משנה שקלים ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שקלים פרק ו: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר מועד · מסכת שקלים · פרק שישי ("שלשה עשר") · >>

פרקי מסכת שקלים: א ב ג ד ה ו ז ח

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

שלשה עשר שופרות, שלשה עשר שולחנות, שלש עשרה השתחויות, היו במקדש.

של בית רבן גמליאל ושל בית רבי חנניא סגן הכהנים היו משתחוין ארבע עשרה.

והיכן היתה יתירה, כנגד דיר העצים, שכן מסורת בידם מאבותיהם ששם הארון נגנז.

משנה ב[עריכה]

מעשה בכהן אחד שהיה מתעסק, וראה הרצפה שהיא משונה מחברותיה.

בא ואמר לחברו.

לא הספיק לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתו, וידעו ביחוד ששם הארון נגנז.

משנה ג[עריכה]

והיכן היו משתחוים? ארבע בצפון, וארבע בדרום, שלש במזרח, ושתים במערב, כנגד שלשה עשר שערים.

שערים דרומיים סמוכין למערב, שער העליון, שער הדלק, שער הבכורות, שער המים.

ולמה נקרא שמו שער המים? שבו מכניסין צלוחית של מים של ניסוך בחג.

רבי אליעזר בן יעקב אומר, בו המים מפכים ועתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית.

לעומתן בצפון סמוכין למערב, שער יכניה, שער קרבן, שער נשים, שער השיר.

ולמה נקרא שמו שער יכניה? שבו יצא יכניה בגלותו.

במזרח, שער ניקנור, ושני פשפשין היו לו, אחד בימינו ואחד בשמאלו.

ושנים במערב שלא היה להם שם.

משנה ד[עריכה]

שלשה עשר שולחנות היו במקדש, שמונה של שיש בבית המטבחיים, שעליהן מדיחין את הקרביים.

ושנים במערב הכבש, אחד של שיש ואחד של כסף.

על של שיש היו נותנים את האברים, על של כסף כלי שרת.

ושנים באולם מבפנים על פתח הבית, אחד של שיש ואחד של זהב.

על של שיש נותנין לחם הפנים בכניסתו, ועל של זהב ביציאתו, שמעלין בקודש ולא מורידין.

ואחד של זהב מבפנים, שעליו לחם הפנים תמיד.

משנה ה[עריכה]

שלשה עשר שופרות היו במקדש, וכתוב עליהם, תקלין חדתין ותקלין עתיקין, קינין וגוזלי עולה, עצים, ולבונה, זהב לכפורת.

ששה, לנדבה.

תקלין חדתין, שבכל שנה ושנה.

עתיקין, מי שלא שקל אשתקד, שוקל לשנה הבאה.

קינין, הם תורים.

וגוזלי עולה, הן בני יונה.

וכולן עולות, דברי רבי יהודה.

וחכמים אומרים, קינין, אחד חטאת ואחד עולה.

וגוזלי עולה, כולן עולות.

משנה ו[עריכה]

האומר, הרי עלי עצים, לא יפחות משני גזירין.

לבונה, לא יפחות מקומץ.

זהב, לא יפחות מדינר זהב.

ששה לנדבה, נדבה מה היו עושין בה? לוקחין בה עולות, הבשר לשם, והעורות לכהנים.

זה מדרש דרש יהוידע כהן גדול, (ויקרא ה) אשם הוא אשם אשם לה'.

(זה הכלל), כל שהוא בא משום חטא ומשום אשמה, ילקח בו עולות, הבשר לשם, והעורות לכהנים.

נמצאו שני כתובים קיימים, אשם לה', ואשם לכהנים, ואומר (מלכים ב יב), כסף אשם וכסף חטאות לא יובא בית ה' לכהנים יהיו.

משנה מנוקדת[עריכה]

(א)

שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שׁוֹפָרוֹת, שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שֻׁלְחָנוֹת, שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה הִשְׁתַּחֲוָיוֹת, הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ.

שֶׁל בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְשֶׁל בֵּית רַבִּי חֲנַנְיָא סְגַן הַכֹּהֲנִים הָיוּ מִשְׁתַּחֲוִין אַרְבַּע עֶשְׂרֵה;
וְהֵיכָן הָיְתָה יְתֵרָה? כָּנֶגֶד דִּיר הָעֵצִים;
שֶׁכֵּן מָסֹרֶת בְּיָדָם מֵאֲבוֹתֵיהֶם שֶׁשָּׁם הָאָרוֹן נִגְנַז:
(ב)

מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְעַסֵּק,

וְרָאָה הָרִצְפָּה שֶׁהִיא מְשֻׁנָּה מֵחֲבֵרוֹתֶיהָ.
בָּא וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ;
לֹא הִסְפִּיק לִגְמֹר אֶת הַדָּבָר,
עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ,
וְיָדְעוּ בְּיִחוּד שֶׁשָּׁם הָאָרוֹן נִגְנַז:
(ג)

וְהֵיכָן הָיוּ מִשְׁתַּחֲוִים?

