לדלג לתוכן

משנה שבת א דפוסים

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
| משנה שבת א דפוסים | >>

יציאות השבת שתים שהן ארבע בפנים, ושתים שהן ארבע בחוץ.

כיצד?

העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים,

פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית, או שנטל מתוכה והוציא, העני חייב ובעל הבית פטור.

פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונתן לתוך ידו של עני, או שנטל מתוכה והכניס, בעל הבית חייב והעני פטור.

פשט העני את ידו לפנים ונטל בעל הבית מתוכה, או שנתן לתוכה והוציא, שניהם פטורין.

פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונטל העני מתוכה, או שנתן לתוכה והכניס, שניהם פטורין.

לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה, עד שיתפלל.

לא יכנס אדם למרחץ ולא לבורסקי ולא לאכול ולא לדין.

ואם התחילו, אין מפסיקין.

מפסיקין לקרות קריאת שמע, ואין מפסיקין לתפילה.

לא יצא החייט במחטו סמוך לחשיכה, שמא ישכח ויצא. ולא הלבלר בקולמוסו.

ולא יפלה את כליו ולא יקרא, לאור הנר. באמת אמרו: החזן רואה היכן התינוקות קוראים, אבל הוא לא יקרא.

כיוצא בו, לא יאכל הזב עם הזבה, מפני הרגל עבירה.

ואלו מן ההלכות שאמרו בעליית חנניה בן חזקיה בן גוריון כשעלו לבקרו. נמנו ורבו בית שמאי על בית הלל, ושמונה עשר דברים גזרו בו ביום.

בית שמאי אומרים:

אין שורין דיו וסממנים וכרשינים, אלא כדי שישורו מבעוד יום.

ובית הלל מתירין.

בית שמאי אומרים:

אין נותנין אונין של פשתן לתוך התנור, אלא כדי שיהבילו מבעוד יום;

ולא את הצמר ליורה, אלא כדי שיקלוט העין.

ובית הלל מתירין.

בית שמאי אומרים:

אין פורשין מצודות חיה ועופות ודגים, אלא כדי שיצודו מבעוד יום.

ובית הלל מתירין.

בית שמאי אומרים:

אין מוכרין לנכרי, ואין טוענין עמו ואין מגביהין עליו, אלא כדי שיגיע למקום קרוב.

ובית הלל מתירין.

בית שמאי אומרים:

אין נותנין עורות לעבדן,

ולא כלים לכובס נכרי,

אלא כדי שייעשו מבעוד יום.

ובכולן בית הלל מתירין עם השמש.

אמר רבן שמעון בן גמליאל:

נוהגין היו בית אבא שהיו נותנין כלי לבן לכובס נכרי שלשה ימים קודם לשבת.

ושווין אלו ואלו, שטוענין קורות בית הבד ועיגולי הגת.

אין צולין בשר, בצל, וביצה, אלא כדי שיצולו מבעוד יום.

אין נותנין פת לתנור עם חשיכה, ולא חררה על גבי גחלים, אלא כדי שיקרמו פניה מבעוד יום.

רבי אליעזר אומר, כדי שיקרם התחתון שלה.

משלשלין את הפסח בתנור עם חשיכה.

ומאחיזין את האור במדורת בית המוקד. ובגבולין, כדי שיאחוז האור ברובן.

רבי יהודה אומר: בפחמין כל שהוא.

| משנה שבת א דפוסים | >>