משנה מעשר שני א דפוסים
משנה מעשר שני, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א[עריכה]
מעשר שני, אין מוכרין אותו, ואין ממשכנין אותו, ואין מחליפין אותו, ולא שוקלין כנגדו.
ולא יאמר אדם לחבירו בירושלים, הילך יין ותן לי שמן; וכן שאר כל הפירות.
אבל נותנין זה לזה מתנת חינם.
משנה ב[עריכה]
מעשר בהמה, אין מוכרין אותו תמים חי, ולא בעל מום חי ושחוט, ואין מקדשין בו האשה.
הבכור, מוכרין אותו תמים חי, ובעל מום חי ושחוט, ומקדשין בו האשה.
אין מחללין מעשר שני על אסימון, ולא על המטבע שאינו יוצא, ולא על המעות שאינן ברשותו.
משנה ג[עריכה]
הלוקח בהמה לזבחי שלמים, או חיה לבשר תאוה, יצא העור לחולין, אף על פי שהעור מרובה על הבשר.
כדי יין סתומות, מקום שדרכן למכור סתומות, יצא קנקן לחולין.
האגוזים והשקדים, יצאו קליפיהם לחולין.
התמד עד שלא החמיץ, אינו נלקח בכסף מעשר.
ומשהחמיץ, נלקח בכסף מעשר.
משנה ד[עריכה]
הלוקח חיה לזבחי שלמים, בהמה לבשר תאוה, לא יצא העור לחולין.
כדי יין פתוחות, או סתומות מקום שדרכן למכור פתוחות, לא יצא קנקן לחולין.
סלי זיתים וסלי ענבים עם הכלי, לא יצאו דמי הכלי לחולין.
משנה ה[עריכה]
הלוקח מים, ומלח, ופירות המחוברים לקרקע, או פירות שאינן יכולין להגיע לירושלים, לא קנה מעשר.
הלוקח פירות, שוגג, יחזרו דמים למקומן.
מזיד, יעלו ויאכלו במקום. ואם אין מקדש, ירקבו.
משנה ו[עריכה]
הלוקח בהמה, שוגג, יחזרו דמיה למקומן.
מזיד, תעלה ותאכל במקום. ואם אין מקדש, תקבר על ידי עורה.
משנה ז[עריכה]
אין לוקחין עבדים ושפחות וקרקעות ובהמה טמאה מדמי מעשר שני.
ואם לקח, יאכל כנגדן.
אין מביאין קיני זבים, וקיני זבות, וקיני יולדות, חטאות, ואשמות, מדמי מעשר שני.
ואם הביא, יאכל כנגדם.
זה הכלל: כל שהוא חוץ לאכילה ולשתיה ולסיכה מדמי מעשר שני, יאכל כנגדו.
משנה מעשר שני, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב