לדלג לתוכן

משנה פסחים ז ניקוד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק ז

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

עריכה

(א) כֵּיצַד צוֹלִין אֶת הַפֶּסַח?
מְבִיאִין שַׁפּוּד שֶׁל רִמּוֹן,
תּוֹחֲבוֹ מִתּוֹךְ פִּיו עַד בֵּית נְקוּבָתוֹ,
וְנוֹתֵן אֶת כְּרָעָיו וְאֶת בְּנֵי מֵעָיו לְתוֹכוֹ,
דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
כְּמִין בִּשּׁוּל הוּא זֶה,
אֶלָּא תּוֹלִין חוּצָה לוֹ:
(ב) אֵין צוֹלִין אֶת הַפֶּסַח לֹא עַל הַשַּׁפּוּד וְלֹא עַל הָאַסְכְּלָא.
אָמַר רַבִּי צָדוֹק,
מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁאָמַר לְטָבִי עַבְדּוֹ:
צֵא וּצְלֵה לָנוּ אֶת הַפֶּסַח עַל הָאַסְכְּלָא.
נָגַע בְּחַרְסוֹ שֶׁל תַּנּוּר,
יִקְלֹף אֶת מְקוֹמוֹ.
נָטַף מֵרָטְבּוֹ עַל הַחֶרֶס וְחָזַר עָלָיו,
יִטֹל אֶת מְקוֹמוֹ.
נָטַף מֵרָטְבּוֹ עַל הַסֹּלֶת,
יִקְמֹץ אֶת מְקוֹמוֹ:
(ג) סָכוֹ בְּשֶׁמֶן תְּרוּמָה,
אִם חֲבוּרַת כֹּהֲנִים, יֹאכֵלוּ.
אִם יִשְׂרָאֵל,
אִם חַי הוּא, יְדִיחֶנּוּ.
וְאִם צָלִי הוּא, יִקְלֹף אֶת הַחִיצוֹן.
סָכוֹ בְּשֶׁמֶן שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי,
לֹא יַעֲשֶׂנּוּ דָּמִים עַל בְּנֵי חֲבוּרָה,
שֶׁאֵין פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם:
(ד) חֲמִשָּׁה דְבָרִים בָּאִין בְּטֻמְאָה וְאֵינָן נֶאֱכָלִין בְּטֻמְאָה:
הָעֹמֶר, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וְלֶחֶם הַפָּנִים, וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, וּשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים.
הַפֶּסַח שֶׁבָּא בְּטֻמְאָה, נֶאֱכָל בְּטֻמְאָה,
שֶׁלֹּא בָּא מִתְּחִלָּתוֹ אֶלָּא לַאֲכִילָה:
(ה) נִטְמָא הַבָּשָׂר וְהַחֵלֶב קַיָּם, אֵינוֹ זוֹרֵק אֶת הַדָּם.
נִטְמָא הַחֵלֶב וְהַבָּשָׂר קַיָּם, זוֹרֵק אֶת הַדָּם.
וּבַמֻּקְדָּשִׁין אֵינוֹ כֵן,
אֶלָּא אַף עַל פִּי שְׁנִּטְמָא הַבָּשָר וְהַחֵלֶב קַיָּם, זוֹרֵק אֶת הַדָּם:
(ו) נִטְמָא הַקָּהָל אוֹ רֻבּוֹ,
אוֹ שֶׁהָיוּ הַכֹּהֲנִים טְמֵאִים וְהַקָּהָל טְהוֹרִים,
יֵעָשֶׂה בְּטֻמְאָה.
נִטְמָא מִעוּט הַקָּהָל,
הַטְּהוֹרִין עוֹשִׂין אֶת הָרִאשׁוֹן,
וְהַטְּמֵאִין עוֹשִׂין אֶת הַשֵּׁנִי:
(ז) הַפֶּסַח שֶׁנִּזְרַק דָּמוֹ, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע שֶׁהוּא טָמֵא,
הַצִּיץ מְרַצֶּה.
נִטְמָא הַגּוּף,
אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה,
מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ:
הַנָּזִיר וְעוֹשֶׂה פֶסַח,
הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טֻמְאַת הַדָּם,
וְאֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טֻמְאַת הַגּוּף.
נִטְמָא טֻמְאַת הַתְּהוֹם, הַצִּיץ מְרַצֶּה:
(ח) נִטְמָא שָׁלֵם אוֹ רֻבּוֹ,
שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה.
נִטְמָא מִעוּטוֹ, וְהַנּוֹתָר,
שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ בְּחַצְרוֹתֵיהֶן אוֹ עַל גַּגּוֹתֵיהֶן מֵעֲצֵי עַצְמָן.
הַצַּיְקָנִין שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה,
בִּשְׁבִיל לֵהָנוֹת מִעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה:
(ט) הַפֶּסַח שֶׁיָּצָא אוֹ שֶׁנִּטְמָא, יִשָּׂרֵף מִיָּד.
נִטְמְאוּ הַבְּעָלִים אוֹ שֶׁמֵּתוּ,
תְּעֻבַּר צוּרָתוֹ וְיִשָּׂרֵף בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר.
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר,
אַף זֶה יִשָּׂרֵף מִיָּד,
לְפִי שֶׁאֵין לוֹ אוֹכְלִין:
(י) הָעֲצָמוֹת, וְהַגִּידִין, וְהַנּוֹתָר,
יִשָּׂרְפוּ בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר.
חָל שִׁשָּׁה עָשָׂר לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת,
יִשָּׂרְפוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר,
לְפִי שֶׁאֵינָן דּוֹחִין לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב:
(יא) כָּל הַנֶּאֱכָל בְּשׁוֹר הַגָּדוֹל, יֵאָכֵל בִּגְדִי הָרַךְ,
וְרָאשֵׁי כְּנָפַיִם וְהַסְּחוּסִים.
הַשּׁוֹבֵר אֶת הָעֶצֶם בַּפֶּסַח הַטָּהוֹר,
הֲרֵי זֶה לוֹקֶה אַרְבָּעִים.
אֲבָל הַמּוֹתִיר בַּטָּהוֹר
וְהַשּׁוֹבֵר בַּטָּמֵא,
אֵינוֹ לוֹקֶה אֶת הָאַרְבָּעִים:
(יב) אֵבֶר שֶׁיָּצָא מִקְצָתוֹ,
חוֹתֵךְ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעֶצֶם,
וְקוֹלֵף עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַפֶּרֶק, וְחוֹתֵךְ.
וּבַמֻּקְדָּשִׁין קוֹצֵץ בַּקּוֹפִיץ,
שֶׁאֵין בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת הָעֶצֶם.
מִן הָאֲגַף וְלִפְנִים כְּלִפְנִים, מִן הָאֲגַף וְלַחוּץ כְּלַחוּץ.
הַחַלּוֹנוֹת, וָעֳבִי הַחוֹמָה, כְּלִפְנִים:
(יג) שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת שֶׁהָיוּ אוֹכְלוֹת בְּבַיִת אֶחָד,
אֵלּוּ הוֹפְכִין אֶת פְּנֵיהֶם הֵילָךְ וְאוֹכְלִין, וְאֵלּוּ הוֹפְכִין אֶת פְּנֵיהֶם הֵילָךְ וְאוֹכְלִין,
וְהַמֵּחַם בָּאֶמְצַע.
וּכְשֶׁהַשַּׁמָּשׁ עוֹמֵד לִמְזֹג,
קוֹפֵץ אֶת פִּיו וּמַחֲזִיר אֶת פָּנָיו עַד שֶׁמַּגִּיעַ אֵצֶל חֲבוּרָתוֹ,
וְאוֹכֵל.
וְהַכַּלָּה, הוֹפֶכֶת פָּנֶיהָ וְאוֹכֶלֶת: