורחיה דתנא בכל דוכתא הר"ש שיריליו ז"ל:
של בית ר"ג ושל בית ר' חנניה סגן הכהנים היו משתחוין י"ד: גרסינן:
תפארת ישראל
יכין
שלשה עשר שופרות: תיבות שפיהן צר, וצוארן ארוך ועקום כשופר:
שלשה עשר שולחנות שלש עשרה השתחויות: שכל הנכנסי. להר הבית הולכין דרך ימין ומקיפין ויוצאין דרך שמאל [כפ"ב דמדות], ובדרך הקפתן נ"ל שהיו משתחוין י"ג השתחויות הללו וכל השתחויה היה בפישוט ידים ורגלים [כמגילה כ"ב ב']:
היו במקדש: אכולהו דלעיל קאי:
כנגד דיר העצים שכן מסורת בידם מאבותיהם ששם הארון נגנז: שיאשיהו המלך גנזו שם, שבימיו כבר ידעו על פי נביא שהוחלטה הגזירה שיחרב המקדש:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת