משנה שביעית ג י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת שביעית · פרק ג · משנה י | >>

[עריכה]

הבונה גדר בינו ובין רשות הרבים, מותר להעמיק עד הסלע.

מה יעשה בעפר? צוברו ברשות הרבים ומתקנו, דברי רבי יהושע.

רבי עקיבא אומר: כדרך שאין מקלקלין ברשות הרבים, כך לא יתקנו;

מה יעשה בעפר? צוברו בתוך שדהו כדרך המזבלין.

וכן החופר בור ושיח ומערה.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הַבּוֹנֶה גָדֵר בֵּינוֹ וּבֵין רְשׁוּת הָרַבִּים,

מֻתָּר לְהַעֲמִיק עַד הַסֶּלַע.
מַה יַּעֲשֶׂה בֶּעָפָר?
צוֹבְרוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּמְתַקְּנוֹ,
דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין מְקַלְקְלִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, כָּךְ לֹא יְתַקְּנוּ.
מַה יַּעֲשֶׂה בֶּעָפָר?
צוֹבְרוֹ בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ כְּדֶרֶךְ הַמְּזַבְּלִין.
וְכֵן הַחוֹפֵר בּוֹר וְשִׁיחַ וּמְעָרָה.

נוסח הרמב"ם

הבונה גדר, בינו לבין רשות הרבים -

מותר להעמיק עד הסלע.
מה יעשה בעפר? -
צוברו ברשות הרבים, ומתקינו,
דברי רבי יהושע.
רבי עקיבה אומר:
כדרך שאין מקלקלין ברשות הרבים - כך לא יתקנו;
מה יעשה בעפר? -
צוברו בתוך שדהו - כדרך המזבלין.
וכן החופר בור, ושיח, ומערה.

פירוש הרמב"ם

מתקינו - מיישר אותו ומתקנו.

רבי עקיבא אוסר ליישר ולתקן רשות הרבים ולא לקלקל, שכשיישר אותו ויסיר האבנים, יצטרך להשליכם אל מקום אחר ונמצא מקלקל, אלא אם יהיה לוקט מהם האבנים ויסיר המקולקל, וישליך מה שהסיר ויטילהו בים או באשפתות. וכן הוא מבואר בתלמוד.

והלכה כרבי עקיבא:

פירוש רבינו שמשון

מיתר להעמיק עד הסלע. ולא חיישינן דילמא מימלך וזרע ליה אי נמי לא גזרינן אטו עודר בשדה ואמר בירושלמי (פ"ג ה"ז) אמר רבי יוחנן לא שנו אלא בינו לבין רשות הרבים דלא עביד איניש דזרע סמוך לרשות הרבים וליכא למיגזר טפי מידי אבל בינו לבין חברו אסור בשביעית אבל במועד אפילו בינו לבין רשות הרבים אסור ותנן נמי בפ"ק דמו"ק (דף ו:

ע"ש) ומקרין את הפרצה במועד ובשביעית בונה כדרכו ומפרש בגמרא כיצד מקרין צוברו לעפר ברשות הרבים ומתקנו לרשות הרבים וכן לענין סיקול נמי בשאר שני שבוע פליגי בתוספתא דגזר רבי עקיבא משום דכל מתקני דרכים מקלקלין תחלה ע"מ לתקן שמסירין העפר והטיט שנשקעין בהן העוברים או מביאים עפר ואבנים ברשות הרבים למלאות הגומות והפחתים או מאספין האבנים שנתקלין בהן בני אדם וחיישינן ליחיד הבא לתקן דלמא הדר ומימליך דתניא מסקלין דרך רשות הרבים דברי ר' יהושע רבי עקיבא אומר כדרך שאין לו רשות לקלקל כך לא יסקל ואם סיקל יוציא לים או לנהר או למקום הטרשין מפני דרך הישר ומפני דרך הרבים ומפני העפר:

מה יעשה בעפר. אליבא דר' עקיבא צוברו לתוך שדהו כדרך המזבלים דתנן לעיל ג' אשפתות לבית סאה. ואמרינן בירושלמי (פ"ג ה"ז) רבי אבינא בעי עד שלא פסקו עובדי עבודה מהו לצבור עפר בתוך שדהו כדרך המזבלין:

וכן החופר בור שיח ומערה. פליגי בשאר ימות השנה דלרבי יהושע צוברו ברשות הרבים ובלבד שיתקננו ולרבי עקיבא אף על פי שדעתו לתקן אסור אלא צוברו ברשותו:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

להעמיק עד הסלע - ולא חיישינן דלמא ממלך וזרע ליה טז, שאין דרך בני אדם לזרוע סמוך לרה"ר. אבל בינו לבין חבירו חיישינן דילמא ממלך וזרע ליה ואסור:

צוברו ברשות הרבים - ואח"כ נוטלו משם ומתקן את רשות הרבים כמו שהיה:

כשם שאין מקלקלים רה"ר כד לא יתקן - כלומר לא מבעיא לצבור עפרו לרשות הרבים שהוא אסור אף על פי שיסירנו אח"כ שהרי מקלקל הוא לשעה, אלא אפילו לתקן אסור, כגון אם היו אבנים או עפר מפוזרים ברשות הרבים לא יצברם במקום אחד אלא יסלקם לגמרי מרשות הרבים, והיינו דקאמר כשם שאין מקלקלין רשות הרבים לצבור עפרו לו, שות הרבים אע"פ שדעתו לסלקו מיד, כך לא יתקן לצבור אבנים או עפר המפוזרים ברשות הרבים ולשום אותם בצדי רה"ר לפי שעה, אלא יסלקם מיד לגמרי מכל רה"ר ויוציאם לים או לנהר:

מה יעשה בעפר - אליבא דרבי עקיבא:

צוברו בתוד שדהו כדרך המזבלים - ג' אשפות לבית סאה:

וכן החופר בור שיח מערה - בשאר ימות השנה פליגי בה ר' יהושע ורבי עקיבא, לר"י צוברו ברה"ר ובלבד שיסלקנו אחר כך ויתקן רה"ר כמו שהיהז ולר"ע אע"פ שדעתו לתקן אסור אלא צוברו ברשותו. והלכה כרבי עקיבאע:

פירוש תוספות יום טוב

מותר להעמיק עד הסלע. כתב הר"ב ולא חיישינן דלמא מימלך וזרע ליה וכו'. וכ"כ הר"ש. וצריך לפרש דלמא מימלך ואינו מעמיק עד הסלע וזרע ליה דאילו על הסלע אין ראוי לזרוע ומיהו לישנא דמתני' משמע דרבותא דשריותא הוא להעמיק כל כך עד הסלע. והר"ש כתב עוד פי' אחר דלא גזרי' אטו עודר בשדה. ומלשון הרמב"ם בחבורו ספ"ב נראה פי' אחר שזה לשונו ומותר להעמיק עד הסלע ומוציא את העפר וצוברו בתוך שדהו וכו'. נראה דהא קמ"ל דאע"פ שמוציא עפר הרבה רשאי לצוברו וכו':

[מה יעשה בעפר צוברו ברה"ר כו'. עיין בפרק ג דב"ב משנה ח]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(טז) (על הברטנורא) היינו דלמא ממלך ואינו מעמיק עד הסלע דאלו על הסלע אינו ראוי לזרוע:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

צוברו ברה"ר:    פי' ה"ר יהוסף ז"ל. אבל אינו צוברו ברשותו שלא יאמרו לזרוע עליו הוא טומנו שם ע"כ:

כך לא יתקנו:    כתב ה"ר יהוסף ז"ל על פי' ר"ע ז"ל. פי' זה אינו נראה כלל דבאיזה מקום נזכר זה אלא ה"פ כך לא יתקנו כי אי אפשר לתקן הוא העפר ברשות הרבים אם לא יקלקל תחלה ע"כ:

צוברו בתוך שדהו כדרך המזבלין:    הכא נמי בעי בירוש' אי ממתין לכשיפסקו עובדי עבודה ולא אפשטא:

וכן החופר בור ושיח ומערה:    פי' ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל. דר"ל דגם החופר וכו' צובר העפר לתוך שדהו כדרך המזבלין ולא יפזר שמכשיר השדה לזריעה ע"כ:

תפארת ישראל

יכין

מותר להעמיק:    לחפור:

עד הסלע:    ולא חיישינן שימלך לזרעה. דלאו אורחא לזרוע סמוך לר"ה. משא"כ בינו לחבירו אסור:

מה יעשה בעפר:    דאם מפנהו מיד לשדה מחזי כמכשירו לזריעה. או כמזבלה:

צוברו ברשות הרבים ומתקנו:    לרה"ר. ר"ל מרה"ר מותר לפנותו לשדהו. דרה"ר מוכיח דרק לבלי יוזקו בנ"א מוציאו לשדהו:

רבי עקיבא אומר כדרך שאין מקלקלין ברשות הרבים כך לא יתקנו:    ר"ל כ"כ לא יקלקל ע"מ לתקן:

ולרב"א מלת מתקנו ר"ל מניח העפר ברה"ר במקום שיש גומא ברה"ר. דבזה יהיה תקון לרה"ר שיהיה המקום שוה. וע"ז פליג רע"ק. דאין מתקנין ברה"ר. דאיכא דניח"ל בהגומא:

מה יעשה בעפר צוברו בתוך שדהו כדרך המזבלין:    ג' אשפתות לב"ס:

ומערה:    בשאר שנים לא יפנהו לרה"ר ע"מ לפנות אח"כ:

בועז

פירושים נוספים