משנה מסכת תענית מנוקדת ומעוצבת
מסכת תענית: משנה · מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת · תוספתא · תלמוד ירושלמי · תלמוד בבלי
<< | מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת · סדר מועד · מסכת תענית | >>
ניתן להשוות את ההקלדה מול צילום כתב־היד באתר הספרייה (ע"פ רשימה) או בספריית בודפסט
וכן מול הקובץ המוקלד שהכין הרב דן בארי
מִשְׁנָה מַסֶּכֶת תַּעֲנִיוֹת[1] (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת, מְבֻסֶּסֶת עַל קוֹבֶץ שֶּׁהֵכִין הָרַב דָּן בְּאֵרִי; מוּגַּהַת וּמוּעֶרֶת עַל יְדֵי שִׂמְחָה גֵּרְשׁוֹן בּוֹרֵר[עריכה]
משנה על פי נוסח כתב יד קאופמן, על פי הנקדן המגיה. הניקוד תוקן על פי כללי הדקדוק בנוגע למלא וחסר, ולפי הצליל לגבי קמץ ופתח, צרי וסגול, המתחלפים בכתב יד קאופמן מתוך הגיה ספרדית. שינויי מספור ההלכות צוינו.
מַסֶּכֶת תַּעֲנִיוֹת פֶּרֶק רִאשׁוֹן (קאופמן)[עריכה]
משנה א
מֵאֶמָּתַי מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים?
רְבִּי אֶלִיעֶזֶר[2] אוֹמֵר:
מִיּוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלֶּחָג.
וּרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
מִיּוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן.
אָמַר רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
הוֹאִיל וְאֵין גְּשָׁמִים סִימָן בְּרָכָה בֶחָג,
לָמָּה הוּא מַזְכִּיר?
אָמַר לוֹ רְבִּי אֶלִיעֶזֶר[3]:
אַף הוּא אֵינוּ אוֹמֵר אֶלָּא
מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם,
בְּעוֹנָתוֹ.
אָמַר [נ.א. אָמְרוּ[4] לוֹ:
אִם כֵּן, לְעוֹלָם יְהֵא מַזְכִּיר!
משנה ב
אֵין שׁוֹאֲלִין[5] גְּשָׁמִים אֶלָּא סָמוּךְ לִגְשָׁמִים.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר[6]:
הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה בְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁלֶּחָג,
הָאַחֲרוֹן מַזְכִּיר;
וְהָרִאשׁוֹן אֵינוּ מַזְכִּיר.
וּבְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלַּפֶּסַח,
הָרִאשׁוֹן מַזְכִּיר
וְהָאַחֲרוֹן אֵינוּ מַזְכִּיר.
ג
עַד אֶמָּתַי שׁוֹאֲלִין?
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
עַד שֶׁיַּעֲבוֹר הַפֶּסַח.
רְבִּי מֵאִיר <אוֹמֵר[7]>:
עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן,
שֶׁנֶּאֱמַר: (יואל ב, כג)
"וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם יוֹרֶה[8] וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן".
משנה ג
ד
בִּשְׁלֹשָׁה[9] בְמַרְחֶשְׁוָן[10] שׁוֹאֲלִין[11] גְּשָׁמִים.
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
בְּשִׁבְעָה בוֹ, {בַּ}חֲמִשָּׁה[12] עָשָׂר יוֹם[13] אַחַר הֶחָג,
כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לִנְהַר[14] פְּרָת.
משנה ד
ה
הִגִּיעַ שִׁבְעָה עָשָׂר בְּמַרְחֶשְׁוָן וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים,
הִתְחִילוּ הַיְחִידִים מִתְעַנִּים.
אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים מִשֶּׁחָשֵׁכָה,
וּמֻתָּרִים בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבִיסִיכָה[15],
וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה[16].
משנה ה
/ ו
הִגִּיעַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ[17] כִּסְלֵו וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים,
בֵּית דִּין גּוֹזְרִין שָׁלוֹשׁ תַּעְנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר;
אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִשֶּׁחָשֵׁכָה,
וּמֻתָּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה[18],
וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. /
משנה ו
{ו} <ז>
עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נֶעְנוּ,
בֵית דִּין גּוֹזְרִים שָׁלוֹשׁ תַּעְנִיּוֹת אֲחֵרוֹת[19] עַל הַצִּבּוּר.
אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים מִבְּעוֹד יוֹם,
וַאֲסוּרִים בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבִיסִיכָה,
וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה,
וְנוֹעֲלִין אֶת הַמֶּרְחֲצָאוֹת[20].
{ז} <ח>
עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נֶעְנוּ,
בֵית דִּין גּוֹזְרִים עוֹד שֶׁבַע,
שֶׁהֵן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תַעְנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר.
וּמָה אֵלּוּ יְתֵרוֹת עַל הָרִאשׁוֹנוֹת?
שֶׁבָּאֵלּוּ[21] מַתְרִיעִים וְנוֹעֲלִים אֶת הַחֲנוּיוֹת.
וּבַשֵּׁנִי מָטִים עִם[22] חֲשֵׁכָה,
וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִים, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת.
משנה ז
{ח} <ט>
עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נֶעְנוּ,
מְמַעֲטִים בְּמַשָּׂא וּבְמַתָּן,
בְּבִנְיָן וּבִנְטִיעָה,
בְּאֵרוּסִים וּבְנִשּׂוּאִים,
וּבִשְׁאֵלַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ,
כִּבְנֵי[23] אָדָם נְזוּפִים[24] לִפְנֵי הַמָּקוֹם.
וְהַיְחִידִים חוֹזְרִים וּמִתְעַנִּים עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן[25].
<יָצָא נִיסָן> וּבָאוּ[26] גְשָׁמִים, סִימַן קְלָלָה,
שֶׁנֶּאֱמַר: (שמואל א יב, יז)
"הֲלא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם[27],
אֶקְרָא אֶל יי[28] וְיִתֵּן קוֹלוֹת וּמָטָר" וְגוֹ'.
מַסֶּכֶת תַּעֲנִיוֹת פֶּרֶק שֵׁנִי (קאופמן)[עריכה]
משנה א
סֵדֶר תַּעְנִיּוֹת כֵּיצַד?
מוֹצִיאִין אֶת הַתֵּבָה לִרְחוֹבָהּ שֶׁלָּעִיר;
וְנוֹתְנִין אֵפֶר מִקְלָה[29] עַל גַּבֵּי הַתֵּבָה,
וּבְרֹאשׁ הַנָּשִׂיא וּבְרֹאשׁ אַב בֵּית[30] דִּין;
וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל וְנוֹתֵן בְּרֹאשׁוֹ.
הַזָּקֵן שֶׁבָּהֶן אוֹמֵר לִפְנֵיהֶם דִּבְרֵי כִבּוּשִׁים:
אַחֵינוּ, לֹא נֶאֱמַר בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה:
"וַיַּרְא אֱלהִים אֶת שַׂקָּם וְאֶת תַּעֲנִיתָם",
אֶלָּא (יונה ג, י)
"וַיַּרְא <הָ>אֱלהִים[31] אֶת מַעֲשֵׂיהֶם,
כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה";
וּבַקַּבָּלָה מָה הוּא[32] אוֹמֵר? (יואל ב, יג)
"וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם,
וְשׁוּבוּ אֶל יי אֱלֹהֵיכֶם" וגו'.
משנה ב
עָמְדוּ[33] בִתְפִלָּה,
וּמוֹרִידִין[34] לִפְנֵי הַתֵּבָה זָקֵן וְרָגִיל,
וְיֶשׁ לוֹ בָנִים וּבֵיתוֹ רֵיקָם,
כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לִבּוֹ שָׁלֵם בַּתְּפִלָּה.
וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶם עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בְּרָכוֹת:
שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁבְּכָל[35] יוֹם,
וּמוֹסִיף עֲלֵיהֶם עוֹד שֵׁשׁ,
(משנה ג)
וְאֵלּוּ הֵן:
זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת,
"אֶל יי בַּצָּרָתָה לִּי",
"אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים",
"מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יי",
"תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף".
ג
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת,
אֶלָּא אוֹמֵר תַּחְתֵּיהֶם:
"רָעָב כִּי יִהְיֶה בָאָרֶץ, דֶּבֶר <כִּי יִהְיֶה[36]>" וְגוֹ',
"אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יי אֶל יִרְמְיָהוּ[37]
עַל דִּבְרֵי הַבַּצָּרוֹת",
וְאוֹמֵר חוֹתָמוֹתֵיהֶם.