אַרְבַּע בַּצָּפוֹן,
וְאַרְבַּע בַּדָּרוֹם,
שָׁלֹשׁ בַּמִּזְרָח,
וּשְׁתַּיִם בַּמַּעֲרָב,
כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁעָרִים.
שְׁעָרִים דְּרוֹמִיִּים סְמוּכִין לַמַּעֲרָב:
שַׁעַר הָעֶלְיוֹן, שַׁעַר הַדֶּלֶק, שַׁעַר הַבְּכוֹרוֹת, שַׁעַר הַמַּיִם.
וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁעַר הַמַּיִם?
שֶׁבּוֹ מַכְנִיסִין צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם שֶׁל נִסּוּךְ בַּחַג.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
בּוֹ הַמַּיִם מְפַכִּים וַעֲתִידִין לִהְיוֹת יוֹצְאִין מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת.
לְעֻמָּתָן בַּצָּפוֹן סְמוּכִין לַמַּעֲרָב,
שַׁעַר יְכָנְיָה, שַׁעַר קָרְבָּן, שַׁעַר נָשִׁים, שַׁעַר הַשִּׁיר.
וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁעַר יְכָנְיָה?
שֶׁבּוֹ יָצָא יְכָנְיָה בְּגָלוּתוֹ.
בַּמִּזְרָח, שַׁעַר נִיקָנוֹר,
וּשְׁנֵי פִּשְׁפְּשִׁין הָיוּ לוֹ, אֶחָד בִּימִינוֹ וְאֶחָד בִּשְׂמֹאלוֹ.
וּשְׁנַיִם בַּמַּעֲרָב שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם שֵׁם:
(ד)

שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שֻׁלְחָנוֹת הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ.

שְׁמוֹנָה שֶׁל שַׁיִשׁ בְּבֵית הַמִּטְבְּחַיִם, שֶׁעֲלֵיהֶן מְדִיחִין אֶת הַקְּרָבַיִם.
וּשְׁנַיִם בְּמַעֲרַב הַכֶּבֶשׁ,
אֶחָד שֶׁל שַׁיִשׁ וְאֶחָד שֶׁל כֶּסֶף.
עַל שֶׁל שַׁיִשׁ הָיוּ נוֹתְנִים אֶת הָאֵבָרִים;
עַל שֶׁל כֶּסֶף, כְּלֵי שָׁרֵת.
וּשְׁנַיִם בָּאוּלָם מִבִּפְנִים עַל פֶּתַח הַבַּיִת,
אֶחָד שֶׁל שַׁיִשׁ וְאֶחָד שֶׁל זָהָב.
עַל שֶׁל שַׁיִשׁ נוֹתְנִין לֶחֶם הַפָּנִים בִּכְנִיסָתוֹ,
וְעַל שֶׁל זָהָב בִּיצִיאָתוֹ,
שֶׁמַּעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין.
וְאֶחָד שֶׁל זָהָב מִבִּפְנִים, שֶׁעָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים תָּמִיד:
(ה)

שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שׁוֹפָרוֹת הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ, וְכָתוּב עֲלֵיהֶם:

תִּקְלִין חַדְתִּין וְתִקְלִין עַתִּיקִין,
קִנִּין וְגוֹזְלֵי עוֹלָה,
עֵצִים וּלְבוֹנָה,
זָהָב לַכַּפֹּרֶת,
שִׁשָּׁה לִנְדָבָה.
תִּקְלִין חַדְתִּין,
שֶׁבְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה.
עַתִּיקִין,
מִי שֶׁלֹּא שָׁקַל אֶשְׁתָּקַד, שׁוֹקֵל לַשָּׁנָה הַבָּאָה.
קִנִּין הֵם תּוֹרִים, וְגוֹזְלֵי עוֹלָה הֵן בְּנֵי יוֹנָה, וְכֻלָּן עוֹלוֹת,
דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
קִנִּין, אֶחָד חַטָּאת וְאֶחָד עוֹלָה;
וְגוֹזְלֵי עוֹלָה, כֻּלָּן עוֹלוֹת:
(ו)

הָאוֹמֵר: הֲרֵי עָלַי עֵצִים,

לֹא יִפְחוֹת מִשְּׁנֵי גִּזְרִין.
לְבוֹנָה, לֹא יִפְחוֹת מִקֹּמֶץ.
זָהָב, לֹא יִפְחוֹת מִדִּינָר זָהָב.
שִׁשָּׁה לִנְדָבָה, נְדָבָה מֶה הָיוּ עוֹשִׂין בָּהּ?
לוֹקְחִין בָּהּ עוֹלוֹת; הַבָּשָׂר לַשֵּׁם, וְהָעוֹרוֹת לַכֹּהֲנִים.

זֶה מִדְרָשׁ דָּרַשׁ יְהוֹיָדָע כֹּהֵן גָּדוֹל: "אָשָׁם הוּא אָשֹׁם אָשַׁם לַה'" (ויקרא ה, יט).

זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁהוּא בָּא מִשּׁוּם חֵטְא וּמִשּׁוּם אַשְׁמָה, יִלָּקַח בּוֹ עוֹלוֹת;
הַבָּשָׂר לַשֵּׁם, וְהָעוֹרוֹת לַכֹּהֲנִים.
נִמְצְאוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים קַיָּמִים: אָשָׁם לַה', וְאָשָׁם לַכֹּהֲנִים.
וְאוֹמֵר (מלכים ב יב, יז): "כֶּסֶף אָשָׁם וְכֶסֶף חַטָּאוֹת לֹא יוּבָא בֵּית ה' לַכֹּהֲנִים יִהְיוּ":


נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) שלשה עשר שופרות שלשה עשר שולחנות שלש עשרה השתחוויות היו במקדש של בית רבן גמליאל ושל בית רבי חנניה סגן הכהנים היו משתחווים ארבע עשרה ואיכן הייתה כנגד דיר העצים שכן מסורת בידיהם מאבותיהם ששם הארון גנוז.

(ב) מעשה בכוהן אחד שהיה מתעסק וראה את הרצפה שהיא משונה מחברותיה בא ואמר לחברו לא הספיק לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתו וידעו בייחוד ששם הארון נגנז.

(ג) ואיכן היו השתחוויות האלו ארבע בצפון וארבע בדרום ושלש במזרח ושתים במערב כנגד השערים שערים דרומיים סמוכין למערב שער העליון שער הדלק שער הבכורות שער המים ולמה נקרא שמו שער המים שבו מכניסין צלוחית של מים של ניסוך בחג רבי אליעזר בן יעקוב אומר ובו המים המפכים עתידים להיות יוצאים מתחת מפתן הבית לעומתם בצפון סמוכים למערב שער יכוניה שער הקרבן שער הנשים שער השיר ולמה נקרא שמו שער יכוניה שבו יצא יכוניה וגלותו ושבמזרח שער ניקנור ושני פשיפשין היו לו אחד מימינו ואחד משמאלו ושנים במערב שלא היה להם שם.

(ד) שלשה עשר שולחנות היו במקדש שמונה של שיש בבית המטבחיים שעליהם מדיחין את הקרביים ושנים במערב הכבש אחד של שיש ואחד של כסף על של שיש נותנין את האיברים ועל של כסף כלי שרת ושנים באולם מבפנים על פתח הבית אחד של כסף ואחד של זהב על של כסף נותנין לחם הפנים בכניסתו ועל של זהב ביציאתו שמעלין בקודש ולא מורידין ואחד של זהב מבפנים שעליו לחם הפנים תמיד.

(ה) שלשה עשר שופרות היו במקדש וכתוב עליהן תקלין חדתין ותקלין עתיקין קנים וגוזלי עולה עצים ולבונה זהב לכפורת שישה לנדבה תקלין חדתין שבכל שנה ושנה ועתיקין מי שלא שקל אשתקד ישקול לשנה הבאה קנים הן תורין וגוזלי עולה הן בני יונה וכלם עולות דברי רבי יהודה וחכמים אומרין קנים אחד חטאת ואחד עולה גוזלי עולה כלן עולות.

(ו) האומר הרי עלי עצים לא יפחות משני גזרין לבונה לא יפחות מן הקומץ זהב לא יפחות מדינר זהב שישה לנדבה נדבה מה היו עושין בה לוקחים בה עולות הבשר לשם והעורות לכהנים זה המדרש דרש יהוידע הכוהן הגדול אשם הוא אשום אשם לה' (ויקרא ה יט) זה הכלל כל שהוא בא משם חטא ומשם אשמה יילקח בו עולות הבשר לשם והעורות לכהנים נמצאו שני כתובין קיימין אשם לה' ואשם לכהנים ואומר כסף אשם וכסף חטאות לא יובא בית ה' לכהנים יהיו (מלכים ב יב יז).

פירושים[עריכה]