משנה פרה ח דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה פרה ח דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

שנים שהיו שומרים את השוקת, נטמא אחד מהם, כשרים, מפני שהן ברשותו של שני.

טהר, ונטמא שני, כשרים, מפני שהן ברשותו של ראשון.

נטמאו שניהן כאחת, פסולין.

עשה אחד מהן מלאכה, כשרין, מפני שהן ברשותו של שני.

עמד, ועשה השני מלאכה, כשרין, מפני שהן ברשותו של ראשון.

עשו שניהן כאחד, פסולין.

משנה ב[עריכה]

המקדש מי חטאת, לא ינעול את הסנדל.

שאם נפלו משקין על הסנדל, נטמא וטמאהו.

הרי הוא אומר, מטמאיך לא טמאוני ואתה טמאתני.

נפלו משקין על בשרו, טהור.

נפלו על כסותו, נטמאת וטמאתו.

הרי זה אומר, מטמאיך לא טמאוני ואתה טמאתני.

משנה ג[עריכה]

השורף פרה, ופרים, והמשלח את השעיר, מטמא בגדים.

פרה ופרים ושעיר המשתלח עצמן אין מטמאין בגדים.

הרי זה אומר, מטמאיך לא טמאוני ואתה טמאתני.

משנה ד[עריכה]

האוכל מנבלת העוף הטהור והיא בבית הבליעה, מטמא בגדים.

הנבלה עצמה אינה מטמאה בגדים.

הרי זה אומר, מטמאיך לא טמאוני ואתה טמאתני.

משנה ה[עריכה]

כל ולד הטומאות אינו מטמא כלים, אלא משקה.

נטמא משקה, טמאן.

הרי זה אומר, מטמאיך לא טמאוני ואתה טמאתני.

משנה ו[עריכה]

אין כלי חרש מטמא חבירו, אלא משקה.

נטמא משקה, טמאהו.

הרי זה אומר, מטמאיך לא טמאוני ואתה טמאתני.

משנה ז[עריכה]

כל הפוסל את התרומה, מטמא את המשקין להיות תחלה לטמא אחד ולפסול אחד, חוץ מטבול יום.

הרי זה אומר, מטמאיך לא טמאוני ואתה טמאתני.

משנה ח[עריכה]

כל הימים כמקוה, שנאמר (בראשית א, י) "ולמקוה המים קרא ימים", דברי רבי מאיר.

רבי יהודה אומר, הים הגדול כמקוה, לא נאמר ימים, אלא שיש בו מיני ימים הרבה.

רבי יוסי אומר, כל הימים מטהרין בזוחלין, ופסולין לזבים ולמצורעים ולקדש מהן מי חטאת.

משנה ט[עריכה]

המים המוכים, פסולים.

אלו הן המוכים, המלוחים והפושרים.

המים המכזבים, פסולין.

אלו הם המים המכזבים, המכזבים אחד בשבוע.

המכזבים בפולמסיות ובשני בצרון, כשרים.

רבי יהודה פוסל.

משנה י[עריכה]

מי קרמיון ומי פוגה, פסולים, מפני שהם מי ביצים.

מי הירדן ומי ירמוך, פסולים, מפני שהם מי תערובות.

ואלו הן מי תערובות, אחד כשר ואחד פסול שנתערבו.

שניהן כשרין ונתערבו, כשרין.

רבי יהודה פוסל.

משנה יא[עריכה]

באר אחאב ומערת פמייס, כשרה.

המים שנשתנו ושנויין מחמת עצמן, כשרין.

אמת המים הבאה מרחוק, כשרה, ובלבד שישמרנה שלא יפסיקנה אדם.

רבי יהודה אומר, הרי היא בחזקת מותרת.

באר שנפל לתוכה חרסית או אדמה, ימתין לה עד שתצל, דברי רבי ישמעאל.

רבי עקיבא אומר, אינו צריך להמתין.

<< | משנה פרה ח דפוסים | >>