משנה מעשר שני א ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לדף הראשי • פרק א מעשר שניהפרק הבא»


פרק א

משניות: א ב ג ד ה ו ז

עריכה

(א) מַעֲשֵׂר שֵׁנִי,
אֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ,
וְאֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתוֹ,
וְאֵין מַחֲלִיפִין אוֹתוֹ,
וְלֹא שׁוֹקְלִין כְּנֶגְדּוֹ.
וְלֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ בִּירוּשָׁלַיִם: הֵילָךְ יַיִן וְתֵן לִי שֶׁמֶן;
וְכֵן שְׁאָר כָּל הַפֵּרוֹת.
אֲבָל נוֹתְנִין זֶה לָזֶה מַתְּנַת חִנָּם:
(ב) מַעְשַׂר בְּהֵמָה,
אֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ תָּמִים חַי,
וְלֹא בַּעַל מוּם חַי וְשָׁחוּט,
וְאֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ הָאִשָּׁה.
הַבְּכוֹר מוֹכְרִין אוֹתוֹ תָּמִים חַי,
וּבַעַל מוּם חַי וְשָׁחוּט,
וּמְקַדְּשִׁין בּוֹ הָאִשָּׁה.

אֵין מְחַלְּלִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי עַל אֲסִימוֹן,

וְלֹא עַל הַמַּטְבֵּעַ שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא,
וְלֹא עַל הַמָּעוֹת שֶׁאֵינָן בִּרְשׁוּתוֹ:
(ג) הַלּוֹקֵחַ בְּהֵמָה לְזִבְחֵי שְׁלָמִים,
אוֹ חַיָּה לִבְשַׂר תַּאֲוָה,
יָצָא הָעוֹר לְחֻלִּין,
אַף עַל פִּי שֶׁהָעוֹר מְרֻבֶּה עַל הַבָּשָׁר.
כַּדֵּי יַיִן סְתוּמוֹת, מָקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לִמָּכֵר סְתוּמוֹת,
יָצָא קַנְקַן לְחֻלִּין.
הָאֱגוֹזִים וְהַשְּׁקֵדִים,
יָצְאוּ קְלִפֵּיהֶם לְחֻלִּין.
הַתֶּמֶד,
עַד שֶׁלֹּא הֶחֱמִיץ, אֵינוֹ נִלְקָח בְּכֶסֶף מַעֲשֵר.
וּמִשֶּׁהֶחֱמִיץ, נִלְקָח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר:
(ד) הַלּוֹקֵחַ חַיָּה לְזִבְחֵי שְׁלָמִים,
בְּהֵמָה לִבְשַׂר תַּאֲוָה,
לֹא יָצָא הָעוֹר לְחֻלִּין.
כַּדֵּי יַיִן פְּתוּחוֹת אוֹ סְתוּמוֹת,
מָקוֹם שֶׁדַרְכָּן לִמָּכֵר פְּתוּחוֹת,
לֹא יָצָא קַנְקַן לְחֻלִּין.
סַלֵּי זֵיתִים וְסַלֵּי עֲנָבִים עִם הַכְּלִי,
לֹא יָצְאוּ דְּמֵי הַכְּלִי לְחֻלִּין:
(ה) הַלּוֹקֵח מַיִם,
וּמֶלַח,
וּפֵרוֹת הַמְּחֻבָּרִים לַקַּרְקַע,
אוֹ פֵּרוֹת שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לְהַגִּיעַ לִירוּשָׁלַיִם,
לֹא קָנָה מַעֲשֵׂר.
הַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹת,
שׁוֹגֵג,
יַחְזְרוּ דָּמִים לִמְקוֹמָן.
מֵזִיד,
יַעֲלוּ וְיֵאָכְלוּ בַּמָּקוֹם.
וְאִם אֵין מִקְדָּשׁ,
יֵרָקְבוּ:
(ו) הַלּוֹקֵחַ בְּהֵמָה,
שׁוֹגֵג,
יַחְזְרוּ דָּמֶיהָ לִמְקוֹמָן.
מֵזִיד,
תַּעֲלֶה וְתֵאָכֵל בַּמָּקוֹם.
וְאִם אֵין מִקְדָּשׁ,
תִּקָּבֵר עַל יְדֵי עוֹרָהּ:
(ז) אֵין לוֹקְחִין עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וְקַרְקָעוֹת וּבְהֵמָה טְמֵאָה מִדְּמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי;
וְאִם לָקַח, יֹאכַל כְּנֶגְדָּן.
אֵין מְבִיאִין קִנֵּי זָבִים וְקִנֵּי זָבוֹת וְקִנֵּי יוֹלְדוֹת, חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת, מִדְּמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי.
וְאִם הֵבִיא, יֹאכַל כְּנֶגְדָּם.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל שֶׁהוּא חוּץ לַאֲכִילָה וְלִשְׁתִיָּה וּלְסִיכָה, מִדְּמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי,
יֹאכַל כְּנֶגְדּוֹ:
לדף הראשי • פרק א מעשר שניהפרק הבא»


משנה מעשר שני, פרק א':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב