משנה מעשר שני א רמבם
מראה
נוסח הרמב"ם
[עריכה](א) מעשר שני -
- אין מוכרין אותו,
- ואין ממשכנין אותו,
- ואין מחלפין אותו,
- ולא שוקלין כנגדו.
- ולא יאמר אדם לחברו, בירושלים:
- "הא לך יין, ותן לי שמן".
- וכן שאר כל הפירות.
- אבל -
- נותנין זה, לזה - מתנות חינם.
- "הא לך יין, ותן לי שמן".
(ב) מעשר בהמה -
- אין מוכרין אותו - תמים חי,
- ולא בעל מום - חי, ושחוט,
- ואין מקדשין בו - את האישה.
- הבכור -
- מוכרין אותו - תמים חי,
- ובעל מום - חי, ושחוט,
- ומקדשין בו - את האישה.
- אין מחללין מעשר שני - על אסימון,
- ולא על המטבע - שאינו יוצא,
- ולא על המעות - שאינן ברשותו.
(ג) הלוקח בהמה לזבחי שלמים,
- וחיה לבשר התאוה -
- יצא העור - לחולין,
- אף על פי שהעור - מרובה על הבשר.
- יצא העור - לחולין,
- כדי יין סתומות -
- מקום - שדרכן להימכר סתומות,
- יצא קנקן - לחולין.
- מקום - שדרכן להימכר סתומות,
- האגוזים והשקדים -
- יצאו קליפיהן - לחולין.
- התמד -
- עד שלא החמיץ - אינו נלקח בכסף מעשר.
- משהחמיץ - נלקח בכסף מעשר.
(ד) הלוקח חיה לזבחי שלמים,
- ובהמה לבשר התאוה -
- לא יצא העור - לחולין.
- כדי יין פתוחות, או סתומות -
- מקום - שדרכן להימכר פתוחות,
- לא יצא קנקן - לחולין.
- מקום - שדרכן להימכר פתוחות,
- סלי תאנים, וסלי ענבים, עם הכלי -
- לא יצאו דמי הכלי - לחולין.
(ה) הלוקח מים, ומלח, ופירות - מחוברין לקרקע,
- או פירות - שאינן יכולין להגיע לירושלים,
- לא קנה מעשר.
- הלוקח פירות -
- שוגג - יחזרו דמיהן למקומן.
- מזיד - יעלו ויאכלו במקום.
- ואם אין מקדש - ירקבו.
(ו) הלוקח בהמה -
- שוגג - יחזרו דמיה למקומן.
- מזיד - תעלה ותיאכל במקום.
- ואם אין מקדש - תיקבר, על ידי עורה.
(ז) אין לוקחין - עבדים,
- וקרקעות,
- ובהמה טמאה - מדמי מעשר שני.
- ואם לקח - יאכל כנגדן.
- אין מביאין - קיני זבים,
- קיני זבות,
- קיני יולדות,
- חטאות,
- ואשמות - מדמי מעשר שני.
- ואם הביא - יאכל כנגדן.
- זה הכלל -
- כל שהוא -
- חוץ לאכילה, ולשתייה, ולסיכה,
- מדמי מעשר שני - יאכל כנגדו.
- כל שהוא -
הדף הראשי של משנה מעשר שני א
משנה מעשר שני, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב