משנה פסחים ו ניקוד
לא בדוק
(א) אֵלּוּ דְּבָרִים בַּפֶּסַח דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת:
- שְׁחִיטָתוֹ וּזְרִיקַת דָּמוֹ וּמִחוּי קְרָבָיו וְהֶקְטֵר חֲלָבָיו.
- אֲבָל צְלִיָּתוֹ וַהֲדָחַת קְרָבָיו אֵינָן דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת.
- הַרְכָּבָתוֹ וַהֲבָאָתוֹ מִחוּץ לַתְּחוּם, וַחֲתִיכַת יַבַּלְתּוֹ,
- אֵין דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, דּוֹחִין:
- וַהֲלֹא דִּין הוּא!
- מָה אִם שְׁחִיטָה, שֶׁהִיא מִשּׁוּם מְלָאכָה, דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת;
- אֵלּוּ שֶׁהֵן מִשּׁוּם שְׁבוּת, לֹא יִדְחוּ אֶת הַשַּׁבָּת?
- אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
- יוֹם טוֹב יוֹכִיחַ,
- שֶׁהִתִּירוּ בּוֹ מִשּׁוּם מְלָאכָה,
- וְאָסְרוּ בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבוּת.
- אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר,
- מַה זֶּה, יְהוֹשֻׁעַ? מָה רְאָיָה רְשׁוּת לַמִּצְוָה?
- הֵשִׁיב רַבִּי עֲקִיבָא וְאָמַר:
- הַזָּאָה תוֹכִיחַ,
- שֶׁהִיא מִצְוָה, וְהִיא מִשּׁוּם שְׁבוּת,
- וְאֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת.
- אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל אֵלּוּ,
- שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵן מִצְוָה וְהֵן מִשּׁוּם שְׁבוּת,
- לֹא יִדְחוּ אֶת הַשַּׁבָּת.
- אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
- וְעָלֶיהָ אֲנִי דָּן!
- וּמָה אִם שְׁחִיטָה, שֶׁהִיא מִשּׁוּם מְלָאכָה, דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת;
- הַזָּאָה, שֶׁהִיא מִשּׁוּם שְׁבוּת, אֵינוֹ דִין שֶׁדּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת?
- אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: אוֹ חִלּוּף!
- מָה אִם הַזָּאָה, שֶׁהִיא מִשּׁוּם שְׁבוּת, אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת;
- שְׁחִיטָה, שֶׁהִיא מִשּׁוּם מְלָאכָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תִדְחֶה אֶת הַשַּׁבָּת?
- מָה אִם הַזָּאָה, שֶׁהִיא מִשּׁוּם שְׁבוּת, אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת;
- אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
- עֲקִיבָא, עָקַרְתָּ מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, (בֵּין הָעַרְבַּיִם), "בְּמוֹעֲדוֹ" (במדבר ט ג) בֵּין בַּחֹל בֵּין בַּשַּׁבָּת.
- אָמַר לוֹ, רַבִּי! הָבֵא לִי מוֹעֵד לָאֵלּוּ כַּמּוֹעֵד לַשְּׁחִיטָה.
- כְּלָל אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא:
- כָּל מְלָאכָה שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת, אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת.
- שְׁחִיטָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת, דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת:
- כָּל מְלָאכָה שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת, אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת.
- בִּזְמַן שֶׁהוּא בָּא בַּחֹל, בְּטָהֳרָה, וּבְמֻעָט.
- וּבִזְמַן שֶׁהוּא בָּא בַּשַּׁבָּת, בִּמְרֻבֶּה, וּבְטֻמְאָה, אֵין מְבִיאִין עִמּוֹ חֲגִיגָה:
- מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים,
- מִן הַזְּכָרִים וּמִן הַנְּקֵבוֹת.
- מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים,
- וְנֶאֱכֶלֶת לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד:
- וּשְׁאָר כָּל הַזְּבָחִים שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם פֶּסַח,
- אִם אֵינָן רְאוּיִין, חַיָּב.
- וְאִם רְאוּיִין הֵן,
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר.
- אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
- מָה אִם הַפֶּסַח, שֶׁהוּא מֻתָּר לִשְׁמוֹ,
- כְּשֶׁשִּׁנָּה אֶת שְׁמוֹ, חַיָּב;
- זְבָחִים, שֶׁהֵן אֲסוּרִין לִשְׁמָן,
- כְּשֶׁשִּׁנָּה אֶת שְׁמָן, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּב?
- מָה אִם הַפֶּסַח, שֶׁהוּא מֻתָּר לִשְׁמוֹ,
- אָמַר לוֹ רַבִּי יֶהוֹשֻׁעַ,
- לֹא! אִם אָמַרְתָּ בַּפֶּסַח, שֶׁשִּׁנָּהוּ לְדָבָר אָסוּר,
- תֹּאמַר בַּזְּבָחִים, שֶׁשִּׁנָּן לְדָבָר הַמֻּתָּר?
- לֹא! אִם אָמַרְתָּ בַּפֶּסַח, שֶׁשִּׁנָּהוּ לְדָבָר אָסוּר,
- אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
- אֵמוּרֵי צִבּוּר יוֹכִיחוּ, שֶׁהֵן מֻתָּרִין לִשְׁמָן, וְהַשּׁוֹחֵט לִשְׁמָן, חַיָּב.
- אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
- לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּאֵמוּרֵי צִבּוּר, שֶׁיֵּשׁ לָהֶן קִצְבָה,
- תֹּאמַר בַּפֶּסַח, שֶׁאֵין לוֹ קִצְבָה?
- לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּאֵמוּרֵי צִבּוּר, שֶׁיֵּשׁ לָהֶן קִצְבָה,
- רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
- אַף הַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם אֵמוּרֵי צִבּוּר, פָּטוּר:
- חַיָּב.
- לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו, לִמְנוּיָיו וְשֶׁלֹּא לִמְנוּיָיו,
- לַמּוּלִין וְלָעֲרֵלִין, לַטְּהוֹרִים וְלַטְּמֵאִים,
- פָּטוּר.
- לַמּוּלִין וְלָעֲרֵלִין, לַטְּהוֹרִים וְלַטְּמֵאִים,
- שְׁחָטוֹ וְנִמְצָא בַּעַל מוּם, חַיָּב.
- שְׁחָטוֹ וְנִמְצָא טְרֵפָה בַּסֵּתֶר, פָּטוּר.
- שְׁחָטוֹ,
- וְנוֹדַע שֶׁמָּשְׁכוּ הַבְּעָלִים אֶת יָדָם, אוֹ שֶׁמֵּתוּ אוֹ שֶׁנִּטְמְאוּ,
- פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁחַט בִּרְשׁוּת:
- וְנוֹדַע שֶׁמָּשְׁכוּ הַבְּעָלִים אֶת יָדָם, אוֹ שֶׁמֵּתוּ אוֹ שֶׁנִּטְמְאוּ,
משנה פסחים, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב