משנה מקואות ו ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מקואות · פרק ו · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

דלי שהוא מלא כלים והטבילן, הרי אלו טהוריםב.

ואם לא טבל, [ אין המים מעורבין ], עד שיהיו מעורבין כשפופרת הנוד.

משנה מנוקדת

[עריכה]

דְּלִי שֶׁהוּא מָלֵא כֵלִים וְהִטְבִּילָן, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִים. וְאִם לֹא טָבַל, אֵין הַמַּיִם מְעֹרָבִין, עַד שֶׁיִּהְיוּ מְעֹרָבִין כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד.

נוסח הרמב"ם


פירוש הרמב"ם

אמר שהוא אם הטביל הדלי ובו כלים נטהרו הכלים ואפילו היה פי הדלי בתכלית הצרות זה אם היה הדלי ג"כ טמא לפי שאנחנו נאמר מגו דסלקא טבילה לדלי סלקא נמי למה שבתוכו אמנם אם היה הדלי טהור הנה לא תועיל טבילה לכלים אשר בתוכו עד שיהיה פי הדלי כרוחב שפופרת הנוד והוא אמרם אם לא טבל ר"ל אם אינו צריך הדלי טבילה אלא שהיה טהור ואין הכנסה באלה המים על צד הטבילה אין המים מעורבין עד שיהיו מעורבין כשפופרת הנוד זה כולו לתרומה אבל לקדש הנה העיקר אצלנו שאין מטבילין כלי בתוך כלים לקדש כמו שביארנו בסוף חגיגה (דף כא:):

פירוש רבינו שמשון

הרי אלו טהורים. דמטבילין כלי בתוך כלי שיש בפיו כשפופרת הנוד כדאיתא בריש חומר בקדש (דף כב.) ולא חיישינן לחציצה והתם מייתי ברייתא כעין משנה זו דקתני כלים שמלאן כלים והטבילן הרי אלו טהורין ואם לא טבל אין המים מעורבין עד שיהו מעורבין כשפופרת הנוד ומפרש מאי קאמר ה"ק ואם לא צריך להטביל (כו') במים המעורבין כלומר אין מטבילין במים המעורבין כי ההיא דתנן בפירקין דלעיל חריצין ונעיצין ופרסת החמור המעורבין לבקעה עד שיהו מעורבין כשפופר' הנוד:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

והטבילן הרי אלו טהורים - ואפילו אין פי הדלי רחב כשפופרת הנוד. וכגון שהדלי עצמו טמא וצריך טבילה, דמגו דסלקא ליה טבילה לדלי, סלקא ליה נמי למה שבתוכו:

ואם לא טבל - גרסינן. כלומר ואם הדלי טהור ואינו מטבילו, שאינו צריך טבילה:

עד שיהו מעורבין כשפופרת הנוד - אין הכלים שבתוכו טהורים עד שיהיה בפי הדלי כשפופרת הנוד:

פירוש תוספות יום טוב

הרי אלו טהורים. לתרומה אבל לא לקדש. כדתנן ברפ"ג דחגיגה. כ"כ הרמב"ם אסיפא. אבל להר"ב איתא נמי ארישא:

ואם לא טבל אין המים מעורבים כו'. ונ"א במים המעורבין. ופי' הר"ש כלומר אין מטבילין במים המעורבין כי ההיא דתנן בפירקין דלעיל חריצין ונעיצין ופרסות החמור המעורבים לבקעה עד שיהיו מעורבים כשפופרת הנוד. ע"כ. ותרתי קתני. והכי איתא הגי' בפ"ג דחגיגה דף כב. ואמרי' עלה דה"ק ואם א"צ להטבילו ומים המעורבים עד שיהו כו'. אבל ק"ל דלמאי איצטריך לאשמועי' הך דמים המעורבים דהא כבר תנא ליה בפירקין דלעיל. ונ"ל דהכי קאמר ואם אינו צריך להטבילו. נעשה כמים המעורבים. כלומר כיון דליכא מגו דסלקא ליה טבילה כו' נעשה כטובל בשאר מים המעורבים דצריכים עד שיהא כו':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ב) (על המשנה) טהורים. לתרומה ולא לקודש. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

דלי שהוא מלא כו':    וז"ל הר"ש ז"ל והתם בפ' חומר בקדש מייתי ברייתא כעין משנה זו דקתני כלי שמלאו כלים והטבילן הרי אלו טהורים ואם לא טבל המים המעורבים עד שיהיו מעורבים כשפופרת הנוד ומפ' מאי קאמר ה"ק ואם אינו צרי' להטביל וכו' ע"כ. וי"ס דגרסי והטבילו לשון יחיד וקאי אדלי ומה שבתוכו בכלל ונראה שהיא גירסא נכוחה:

ואם לא טבל:    כך היא גירסת הרמב"ם ז"ל. ושניהם הר"ש והרא"ש ז"ל גרסי במים המעורבים עד שיהו מעורבין וכו' אלא שהר"ש ז"ל פי' במים המעורבין כלו' אין מטבילין במים המעורבין כי ההיא דתנן בפירקין דלעיל חריצין ונעיצין ופרסת החמור המעורבין לבקעה עד שיהיו מעורבין כשפופרת הנוד. והרא"ש ז"ל פי' במים המעורבין פי' בכל תערובת מים צריך כשפופרת הנוד ובפחות מכאן לא עלתה טבילה לכלים שבתוך הדלי והכי מפ' להך מתני' בר"פ חומר בקדש [הגה"ה פי' דלגרסתם ז"ל מדלגין מן המשנה ד' מלות ואם לא טבל אין. ומלת המים הם גורסים במים בבי"ת אך בדפוס אחד מצאתי לפי גרסתם שלא דלגו רק שתי תיבות תיבת ואם ותיבת אין והכי איתא התם נ"א לא טבל במים המעורבים עד שיהיו מעורבים וכו' וכן הגיה ה"ר יהוסף ז"ל:]. והרמב"ם ז"ל גריס הכי ואם לא טבל אין המים מעורבים עד שיהו וכו':


פירושים נוספים