משנה ד
עַל הָרִאשׁוֹנָה הוּא אוֹמֵר:
מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה,
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל[38] צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם[39] הַזֶּה;
בָּרוּךְ אַתָּה יי גּוֹאֵל[40] [סופר: גָאַל[41]] יִשְׂרָאֵל.
ה
עַל הַשְּׁנִיָּה הוּא אוֹמֵר:
מִי שֶׁעָנָה אֶת אֲבוֹתֵיכֶם עַל יַם סוּף,
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה;
בָּרוּךְ אַתָּה יי זוֹכֵר הַנִּשְׁכָּחוֹת.
ו
עַל הַשְּׁלִישִׁית הוּא אוֹמֵר:
מִי שֶׁעָנָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל,
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה;
בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ תְּרוּעָה.
ז
עַל הָרְבִיעִית הוּא אוֹמֵר:
מִי שֶׁעָנָה אֶת שְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה,
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה;
בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ צְעָקָה.
ח
עַל הַחֲמִישִׁית הוּא אוֹמֵר:
מִי שֶׁעָנָה אֶת אֵלִיָּהוּ בְהַר הַכַּרְמֶל,
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה;
בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
ט
עַל הַשִּׁשִּׁית הוּא אוֹמֵר:
מִי שֶׁעָנָה אֶת יוֹנָה מִמְּעֵי[42] הַדָּגָה,
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה;
בָּרוּךְ אַתָּה יי הָעוֹנֶה בְעֵת צָרָה.
י
עַל הַשְּׁבִיעִית הוּא אוֹמֵר:
מִי שֶׁעָנָה אֶת דָּוִד וְאֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ בִירוּשָׁלַיִם,
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה;
בָּרוּךְ אַתָּה יי הַמְרַחֵם עַל הָאָרֶץ.
משנה ה
יא
מַעֲשֶׂה בִימֵי רְבִּי חֶלְפְּתָה[43]
וּבִימֵי רְבִּי חֲנַנְיָה בֶן תַּרְדְּיוֹן[44],
שֶׁעָבַר אֶחָד לִפְנֵי הַתֵּבָה,
וְגָמַר אֶת כָּל הַבְּרָכָה,
וְעָנוּ[45] אַחֲרָיו:
"אָמֵן".
תִּקְעוּ[46], הַכֹּהֲנִים, תִּקְעוּ!"
מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ בְהַר הַמּוֹרִיָּה,
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה.
הָרִיעוּ בְנֵי אַהֲרֹן, הָרִיעוּ!
מִי שֶׁעָנָה אֶת אֲבוֹתֵיכֶם עַל יַם סוּף,
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה.
וּכְשֶׁבָּא דָבָר[47] אֵצֶל חֲכָמִים, {וְ}אָמְרוּ[48]:
לֹא הָיוּ נוֹהֲגִים כֵּן, אֶלָּא בְּשַׁעַרֵי[49] מִזְרָח[50].
משנה ו
יב
שָׁלוֹשׁ תַּעְנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת,
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּים וְלֹא מַשְׁלִימִים,
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב לֹא הָיוּ מִתְעַנִּים.
שָׁלוֹשׁ שְׁנִיּוֹת,
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּים וּמַשְׁלִימִים,
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב מִתְעַנִּים וְלֹא מַשְׁלִימִים.
שֶׁבַע אַחֲרוֹנוֹת,
אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִתְעַנִּים וּמַשְׁלִימִים.
דִּבְרֵי רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
שָׁלוֹשׁ תַּעְנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת,
אֵלּוּ וָאֵלּוּ לֹא הָיוּ מִתְעַנִּים.
שָׁלוֹשׁ שְׁנִיּוֹת,
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּים וְלֹא מַשְׁלִימִים,
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב לֹא הָיוּ מִתְעַנִּים.
וְשֶׁבַע אַחֲרוֹנוֹת,
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּים וּמַשְׁלִימִים,
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב מִתְעַנִּים וְלֹא מַשְׁלִימִים.
משנה ז
יג
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מֻתָּרִין לִשְׁתּוֹת יַיִן בַּלֵּילוֹת,
אֲבָל לֹא בַיָּמִים;
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב, לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלַּיְלָה.
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר וְאַנְשֵׁי מַעֲמָד
אֲסוּרִים מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס,
וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִין, מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת.
משנה ח
יד
כָּל הַכָּתוּב בַּמְּגִלָּה[51] "דִּילָא לְמִסְפַּד[52]",
לְפָנָיו אָסוּר, וּלְאַחֲרָיו מֻתָּר.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו אָסוּר.
"דִּילָא לְהִתְעַנָּיָא[53]",
לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו מֻתָּר;
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
לְפָנָיו אָסוּר, וּלְאַחֲרָיו מֻתָּר.
משנה ט
יה[54]
אֵין גּוֹזְרִין תַּעְנִית[55] עַל הַצִּבּוּר כַּתְּחִלָּה בַחֲמִישִׁי,
שֶׁלֹּא לְהַבְקִיעַ[56] אֶת הַשְּׁעָרִים;
אֶלָּא:
שָׁלוֹשׁ תַּעְנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת,
שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי;
וְשָׁלוֹשׁ שְׁנִיּוֹת,
חֲמִישִׁי וְשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
כַּשֵּׁם שֶׁאֵין הָרִאשׁוֹנוֹת בַּחֲמִישִׁ<י>[57],
כָּךְ לֹא שְׁנִיּוֹת וְלֹא אַחֲרוֹנוֹת.
משנה י
יו[58]
אֵין גּוֹזְרִין תַּעְנִית בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים,
בַּחֲנֻכָּה וּבַפּוּרִים.
אִם[59] הִתְחִילוּ, אֵין מַפְסִיקִין.
דִּבְרֵי[60] רַבָּן גַּמְלִיאֵל.
אָמַר רְבִּי מֵאִיר:
אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל "אֵין מַפְסִיקִים",
מוֹדֶה[61] הָיָה שֶׁאֵין מַשְׁלִימִין.
וְכֵן תִּשְׁעָה בְאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת[62].
מַסֶּכֶת תַּעֲנִיוֹת פֶּרֶק שְׁלִישִׁי (קאופמן)[עריכה]
משנה א
סֵדֶר תַּעְנִיּוֹת הָאֵלּוּ הָאָמוּר,
בִּרְבֵיעָה[63] הָרִאשׁוֹנָה.
אֲבָל צְמָחִים שֶׁשָּׁנוּ, מַתְרִיעִים עֲלֵיהֶם מִיָּד.
וְכֵן שֶׁפָּסְקוּ גְשָׁמִים,
מִגֶּשֶׁם לְגֶשֶׁם[64] אַרְבָּעִים יוֹם,
מַתְרִיעִים עֲלֵיהֶם[65],
מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכַּת [סופר: מַכָּה[66]] בַּצֹּרֶת.
משנה ב
יָרְדוּ לִצְמָחִים,
אֲבָל לֹא לָאִילָן,
לָאִילָן אֲבָל לֹא לִצְמָחִים,
לָזֶה וְלָזֶה,
אֲבָל לֹא לַבּוֹרוֹת וְלֹא לַשִּׁיחִים וְלֹא לַמְּעָרוֹת,
מַתְרִיעִים עֲלֵיהֶן מִיָּד.
משנה ג
וְכֵן עִיר שֶׁלֹּא יָרְדוּ עָלֶיהָ גְשָׁמִים,
כַּכָּתוּב (עמוס ד, ז)
"וְהִמְטַרְתִּי עַל עִיר אֶחָת,
וְעַל עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר[67],
חֶלְקָה אַחַת תִּמָּטֵר,
וְחֶלְקָה אֲשֶׁר לֹא תַמְטִיר עָלֶיהָ - תִּיבָשׁ".
אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּה[68] וּמַתְרַעַת,
וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת[69] וְלֹא מַתְרִיעוֹת.
וּרְבִּי[70] עֲקִיבָה אוֹמֵר:
מַתְרִיעוֹת וְלֹא מִתְעַנּוֹת[71].
משנה ד
וְכֵן עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ דֶּבֶר אוֹ מַפֹּלֶת[72],
אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּה וּמַתְרַעַת;
וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת.
רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
מַתְרִיעוֹת וְלֹא מִתְעַנּוֹת.
ה
אֵי זֶה הוּא דֶבֶר?
עִיר הַמּוֹצִיאָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת רַגְלִי,
יָצְאוּ[73] מִמֶּנָּה שְׁלֹשָׁה מֵתִים
לִשְׁלֹשָׁה[74] יָמִים זֶה אַחַר זֶה.
משנה ה
עַל אֵלּוּ מַתְרִיעִים בְּכָל מָקוֹם:
עַל הַשִּׁדָּפוֹן וְעַל הַיֵּרָקוֹן,
וְעַל הָאַרְבֶּה וְעַל הֶחָסִיל,
וְעַל חַיָּה רָעָה וְעַל הַחֶרֶב.
מַתְרִיעִים עֲלֶיהֶם,
מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכָּה מְהַלֶּכֶת.
משנה ו
ז
מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זְקֵנִים מִירוּשָׁלַיִם לְעָרֵיהֶם,
וְגָזְרוּ תַעֲנִית
עַל שֶׁנִּרְאָה[75] כִמְלֹא פִי תַנּוּר שִׁדָּפוֹן בְּאַשְׁקְלוֹן.
וְעוֹד גָּזְרוּ תַעֲנִית לְמָחָר[76],
עַל שֶׁאָכְלוּ זְאֵבִים שְׁנֵי תִינוֹקוֹת בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
לֹא עַל שֶׁאָכְלוּ אֶלָּא עַל שֶׁנִּרְאוּ.
משנה ז
ח
וְעַל אֵלּוּ מַתְרִיעִים בַּשַּׁבָּת:
עַל עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ גוֹיִם[77] אוֹ נָהָר,
וְעַל הַסְּפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּיָּם.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
לְעֶזְרָה אֲבָל לֹא לִצְעָקָה.
שִׁמְעוֹן הַתִּמְנִי אוֹמֵר:
אַף עַל הַדֶּבֶר.
וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים.
משנה ח
ט
עַל[78] כָּל צָרָה שֶׁתָּבֹא[79] עַל הַצִּבּוּר,
מַתְרִיעִים עָלֶיהָ, חוּץ מֵרֹב גְּשָׁמִים.
מַעֲשֶׂה שֶׁאָמְרוּ לְחוּנִי[80] הַמַּעְגָּל[81]:
הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּרְדוּ גְשָׁמִים.
אָמַר לָהֶם:
צְאוּ וְהַכְנִיסוּ תַנּוּרֵי פְסָחִים,
בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִמַּקּוּ.
וְהִתְפַּלַּל [סופר: וְנִתְפַּלַּל[82]], וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים.
{יט} <י>
עָג עוּגָה וְעָמַד בְּתוֹכָהּ,
וְאָמַר לְפָנָיו:
רַבּוּנוֹ שֶׁלָּעוֹלָם [סופר: רַבּוֹנִי[83]],
בָּנֶיךָ שָׂמוּ פְנֵיהֶם עָלַי,
שֶׁאֲנִי[84] כְבֶן בַּיִת לְפָנֶיךָ.
נִשְׁבָּע אֲנִי בִשְׁמָךְ הַגָּדוֹל,
שֶׁאֵינִי זָז מִכָּן,
עַל [נ.א. עַד[85]] שֶׁתְּרַחֵם עַל בָּנֶיךָ.
יא
הִתְחִילוּ הַגְּשָׁמִים מְנַטְּפִים.
אָמַר:
לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי,
אֶלָּא גִשְׁמֵי בוֹרוֹת שִׁיחִים וּמְעָרוֹת.
יָרְדוּ בְזַעַף.
אָמַר[86]:
לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי,
אֶלָּא גִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה.
יָרְדוּ כְתִקְנָן,
עַד שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת
מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים.
אָמְרוּ לוֹ:
כַּשֵּׁם שֶׁהִתְפַּלַּלְתָּ[87] עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּרֵדוּ,
כָּךְ הִתְפַּלֵּל[88] שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶם.
אָמַר לָהֶם:
צְאוּ וּרְאוּ אִם נִמְחָת אֶבֶן הַטּוֹעִים[89].
יב
שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח, אָמַר[90] לוֹ:
צָרִיךְ אַתָּה לִנַּדּוֹת[91],
אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לָךְ[92],
וְאַתָּה[93] מִתְחַטֵּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם,
כְּבֵן שֶׁהוּא מִתְחַטֵּא לְאָבִיו וְעוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ.
וְעָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר (משלי כג, כה)
"יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ, וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ".
משנה ט
יג
הָיוּ מִתְעַנִּים וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים,
קֹדֶם לְהָנֵץ הַחַמָּה, לֹא יַשְׁלִימוּ;
אַחַר[94] הָנֵץ הַחַמָּה יַשְׁלִימוּ.
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
קֹדֶם לַחֲצוֹת, לֹא יַשְׁלִימוּ,
אַחַר חֲצוֹת, יַשְׁלִימוּ.
יד
מַעֲשֶׂה שֶׁגָּזְרוּ תַעֲנִית בְּלוֹד,
וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים קֹדֶם לַחֲצוֹת.
אָמַר לָהֶם רְבִּי טַרְפוֹן:
צְאוּ וְאִכְלוּ וּשְׁתוּ וַעֲשׂוּ יוֹם טוֹב.
וְיָצְאוּ וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְעָשׂוּ יוֹם טוֹב,
וּבָאוּ בֵין הָעַרְבַּיִם וְקָרְאוּ הַלֵּל הַגָּדוֹל.
וְאֵי זֶה הוּא הַלֵּל[95] הַגָּדוֹל?
הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ[96].
מַסֶּכֶת תַּעֲנִיוֹת פֶּרֶק רְבִיעִי (קאופמן)[עריכה]
משנה א
בִּשְׁלֹשָׁה פְרָקִים[97] [נקדן הוסיף: בַּשָּׁנָה[98]],
הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים אֶת כַּפֵּיהֶם אַרְבַּע[99] פְּעָמִים בַּיּוֹם[100],
בַּשַּׁחְרִית וּבַמּוּסָף וּבַמִּנְחָה וּבִנְעִילַת שְׁעָרִים[101]:
בְּתַּעְנִיּוֹת וּבְמַעֲמָדוֹת וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים.
משנה ב
אֵלּוּ הֵן הַמַּעֲמָדוֹת?[102]
(במדבר כח, ב) "<צַו אֶת> בְּנֵי יִשְׂרָאֵל <וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם>,
אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי <לְאִשַּׁי[103]";
וְכִי הֵיאָךְ קָרְבָּנוֹ שֶׁלָּאָדָם קָרֵב,
וְהוּא אֵינוּ עוֹמֵד עַל גַּבָּיו?
אֶלָּא שֶׁהִתְקִינוּ הַנְּבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים
עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת;
עַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר הָיָה עַמּוּד[104] בִּירוּשָׁלַיִם,
שֶׁלַּכֹּהֲנִים, וְשֶׁלַּלְּוִיִּם וְשֶׁלְּיִשְׂרָאֵל.
הִגִּיעַ זְמַן הַמִּשְׁמָר,
כֹּהֲנָיו וּלְוִיָּו עוֹלִים בִּירוּשָׁלַיִם[105],
וְיִשְׂרָאֵל[106] שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמִּשְׁמָר,
מִתְכַּנְּסִים לְעָרֵיהֶם וְקוֹרְאִים[107] מַעֲשֵׂה[108] בְרֵאשִׁית.
משנה ג
[109] בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן "בְּרֵאשִׁית", "יְהִי [110] רָקִיעַ".
בַּשֵּׁנִי "יְהִי רָקִיעַ", "יִקָּווּ הַמַּיִם".
בַּשְּׁלִישִׁי "יִקָּווּ הַמַּיִם", "יְהִי מְאֹרֹת".
בָּרְבִיעִי[111] "יְהִי מְאֹרֹת", "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם".
בַּחֲמִישִׁי "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם", וְ"תּוֹצֵא הָאָרֶץ".
בַּשִּׁשִּׁי "תּוֹצֵא[112] הָאָרֶץ", "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם".
ד
פָּרָשָׁה גְדוֹלָה קוֹרִין אוֹתָהּ בִּשְׁנַיִם,
וְהַקְּטַנָּה בַיָּחִיד;
בַּשַּׁחְרִית וּבַמּוּסָף וּבַמִּנְחָה,
נִכְנָסִין וְקוֹרִין עַל פִּיהֶן[113],
כְּקוֹרִין אֶת שְׁמַע.
עֶרֶב שַׁבָּת בַּמִּנְחָה לֹא הָיוּ נִכְנָסִין,
מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת.
משנה ד
ה
כָּל יוֹם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ הַלֵּל, אֵין בּוֹ מַעֲמַד שַׁחְרִית;
קָרְבַּן מוּסָף, אֵין בּוֹ נְעִילָה[114];
וְקָרְבַּן עֵצִים, אֵין בּוֹ מִנְחָה[115].
דִּבְרֵי רְבִּי עֲקִיבָה.
אָמַר לוֹ בֶן עַזַּי:
כָּךְ הָיָה רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹנֶה:
קָרְבַּן מוּסָף, אֵין בּוֹ מִנְחָה[116];
וְקָרְבַּן עֵצִים, אֵין בּוֹ נְעִילָה[117].
חָזַר רְבִּי עֲקִיבָה לִהְיוֹת שׁוֹנֶה כְדִבְרֵי בֶן עַזַּי.
משנה ה
ו
זְמַן עֲצֵי כֹהֲנִים וְהָעָם בְּתִשְׁעָה[118].
בְּאֶחָד בְּנִיסָן, בְּנֵי אָרַח בֶּן יְהוּדָה;
בְּעֶשְׂרִים בְּתַמּוּז, בְּנֵי דָוִד בֶּן יְהוּדָה[119];
בַּחֲמִשָּׁה בְאָב, בְּנֵי פַרְעשׁ בֶּן יְהוּדָה;
בְּשִׁבְעָה בוֹ, בְּנֵי יוֹנָדָב[120] בֶּן רֵכָב;
בַּעֲשָׂרָה בוֹ, בְּנֵי סְנָאָה בֶן בִּנְיָמִין;
בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ, בְּנֵי זַתּוּאֵל[121] בֶּן יְהוּדָה,
ז
וְעִמָּהֶם כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְכָל מִי שֶׁטָּעָה שִׁבְטוֹ,
<וּ>בְנֵי[122] גֹנְבֵי עֲלִי[123], וּבְנֵי קוֹצְעֵי קְצִיעוֹת.
בְּעֶשְׂרִים בּוֹ, בְּנֵי פַחַת מוֹאָב בֶּן יְהוּדָה[124];
/ בְּעֶשְׂרִים בֶּאֱלוּל, בְּנֵי עַדִּין בֶּן יְהוּדָה;/
בְּאֶחָד בְּטֵבֵת שָׁבוּ בְּנֵי פַרְעוֹשׁ שְׁנִיָּה.
בְּאֶחָד בְּטֵבֵת, לֹא[125] הָיָה בוֹ מַעֲמָד,
שֶׁהָיָה בוֹ הַלֵּל, קָרְבַּן מוּסָף וְקָרְבַּן[126] עֵצִים.
משנה ו
ח
חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵרְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ
בְשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז,
וַחֲמִשָּׁה בְתִשְׁעָה בְאָב.
בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז:
נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת,
וּבָטַל הַתָּמִיד,
וְהֳבְקָעָה הָעִיר,
וְשָׂרַף אַפִּיסְטְמוֹס[127] אֶת הַתּוֹרָה,
וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל.
בְּתִשְׁעָה בְאָב:
נִגְזַר עַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ,
וְחָרַב[128] הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה,
וְנִלְכְּדָה[129] בֵית תֵּר[130] [סופר: בֵיתֵּר[131]],
וְנֶחְרְשָׁה הָעִיר.
ט
מִשֶּׁנִּכְנַס אָב, מְמַעֲטִים בְּשִׂמְחָה.
(משנה ז)
שַׁבָּת שֶׁחָל תִּשְׁעָה בְאָב לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ,
אָסוּרִים מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס,
וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִים, מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת.
י
עֶרֶב תִּשְׁעָה בְאָב,
לֹא יֹאכַל אָדָם שְׁנֵי תַבְשִׁילִים,
לֹא יֹאכַל בָּשָׂר וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
יְשַׁנֶּה.
רְבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב בִּכְפִיַּת הַמִּטָּה;
וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים.
משנה ח
יא
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:
לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל
כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם[132] הַכִּפּוּרִים,
שֶׁבָּהֶן בְּנֵי[133] יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאִין[134] בִּכְלֵי[135] לָבָן שְׁאוּלִים[136],
שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ;
כָּל הַכֵּלִים טְעוּנִים טְבִילָה.
וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת[137] וְחוֹלוֹת[138] בַּכְּרָמִים.
יב
וּמָה הָיוּ אוֹמְרוֹת?
שָׂא נָא עֵינֶיךָ בָחוּר וּרְאֵה,
מָה אַתְּ בּוֹרֵר לָךְ.
אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בַנּוֹי,
תֵּן עֵינֶיךָ בַמִּשְׁפָּחָה[139].
וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שיר השירים ג, יא)
"צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה[140],
<בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ בְיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ>";
"בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ", זוֹ[141] מַתַּן תּוֹרָה,
"וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ", זֶה בִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ,
יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.
חַסְלַת מַסֶּכְתָּא.
מִשְׁנָה מַסֶּכֶת תַּעֲנִית (ירושלמי ליידן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת עַל יְדֵי הָרַב דָּן בְּאֵרִי[עריכה]
משנה על פי נוסח כתב יד ליידן של הירושלמי. הניקוד על פי כתב יד קאופמן.
מַסֶּכֶת תַּעֲנִית פֶּרֶק רִאשׁוֹן (ירושלמי ליידן)[עריכה]
משנה א
מֵאֵימָתַי מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים?
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
מִיּוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלֶּחָג.
וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
מִיּוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן.
אָמַר רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
הוֹאִיל וְאֵין הַגְּשָׁמִים סִימָן בְּרָכָה בֶחָג,
לָמָּה הוּא מַזְכִּיר?
אָמַר לוֹ רְבִּי אֱלִיעֶזֶר:
אַף הוּא אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא
מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם,
בְּעוֹנָתוֹ.
אָמַר לוֹ:
אִם כֵּן, לְעוֹלָם יְהֵא מַזְכִּיר!
משנה ב
אֵין שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים אֶלָּא סָמוּךְ לִגְשָׁמִים.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה בְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁלֶּחָג,
הָאַחֲרוֹן מַזְכִּיר,
וְהָרִאשׁוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר.
בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלַּפֶּסַח,
הָרִאשׁוֹן מַזְכִּיר,
וְהָאַחֲרוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר.
ג
עַד אֵמָּתַי שׁוֹאֲלִין?
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
עַד שֶׁיַּעֲבֹר הַפֶּסַח.
רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן,
שֶׁנֶּאֱמַר: (יואל ב, כג)
"וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה (יורה) וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן".
משנה ג
ד
בִּשְׁלֹשָׁה בְמַרְחֶשְׁוָן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים.
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
בְּשִׁבְעָה בוֹ, חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם אַחַר הֶחָג,
כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לִנְהַר פְּרָת.
משנה ד
ה
הִגִּיעַ שִׁבְעָה עָשָׂר בְּמַרְחֶשְׁוָן וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים,
הִתְחִילוּ הַיְחִידִים מִתְעַנִּין.
אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִשֶּׁחָשֵׁכָה,
וּמֻתָּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה,
וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה.
משנה ה
ו
הִגִּיעַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים,
בֵּית דִּין גּוֹזְרִין שָׁלֹשׁ תַּעְנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר;
אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִשֶּׁחָשֵׁכָה,
וּמֻתָּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה בְּסִיכָה,
וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה.
משנה ו
ז
עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נֶעְנוּ,
בֵּית דִּין גּוֹזְרִין עוֹד שָׁלֹשׁ תַּעְנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר.
אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִבְּעוֹד יוֹם,
וַאֲסוּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה,
וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה,
וְנוֹעֲלִין אֶת הַמֶּרְחֲצָאוֹת.
ח
עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נֶעְנוּ,
בֵּית דִּין גּוֹזְרִין עוֹד שֶׁבַע,
שֶׁהֵן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תַעְנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר.
וּמָה אֵלּוּ יְתֵרוֹת עַל הָרִאשׁוֹנוֹת?
שֶׁבָּאֵלּוּ מַתְרִיעִין וְנוֹעֲלִין אֶת הַחֲנוּיוֹת.
וּבַשֵּׁנִי מָטִין עִם חֲשֵׁכָה,
וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִין, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת.
משנה ז
ט
עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נֶעְנוּ,
מְמַעֲטִין בְּמַשָּׂא וּמַתָּן,
בְּבִנְיָן וּבִנְטִיעָה,
בְּאֵרוּסִין וּבְנִשּׂוּאִין,
וּבִשְׁאֵלַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ,
כִּבְנֵי אָדָם הַנְּזוּפִין לַמָּקוֹם.
הַיְחִידִים חוֹזְרִין וּמִתְעַנִּין עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן.
יָצָא נִיסָן וְיָרְדוּ גְשָׁמִים, סִימַן קְלָלָה,
שֶׁנֶּאֱמַר: (שמואל א יב,יז)
"הֲלא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם".
(אֶקְרָא אֶל יי וְיִתֵּן קוֹלוֹת וּמָטָר" וְגוֹמֵר.)
מַסֶּכֶת תַּעֲנִית פֶּרֶק שֵׁנִי (ירושלמי ליידן)[עריכה]
משנה א
סֵדֶר תַּעְנִיּוֹת כֵּיצַד?
מוֹצִיאִין אֶת הַתֵּבָה לִרְחוֹבָהּ שֶׁלָּעִיר,
וְנוֹתְנִין אֵפֶר מַקְלָה עַל גַּבֵּי הַתֵּבָה,
וּבְרֹאשׁ הַנָּשִׂיא וּבְרֹאשׁ אַב בֵּית דִּין,
וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל וְנוֹתֵן בְּרֹאשׁוֹ.
הַזָּקֵן שֶׁבָּהֶן אוֹמֵר לִפְנֵיהֶם דִּבְרֵי כִבּוּשִׁין:
אַחֵינוּ, לֹא נֶאֱמַר בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה:
"וַיַּרְא הָאֱלהִים אֶת שַׂקָּם וְאֶת תַּעֲנִיתָם",
אֶלָּא (יונה ג,י) "וַיַּרְא הָאֱלהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם,
כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה";
וּבַקַּבָּלָה מָהוּא אוֹמֵר? (יואל ב,יג)
"וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם,
וְשׁוּבוּ אֶל יי אֱלֹהֵיכֶם".
משנה ב
עָמְדוּ בִתְפִלָּה,
וּמוֹרִידִין לִפְנֵי הַתֵּבָה זָקֵן וְרָגִיל,
וְיֶשׁ לוֹ בָנִים וּבֵיתוֹ רֵיקָן,
כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לִבּוֹ שָׁלֵם בַּתְּפִלָּה.
וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶן עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בְּרָכוֹת:
שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁבְּכָל יוֹם,
וּמוֹסִיף עֲלֵיהֶם עוֹד שֵׁשׁ,
(משנה ג)
וְאֵלּוּ הֵן:
זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת,
"אֶל יי בַּצָּרָתָה לִּי",
"אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים",
"מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יי",
"תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף".
ג
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת,
אֶלָּא אוֹמֵר תַּחְתֵּיהֶם:
"רָעָב כִּי יִהְיֶה בָאָרֶץ, דֶּבֶר כִּי יִהְיֶה" וְגוֹ',
"אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יי אֶל יִרְמְיָהוּ
עַל דִּבְרֵי הַבַּצָּרוֹת",
וְאוֹמֵר חוֹתָמֵיהֶם.
משנה ד
עַל הָרִאשׁוֹנָה הוּא אוֹמֵר:
מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם אֲבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה,
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם בַּיּוֹם הַזֶּה;
בָּרוּךְ אַתָּה יי גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל.
ה
עַל הַשְּׁנִיָּה הוּא אוֹמֵר:
מִי שֶׁעָנָה אֶת אֲבוֹתֵיכֶם עַל יַם סוּף,
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה;
בָּרוּךְ אַתָּה יי זוֹכֵר הַנִּשְׁכָּחוֹת.
ו
עַל הַשְּׁלִישִׁית הוּא אוֹמֵר:
מִי שֶׁעָנָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל,
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה;
בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ תְּרוּעָה.
ז
עַל הָרְבִיעִית הוּא אוֹמֵר:
מִי שֶׁעָנָה אֶת שְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה,
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה;
בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ צְעָקָה.
ח
עַל הַחֲמִישִׁית הוּא אוֹמֵר:
מִי שֶׁעָנָה אֶת אֵלִיָּהוּ בְהַר הַכַּרְמֶל,
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה;
בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
ט
עַל הַשִּׁשִּׁית הוּא אוֹמֵר:
מִי שֶׁעָנָה אֶת יוֹנָה מִמְּעֵי הַדָּגָה,
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה;
בָּרוּךְ אַתָּה יי הָעוֹנֶה בְעֵת צָרָה.
י
עַל הַשְּׁבִיעִית הוּא אוֹמֵר:
מִי שֶׁעָנָה אֶת דָּוִד וְאֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ בִירוּשָׁלַיִם,
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה;
בָּרוּךְ אַתָּה יי הַמְרַחֵם עַל הָאָרֶץ.
משנה ה
יא
מַעֲשֶׂה בִימֵי רְבִּי חֶלְפְּתָה
וּבִימֵי רְבִּי חֲנַנְיָה בֶן תַּרְדְּיוֹן,
שֶׁעָבַר אֶחָד לִפְנֵי הַתֵּבָה,
וְגָמַר אֶת כָּל הַבְּרָכָה,
וְעָנוּ אַחֲרָיו:
"אָמֵן. תִּקְעוּ, הַכֹּהֲנִים, תִּקְעוּ!
מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה,
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה.
הָרִיעוּ בְנֵי אַהֲרֹן, הָרִיעוּ!
מִי שֶׁעָנָה אֶת אֲבוֹתֵיכֶם עַל יַם סוּף,
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה."
וּכְשֶׁבָּא דָבָר אֵצֶל חֲכָמִים, אָמְרוּ:
לֹא הָיוּ נוֹהֲגִין כֵּן, אֶלָּא בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח.
משנה ו
יב
שָׁלֹשׁ תַּעְנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת,
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין,
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין.
שָׁלֹשׁ שְׁנִיּוֹת,
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין,
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין.
שֶׁבַע אַחֲרוֹנוֹת,
אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין.
דִּבְרֵי רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
שָׁלֹשׁ תַּעְנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת,
אֵלּוּ וָאֵלּוּ לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין.
שָׁלֹשׁ שְׁנִיּוֹת,
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין,
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין.
וְשֶׁבַע אַחֲרוֹנוֹת,
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין,
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין.
משנה ז
יג
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מֻתָּרִין לִשְׁתּוֹת יַיִן בַּלֵּילוֹת,
אֲבָל לֹא בַיָּמִים;
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב, לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלַּיְלָה.
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר וְאַנְשֵׁי מַעֲמָד
אֲסוּרִין מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס,
וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִין, מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת.
משנה ח
יד
כָּל הַכָּתוּב בַּמְּגִלָּה "דִּי לָא לְמִסְפַּד",
לְפָנָיו אָסוּר, לְאַחֲרָיו מֻתָּר.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו אָסוּר.
"דִּילָא לְהִתְעַנָּאָה",
לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו מֻתָּר;
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
לְפָנָיו אָסוּר, וּלְאַחֲרָיו מֻתָּר.
משנה ט
יה
אֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית עַל הַצִּבּוּר בַּתְּחִלָּה בַחֲמִישִׁי,
שֶׁלֹּא לְהַפְקִיעַ אֶת הַשְּׁעָרִים;
אֶלָּא שָׁלֹשׁ תַּעְנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת,
שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי,
וְשָׁלוֹשׁ שְׁנִיּוֹת,
חֲמִישִׁי וְשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
כַּשֵּׁם שֶׁאֵין הָרִאשׁוֹנוֹת בַּחֲמִישִׁי,
כָּךְ לֹא שְׁנִיּוֹת וְלֹא אַחֲרוֹנוֹת.
משנה י
יו
אֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים,
בַּחֲנֻכָּה וּבַפּוּרִים.
וְאִם הִתְחִילוּ, אֵין מַפְסִיקִין.
דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל.
אָמַר רְבִּי מֵאִיר:
אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל "אֵין מַפְסִיקִין",
מוֹדֶה הוּא שֶׁאֵין מַשְׁלִימִין.
