משנה נידה ז דפוסים
משנה נידה, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א[עריכה]
דם הנדה ובשר המת, מטמאין לחין ומטמאין יבשין.
אבל הזוב, והניע, והרוק, והשרץ, והנבלה, והשכבת זרע, מטמאין לחין ואין מטמאין יבשין.
ואם יכולין להשרות ולחזור לכמות שהן, מטמאין לחין ומטמאין יבשין.
וכמה היא שרייתן, בפושרין מעת לעת.
רבי יוסי אומר, בשר המת יבש ואינו יכול להשרות ולחזור לכמות שהיה, טהור.
משנה ב[עריכה]
השרץ שנמצא במבוי, מטמא למפרע, עד שיאמר בדקתי את המבוי הזה ולא היה בו שרץ, או עד שעת כבוד.
וכן כתם שנמצא בחלוק, מטמא למפרע, עד שיאמר בדקתי את החלוק הזה ולא היה בו כתם, או עד שעת הכבוס.
ומטמא בין לח בין יבש.
רבי שמעון אומר, היבש מטמא למפרע, והלח אינו מטמא אלא עד שעה שהוא יכול לחזור ולהיות לח.
משנה ג[עריכה]
כל הכתמין הבאים מרקם, טהורין.
רבי יהודה מטמא, מפני שהם גרים וטועין.
הבאין מבין הגוים, טהורין.
מבין ישראל ומבין הכותים, רבי מאיר מטמא.
וחכמים מטהרין, מפני שלא נחשדו על כתמיהן.
משנה ד[עריכה]
כל הכתמים הנמצאים בכל מקום, טהורין, חוץ מן הנמצאים בחדרים ובסביבות בית הטומאות.
[ בית הטומאות ] של כותים מטמאין באהל, מפני שהם קוברין שם את הנפלים.
רבי יהודה אומר, לא היו קוברין אלא משליכין וחיה גוררתן.
משנה ה[עריכה]
נאמנים לומר, קברנו שם את הנפלים, או, לא קברנו.
נאמנים לומר על הבהמה אם בכרה, אם לא בכרה.
נאמנים על ציון קברות, ואין נאמנין לא על הסככות ולא על הפרעות ולא על בית הפרס.
זה הכלל, דבר שחשודים בו, אין נאמנים עליו.
משנה נידה, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב