משנה פאה ו ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ו פאההפרק הבא»


פרק ו

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

עריכה

(א) בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הֶבְקֵר לָעֲנִיִּים הֶבְקֵר.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵינוֹ הֶפְקֵר, עַד שֶׁיֻּפְקַר אַף לָעֲשִׁירִים כַּשְּׁמִטָּה.

כָּל עָמְרֵי הַשָּׂדֶה שֶׁל קַב קַב וְאֶחָד שֶׁל אַרְבַּעַת קַבִּין, וּשְׁכָחוֹ,

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵינוֹ שִׁכְחָה.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, שִׁכְחָה.
(ב) הָעֹמֶר שֶׁהוּא סָמוּךְ לַגָּפָה וְלַגָּדִישׁ, לַבָּקָר וְלַכֵּלִים, וּשְׁכָחוֹ,
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵינוֹ שִׁכְחָה.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, שִׁכְחָה.
(ג) רָאשֵׁי שׁוּרוֹת, הָעֹמֶר שֶׁכְּנֶגְדּוֹ מוֹכִיחַ.

הָעֹמֶר שֶׁהֶחֱזִיק בּוֹ לְהוֹלִיכוֹ אֶל הָעִיר וּשְׁכָחוֹ, מוֹדִים שֶׁאֵינוֹ שִׁכְחָה.

(ד) וְאֵלּוּ הֵן רָאשֵׁי שׁוּרוֹת.

שְׁנַיִם שֶׁהִתְחִילוּ מֵאֶמְצַע הַשּׁוּרָה, זֶה פָּנָיו לְצָפוֹן וְזֶה פָּנָיו לְדָרוֹם, וְשָׁכְחוּ לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם,

אֶת שֶׁלִּפְנֵיהֶם, שִׁכְחָה;
וְאֶת שֶׁלְּאַחֲרֵיהֶם, אֵינוֹ שִׁכְחָה.

יָחִיד שֶׁהִתְחִיל מֵרֹאשׁ הַשּׁוּרָה, וְשָׁכַח לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו,

שֶׁלְּפָנָיו, אֵינוֹ שִׁכְחָה;

וְשֶׁלְּאַחֲרָיו – שִׁכְחָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְּבַל תָּשׁוּב.

זֶה הַכְּלָל:

כָּל שֶׁהוּא בְּבַל תָּשׁוּב, שִׁכְחָה.
וְשֶׁאֵינוֹ בְּבַל תָּשׁוּב, אֵינוֹ שִׁכְחָה:
(ה) שְׁנֵי עֳמָרִים, שִׁכְחָה.
וּשְׁלשָׁה אֵינָן שִׁכְחָה.

שְׁנֵי צִבּוּרֵי זֵיתִים וְחָרוּבִין, שִׁכְחָה.

וּשְׁלשָׁה אֵינָן שִׁכְחָה.

שְׁנֵי הֻצְנֵי פִשְׁתָּן, שִׁכְחָה.

וּשְׁלשָׁה אֵינָן שִׁכְחָה.

שְׁנֵי גַרְגְּרִים, פֶּרֶט.

וּשְׁלשָׁה אֵינָן פֶּרֶט.

שְׁנֵי שִׁבֳּלִים, לֶקֶט.

וּשְׁלֹשָׁה אֵינָן לֶקֶט.

אֵלּוּ כְּדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל.

וְעַל כֻּלָּן בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
שְׁלשָׁה – לָעֲנִיִּים, וְאַרְבָּעָה – לְבַעַל הַבַּיִת.
(ו) הָעֹמֶר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ סָאתַיִם, וּשְׁכָחוֹ,
אֵינוֹ שִׁכְחָה.

שְׁנֵי עֳמָרִים וּבָהֶם סָאתַיִם,

רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, לְבַעַל הַבַּיִת.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לָעֲנִיִּים.
אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל:
וְכִי מֵרֹב הָעֳמָרִים,
יֻפִּי כֹּחַ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת אוֹ הוּרַע כֹּחוֹ?
אָמְרוּ לוֹ,
יֻפִּי כֹּחוֹ.
אָמַר לָהֶם,
וּמָה אִם בִּזְמַן שֶׁהוּא עֹמֶר אֶחָד וּבוֹ סָאתַיִם וּשְׁכָחוֹ, אֵינוֹ שִׁכְחָה,
שְׁנֵי עֳמָרִים וּבָהֶם סָאתַיִם,
אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יְהֵא שִׁכְחָה?
אָמְרוּ לוֹ:
לֹא.
אִם אָמַרְתָּ בְּעֹמֶר אֶחָד, שֶׁהוּא כְּגָדִישׁ,
תֹּאמַר בִּשְׁנֵי עֳמָרִים, שֶׁהֵן כִּכְרִיכוֹת?
(ז) קָמָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סָאתַיִם, וּשְׁכָחָהּ,
אֵינָהּ שִׁכְחָה.

אֵין בָּהּ סָאתַיִם, אֲבָל הִיא רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת סָאתַיִם,

אֲפִלּוּ הִיא שֶׁל טֹפַח,
רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא עֲנָוָה שֶׁל שְׂעוֹרִים.
(ח) הַקָּמָה מַצֶּלֶת אֶת הָעֹמֶר וְאֶת הַקָּמָה.

הָעֹמֶר אֵינוֹ מַצִּיל, לֹא אֶת הָעֹמֶר וְלֹא אֶת הַקָּמָה.

אֵיזוֹ הִיא קָמָה שֶׁהִיא מַצֶּלֶת אֶת הָעֹמֶר?

כָּל שֶׁאֵינָהּ שִׁכְחָה, אֲפִלּוּ קֶלַח אֶחָד.
(ט) סְאָה תְּבוּאָה עֲקוּרָה וּסְאָה שֶׁאֵינָהּ עֲקוּרָה,
וְכֵן בְּאִילָן,
וְהַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים,
אֵינָן מִצְטָרְפִין לְסָאתַיִם, אֶלָּא שֶׁל עֲנִיִּים הֵם.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר,
אִם בָּאת רְשׁוּת הֶעָנִי בָּאֶמְצַע, אֵינָן מִצְטָרְפִין;
וְאִם לָאו, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין:
(י) תְּבוּאָה שֶׁנִּתְּנָה לְשַׁחַת אוֹ לַאֲלֻמָּה,
וְכֵן בַּאֲגֻדֵּי הַשּׁוּם,
וַאֲגֻדּוֹת הַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים,
אֵין לָהֶן שִׁכְחָה.
וְכָל הַטְּמוּנִים בָּאָרֶץ,
כְּגוֹן הַלּוּף וְהַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים,
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין לָהֶם שִׁכְחָה.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יֵשׁ לָהֶם שִׁכְחָה:
(יא) הַקּוֹצֵר בַּלַּיְלָה וְהַמְּעַמֵּר, וְהַסּוּמָא,
יֵשׁ לָהֶם שִׁכְחָה.

וְאִם הָיָה מִתְכַּוֵּן לִטֹּל אֶת הַגַּס הַגַּס,

אֵין לוֹ שִׁכְחָה.

אִם אָמַר: הֲרֵי אֲנִי קוֹצֵר עַל מְנָת מַה שֶּׁאֲנִי שׁוֹכֵח אֲנִי אֶטֹּל,

יֶשׁ לוֹ שִׁכְחָה:
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ו פאההפרק הבא»