וְכֵן תִּשְׁעָה בְאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת.
מַסֶּכֶת תַּעֲנִית פֶּרֶק שְׁלִישִׁי (ירושלמי ליידן)[עריכה]
משנה א
סֵדֶר תַּעְנִיּוֹת אֵלּוּ הָאָמוּר בָּרְבֵיעָה הָרִאשׁוֹנָה.
אֲבָל צְמָחִים שֶׁשָּׁנוּ, מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן מִיָּד.
וְכֵן שֶׁפָּסְקוּ גְשָׁמִים,
מִגֶּשֶׁם לְגֶשֶׁם אַרְבָּעִים יוֹם,
מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן,
מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכַּת בַּצֹּרֶת.
משנה ב
יָרְדוּ לִצְמָחִין,
אֲבָל לֹא לָאִילָן,
לָאִילָן אֲבָל לֹא לִצְמָחִין,
לָזֶה וְלָזֶה,
אֲבָל לֹא לַבּוֹרוֹת לַשִּׁיחִים וּמְעָרוֹת,
מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן מִיָּד.
משנה ג
וְכֵן עִיר שֶׁלֹּא יָרְדוּ עָלֶיהָ גְשָׁמִים,
כַּכָּתוּב (עמוס ד,ז)
"וְהִמְטַרְתִּי עַל עִיר אֶחָת,
וְעַל עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר,
חֶלְקָה אַחַת תִּמָּטֵר,
וְחֶלְקָה אֲשֶׁר לֹא תַמְטִיר עָלֶיהָ תִּיבָשׁ".
אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּא וּמַתְרַעַת,
וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת.
רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
מַתְרִיעוֹת אֲבָל לֹא מִתְעַנּוֹת.
משנה ד
וְכֵן עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ דֶּבֶר אוֹ מַפֹּלֶת,
אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּה וּמַתְרַעַת;
וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת.
רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
מַתְרִיעוֹת וְלֹא מִתְעַנּוֹת.
ה
אֵי זֶה הוּא דֶבֶר?
עִיר הַמּוֹצִיאָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת רַגְלִי,
יָצְאוּ מִמֶּנָּה שְׁלֹשָׁה מֵתִים
בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה.
משנה ה
ו
עַל אֵלּוּ מַתְרִיעִין בְּכָל מָקוֹם:
עַל הַשִּׁדָּפוֹן וְעַל הַיֵּרָקוֹן,
עַל הָאַרְבֶּה וְעַל הֶחָסִיל,
וְעַל חַיָּה רָעָה וְעַל הַחֶרֶב.
מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן,
מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכָּה מְהַלֶּכֶת.
משנה ו
ז
מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זְקֵנִים מִירוּשָׁלַיִם לְעָרֵיהֶם,
וְגָזְרוּ תַעֲנִית
עַל שֶׁנִּרְאָה כִמְלֹא פִי תַנּוּר שִׁדָּפוֹן בְּאַשְׁקְלוֹן.
וְעוֹד גָּזְרוּ תַעֲנִית,
עַל שֶׁאָכְלוּ זְאֵבִים שְׁנֵי תִינוֹקוֹת בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
לֹא עַל שֶׁאָכְלוּ, אֶלָּא עַל שֶׁנִּרְאוּ.
משנה ז
ח
וְעַל אֵלּוּ מַתְרִיעִים בַּשַּׁבָּת:
עַל עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ גוֹיִם אוֹ נָהָר,
וְעַל הַסְּפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּשַּׁבָּת בַּיָּם.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
לְעֶזְרָה אֲבָל לֹא לִצְעָקָה.
שִׁמְעוֹן הַתִּמְנִי אוֹמֵר:
אַף עַל הַדֶּבֶר.
וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים.
משנה ח
ט
עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָבֹא עַל הַצִּבּוּר,
מַתְרִיעִין עָלֶיהָ, חוּץ מֵרֹב גְּשָׁמִים.
מַעֲשֶׂה שֶׁאָמְרוּ לְחוּנִי הַמַּעְגָּל:
הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּרְדוּ גְשָׁמִים.
אָמַר לָהֶן:
צְאוּ וְהַכְנִיסוּ תַנּוּרֵי פְסָחִים,
בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִמַּקּוּ.
וְהִתְפַּלַּל, וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים.
י
עָג עוּגָה וְעָמַד בְּתוֹכָהּ, וְאָמַר:
"רַבּוּנוֹ שֶׁלָּעוֹלָם,
בָּנֶיךָ שָׂמוּ פְנֵיהֶם עָלַי,
שֶׁאֲנִי כְבֶן בַּיִת לְפָנֶיךָ.
נִשְׁבָּע אֲנִי בְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל,
שֶׁאֵינִי זָז מִכָּן,
עַד שֶׁתְּרַחֵם עַל בָּנֶיךָ."
יא
הִתְחִילוּ הַגְּשָׁמִים מְנַטְּפִין.
אָמַר:
לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי,
אֶלָּא גִשְׁמֵי בוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת.
יָרְדוּ בְזַעַף.
אָמַר:
לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי,
אֶלָּא גִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה.
יָרְדוּ כְתִקְנָן,
עַד שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת
מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים.
אָמְרוּ לוֹ:
כַּשֵּׁם שֶׁנִּתְפַּלַּלְתָּ עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּרֵדוּ,
כָּךְ הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶם.
אָמַר לָהֶן:
צְאוּ וּרְאוּ אִם נִמְחֵית אֶבֶן הַטּוֹעִים.
יב
שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח וְאָמַר לוֹ:
צָרִיךְ אַתָּה לִנַּדּוֹת,
אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לָךְ,
וְאַתָּה מִתְחַטֵּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם,
כְּבֵן שֶׁהוּא מִתְחַטֵּא לְאָבִיו,
וְעוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ.
וְעָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר (משלי כג,כה)
"יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ".
משנה ט
יג
הָיוּ מִתְעַנִּין וְיָרְדוּ לָהֶן גְּשָׁמִים,
קֹדֶם לְהָנֵץ הַחַמָּה, לֹא יַשְׁלִימוּ;
אַחַר הָנֵץ הַחַמָּה, יַשְׁלִימוּ.
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
קֹדֶם לַחֲצוֹת, לֹא יַשְׁלִימוּ,
לְאַחַר חֲצוֹת, יַשְׁלִימוּ.
יד
מַעֲשֶׂה שֶׁגָּזְרוּ תַעֲנִית בְּלוֹד,
וְיָרְדוּ לָהֶן גְּשָׁמִים קֹדֶם לַחֲצוֹת.
אָמַר לָהֶם רְבִּי טַרְפוֹן:
צְאוּ וְאִכְלוּ וּשְׁתוּ וַעֲשׁוּ יוֹם טוֹב.
וְיָצְאוּ וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְעָשׁוּ יוֹם טוֹב,
וּבָאוּ בֵין הָעַרְבַּיִם וְקָרְאוּ הַלֵּל הַגָּדוֹל.
אֵי זֶה הוּא הַלֵּל הַגָּדוֹל?
הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
מַסֶּכֶת תַּעֲנִית פֶּרֶק רְבִיעִי (ירושלמי ליידן)[עריכה]
משנה א
בִּשְׁלֹשָׁה פְרָקִים
הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶן אַרְבַּע פְּעָמִים בַּיּוֹם,
בַּשַּׁחְרִית וּבַמּוּסָף וּבַמִּנְחָה וּבִנְעִילַת שְׁעָרִים:
בַּתַּעְנִיּוֹת וּבְמַעֲמָדוֹת וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים.
משנה ב
אֵלּוּ הֵן הַמַּעֲמָדוֹת? (במדבר כח,ב)
"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם,
אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי";
וְכִי הֵיאָךְ קָרְבָּנוֹ שֶׁלָּאָדָם קָרֵב,
וְהוּא אֵינוֹ עוֹמֵד עַל גַּבָּיו?
אֶלָּא שֶׁהִתְקִינוּ הַנְּבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים
עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת;
וְעַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר הָיָה מַעֲמָד בִּירוּשָׁלַיִם,
שֶׁלַּכֹּהֲנִים, וְשֶׁלַּלְּוִיִּם וְשֶׁלְּיִשְׂרָאֵל.
הִגִּיעַ זְמַן הַמִּשְׁמָר,
כֹּהֲנָיו וּלְוִיָּו עוֹלִין לִירוּשָׁלַיִם,
וְיִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמִּשְׁמָר,
מִתְכַּנְּסִין בְּעָרֵיהֶן וְקוֹרְאִין מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.
משנה ג
(וְאַנְשֵׁי הַמַּעֲמָד הָיוּ מִתְעַנִּין אַרְבָּעָה יָמִים בַּשָּׁבוּעַ,
מִיּוֹם שֵׁנִי וְעַד יוֹם חֲמִישִׁי.
וְלֹא הָיוּ מִתְעַנִּין עֶרֶב שַׁבָּת,
מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת;
וְלֹא בְאֶחָד בַּשַּׁבָּת,
כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ מִמְּנוּחָה וָענֶג,
לִיגִיעָה וְתַעֲנִית וְיָמוּתוּ.)
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן קוֹרְאִין "בְּרֵאשִׁית", "יְהִי רָקִיעַ".
בַּשֵּׁנִי "יְהִי רָקִיעַ", "יִקָּווּ הַמַּיִם".
בַּשְּׁלִישִׁי "יִקָּווּ הַמַּיִם", "יְהִי מְאֹרֹת".
בָּרְבִיעִי "יְהִי מְאֹרֹת", "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם".
בַּחֲמִישִׁי "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם", "תּוֹצֵא הָאָרֶץ".
בַּשִּׁשִּׁי "תּוֹצֵא הָאָרֶץ",
"וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם".
ד
פָּרָשָׁה גְדוֹלָה קוֹרִין אוֹתָהּ בִּשְׁנַיִם,
וּקְטַנָּה בַיָּחִיד;
בַּשַּׁחְרִית וּבַמּוּסָף וּבַמִּנְחָה,
נִכְנָסִין וְקוֹרִין עַל פִּיהֶן,
כְּקוֹרִין אֶת שְׁמַע.
עֶרֶב שַׁבָּת בַּמִּנְחָה לֹא הָיוּ נִכְנָסִין,
מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת.
משנה ד
ה
כָּל יוֹם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ הַלֵּל, אֵין בּוֹ מַעֲמַד שַׁחְרִית;
קָרְבַּן מוּסָף, אֵין בּוֹ נְעִילָה;
וְקָרְבַּן עֵצִים, אֵין בּוֹ מִנְחָה.
דִּבְרֵי רְבִּי עֲקִיבָה.
אָמַר לוֹ בֶן עַזַּי:
כָּךְ הָיָה רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹנֶה:
קָרְבַּן מוּסָף, אֵין בּוֹ מִנְחָה;
וְקָרְבַּן עֵצִים, אֵין בּוֹ נְעִילָה.
חָזַר רְבִּי עֲקִיבָה לִהְיוֹת שׁוֹנֶה כְדִבְרֵי בֶן עַזַּי.
משנה ה
ו
זְמַן עֲצֵי כֹהֲנִים וְהָעָם בְּתִשְׁעָה.
בְּאֶחָד בְּנִיסָן, בְּנֵי אָרַח בֶּן יְהוּדָה;
בְּעֶשְׂרִים בְּתַמּוּז, בְּנֵי דָוִד בֶּן יְהוּדָה;
בַּחֲמִשָּׁה בְאָב, בְּנֵי פַרְעשׁ בֶּן יְהוּדָה;
בְּשִׁבְעָה בוֹ, בְּנֵי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב;
בַּעֲשָׂרָה בוֹ, בְּנֵי סְנָאָה בֶן בִּנְיָמִין;
בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ, בְּנֵי זַתּוּאֵל בֶּן יְהוּדָה,
וְעִמָּהֶם כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְכָל מִי שֶׁטָּעָה שִׁבְטוֹ,
וּבְנֵי גֹנְבֵי עֲלִי, וּבְנֵי קוֹצְעֵי קְצִיעוֹת.
בְּעֶשְׂרִים בּוֹ, בְּנֵי פַחַת מוֹאָב בֶּן יְהוּדָה;
בְּעֶשְׂרִים בֶּאֱלוּל, בְּנֵי עַדִּין בֶּן יְהוּדָה;
בְּאֶחָד בְּטֵבֵת שָׁבוּ בְּנֵי פַרְעוֹשׁ שְׁנִיָּה.
בְּאֶחָד בְּטֵבֵת, לֹא הָיָה מַעֲמָד,
שֶׁהָיָה בוֹ הַלֵּל, קָרְבַּן מוּסָף וְקָרְבַּן עֵצִים.
משנה ו
ז
חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵרְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז,
וַחֲמִשָּׁה בְתִשְׁעָה בְאָב.
בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז,
נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת,
וּבָטַל הַתָּמִיד,
וְהָבְקָעָה הָעִיר,
וְשָׂרַף אַפִּיסְטְמוֹס אֶת הַתּוֹרָה,
וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל.
בְּתִשְׁעָה בְאָב,
נִגְזַר עַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ,
וְחָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה,
וְנִלְכְּדָה בֵיתֵּר,
וְנֶחְרְשָׁה הָעִיר.
ח
מִשֶּׁנִּכְנַס אָב, מְמַעֲטִים בְּשִׂמְחָה.
משנה ז
שַׁבָּת שֶׁחָל תִּשְׁעָה בְאָב לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ,
אָסוּרִין מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס,
וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִין, מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת.
ט
עֶרֶב תִּשְׁעָה בְאָב,
לֹא יֹאכַל אָדָם שְׁנֵי תַבְשִׁילִין,
לֹא יֹאכַל בָּשָׂר וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
יְשַׁנֶּה.
רְבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב בִּכְפִיַּת הַמִּטָּה.
וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים.
משנה ח
י
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:
לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל
כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים,
שֶׁבָּהֶן בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאִין בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִים,
שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ;
כָּל הַכֵּלִים טְעוּנִין טְבִילָה.
וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת בַּכְּרָמִים.
יא
וּמָה הָיוּ אוֹמְרוֹת?
בָּחוּר, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה,
מָה אַתָּה בוֹרֵר לָךְ.
אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בַנּוֹי,
תֵּן עֵינֶיךָ בַמִּשְׁפָּחָה.
("שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיּפִי,
אִשָּׁה יִרְאַת יי הִיא תִתְהַלָּל" (משלי לא, ל);
וְאוֹמֵר: (שָׁם שָׁם, לא)
"תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ,
וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ".)
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (שיר השירים ג,יא)
"צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה,
בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ בְיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ";
"בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ", זוֹ מַתַּן תּוֹרָה,
"וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ", זֶה בִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ,
שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.
חַסְלַת מַסֶּכֶת תַּעֲנִית.
- ^ כך גם פ+קיי. בדפוסים: תַּעֲנִית
- ^ סופר וכן פ+קיי: "ליעזר".
- ^ סופר וכן פ+קיי: "ליעזר".
- ^ כך פ+קיי. הסופר כאן כתב בקיצור "אמ'" והנקדן ניקד בלשון יחיד.
- ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "את ה".
- ^ קיימברידג' כלפנינו. פרמה חסר "רבי יהודה אומר".
- ^ כך גם פ+קיי. מילה זו חסרה בנוסח הסופר, כדרכו לעיתים, והושלמה בכתב היד. ככל הנראה ההשלמה נעשתה בידי מגיה מאוחר.
- ^ כך גם פ+קיי. בתנ"ך לפנינו: "מוֹרֶה".
- ^ כך גם פ+קיי. לפני האות בי"ת יש אות מחוקה בכתב היד. ייתכן שמדובר בתיקון סופר.
- ^ כך מנוקד גם בפרמה. (אך לפי נוסח תימן מנקדים: "מְרַחשְׁוָן").
- ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "את ה".
- ^ פ+קיי: "חמשה". וייתכן שמגיה כלשהו מחק את הבי"ת בכתב יד קאופמן.
- ^ כך גם פ+קיי. מילה זו כתובה על המחק. ייתכן שהסופר כתב "בו" או "ל".
- ^ קיי כלפנינו. סופר ופרמה: "בנהר".
- ^ כך גם פ+קיי.
- ^ מכאן והלאה הסופר השמיט מחמת הדומות "תשמיש המטה-תשמיש המטה" את כל משנה ו', וכתוצאה מכך נוצר לסופר טעות במספור ההלכות מכאן ועד סוף הפרק. פ+קיי אין השמטה. הנקדן השלים כהוגן את ההשמטה.
- ^ פ+קיי נוסף: "של".
- ^ פ+קיי כמו לעיל: "וביסיכה".
- ^ כך גם פ+קיי. מילה זו חסרה בנוסח הסופר.
- ^ פ+קיי: "המרחציות".
- ^ כך גם פ+קיי. סופר: "שאלו".
- ^ כך גם פ+קיי. ככל הנראה נוסח הסופר הוא: "מטים משחשיכה" וזהו נוסח מעולה!
- ^ כך גם פ+קיי. האות כ"ף כתובה על המחק ולא ידוע מה כתב הסופר.
- ^ קיי כלפנינו. פרמה: "הנזופים".
- ^ הסופר השמיט את שתי המילים הבאות מחמת הדומות "ניסן-ניסן". מגיה כלשהו השלים את ההשמטה. פ+קיי ללא השמטה.
- ^ פרמה: "וירדו". בקיימברידג' יש השמטה.
- ^ עד כאן הציטוט בקיימברידג' "וגו".
- ^ עד כאן הציטוט בפרמה.
- ^ כך מנוקד גם בפרמה.
- ^ כנראה הסופר טעה מחמת הדומות וכתב שוב "הנשיא" ולאחר מכן תיקן עצמו וכתב את המילים "אב בית" על מקום המחק.
- ^ פ+קיי כבתנ"ך, "האלהים". סופר (ונקדן): "אלהים".
- ^ כך גם פ+קיי. סופר (ונקדן): "מהוא".
- ^ כך גם פ+קיי. סופר הוסיף כאן בטעות(?): "לפניהם".
- ^ קיי "מורידים". פרמה: "מעבירין".
- ^ כך גם פ+קיי. סופר: "בכל".
- ^ הוספתי על פי פ+קיי.
- ^ כך גם פ+קיי. סופר נוסף: "הנביא", ומילה זו אינה בתנ"ך שלפנינו.
- ^ כאן פ+קיי גורסים: "קול", אך להלן גם פרמה גורס "בקול".
- ^ קיי כלפנינו. פרמה כאן ולהלן: "ביום".
- ^ כך גם פ+קיי.
- ^ הסופר כתב בכתיב חסר, אך הנקדן ניקד את האל"ף בחולם.
- ^ קיי כלפנינו. פרמה: "במעי".
- ^ כך מנוקד תמיד גם בקאופמן וגם בפרמה.
- ^ כך מנוקד גם במסכת אבות. אולם בפרמה המילים "רבי חנינה בן תרדיון" ללא ניקוד! על אף שכל מסכת זו מנוקדת. כנראה שנקדן פרמה לא ידע כיצד לנקד את שמו של תנא זו. מסכת אבות אינה מנוקדת כלל בפרמה.
- ^ כך גם פ+קיי.
- ^ גם הנקדן כאן וגם נקדן פרמה ניקדו את התי"ו בקמץ, אך נראה שזו טעות.
- ^ כך גם פ+קיי.
- ^ פ+קיי "אמרו". סופר (ונקדן): "ואמרו" וזו כנראה וא"ו הנשוא. ראה במבוא למהדורה זו..
- ^ כך גם פ+קיי.
- ^ פרמה כלפנינו. קיימברידג': "המזרח".
- ^ כך גם פ+קיי. ומגיה מאוחר שינה ל: "במגילת תענית".
- ^ סופר כנראה כתב: "מלספר". פ+קיי ספק אם "למספר" ברי"ש או "למספד" בדלי"ת.
- ^ פ+קיי: "להתענאה".
- ^ פ+קיי (תמיד): "טו".
- ^ כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו.
- ^ כך גם פ+קיי.
- ^ פ+קיי "בחמישי" סופר ונקדן בטעות: "בחמיש".
- ^ כך גם פ+קיי, (על אף שהם משנים את "יה" ל-"טו")
- ^ פ+קיי: "ואם".
- ^ הסופר כתב כאן בטעות "ר" ולאחר מכן סימנה למחיקה (וכתב "רבן")
- ^ כך גם פ+קיי. סופר כנראה: "ומודה".
- ^ קיי כלפנינו. אך בפרמה בטעות "שחל להיות !בשבת!". וזו טעות שהרי בתשעה באב שחל בשבת לא מתענים כלל.
- ^ כך מנוקד גם בפרמה.
- ^ כך גם פ+קיי. סופר: "לגשמים".
- ^ כך גם פ+קיי. (בדפוסים נוסף: "מיד").
- ^ כך גם פ+קיי.
- ^ עד כאן הציטוט בפרמה. אך בקיימברידג' כלפנינו.
- ^ כך גם פ+קיי. סופר בשינוי כתיב: "מתענא" והנקדן לא תיקן. להלן הסופר כתב בה"א.
- ^ כך גם פ+קיי. סופר כנראה: "מתענים".
- ^ פ+קיי "רבי" וכך נוסח הסופר להלן (ללא וא"ו)
- ^ פרמה כלפנינו. קיי: יש השמטה. סופר בטעות "מתענית".
- ^ קיי כלפנינו. פרמה: "מפלות".
- ^ פ+קיי "ויצאו".
- ^ כך גם פ+קיי.
- ^ כך גם פ+קיי. סופר: "שלא נראה", ולכאורה זה שינוי מכוון כדי שלא לפתוח פה לשטן.
- ^ כך גם פ+קיי.
- ^ קיי כלפנינו. פרמה: "גייס".
- ^ פ+קיי "ועל".
- ^ קיי כלפנינו. פרמה: "שלא תבוא" וזה שינוי מכוון כדי שלא לפתוח פה לשטן.
- ^ כך מנוקד גם בפרמה.
- ^ כך מנוקד גם בפרמה.
- ^ כך גם פ+קיי, וכך מנוקד גם בפרמה.
- ^ כך גם פ+קיי, וכך מנוקד בפרמה.
- ^ קיי כלפנינו. סופר ופרמה בהשמטת אל"ף: "שני".
- ^ כך פ+קיי. וייתכן שהנוסח "על" הוא טעות סופר.
- ^ פ+קיי: "ואמר".
- ^ קיי כלפנינו. פרמה: "שנתפללת".
- ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "עליהן".
- ^ כך גם פ+קיי. סופר: "טועים".
- ^ פרמה "ואמר". קיי חסר "אמר לו".
- ^ קיי כלפנינו. פרמה: "להתנדות".
- ^ קיי כלפנינו. סופר: "לו", ונראה שמדובר בכינוי כבוד ולא בטעות. בפרמה מילה זו חסרה.
- ^ קיי כלפנינו. פרמה: "(מה אעשה) שאתה".
- ^ פ+קיי: "לאחר".
- ^ פ+קיי בערך כלפנינו. את המילים "ואי זה הוא הלל" כתב הנקדן ע"ג המחק. לא ידוע מה היה נוסח הסופר, אך מהשרידים נראה שגרס "איזה/איזהו/איזו הלל הגדול" וצריך עיון.
- ^ כך גם פ+קיי.
- ^ כך נוסח הסופר ונוסח קיימברידג'. ונוסח זה עדיף שהרי יש מספר תעניות ומעמדות בכל שנה.
- ^ כך גם בפרמה.
- ^ כך תיקן הנקדן, אך חשוב להעיר שהסופר וגם פ+קיי כתבו "ארבעה".
- ^ כך גם פ+קיי. מילה זו חסרה בנוסח הסופר.
- ^ כך גם פ+קיי. סופר: "השערים".
- ^ כך גם פ+קיי. בדפוסים נוסף: "לפי שנאמר".
- ^ הסופר ציטט רק: "בני ישראל את קרבני לחמי". פרמה "צו את בני ישראל את קרבני לחמי לאישי" קיימברידג' "צו את בני ישראל את קרבני לחמי".>
- ^ פרמה כלפנינו (ומגיה מחק שם בהעברת קו). קיי: "מעמד".
- ^ פ+קיי: "לירושלים".
- ^ פ+קיי כלפנינו. הסופר השמיט בטעות מילה זו.
- ^ פ+קיי: "וקורין" חסר אל"ף. כנראה שלנוסח זה כיוון הנקדן בניקודו את הרי"ש בחיריק.
- ^ פ+קיי: "במעשה".
- ^ כך גם פ+קיי. (בדפוסים נוסף כאן קטע ארוך).
- ^ פ+קיי: "ויהי", והם מוסיפים וא"ו זו כמעט בכל משנה זו.
- ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ברביעית".
- ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "ותוצא".
- ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "פניהן".
- ^ סופר: "מנעילה", פרמה: "בנעילה". בקיימברידג' נוסח משנה זו שונה מאוד, ואינו עניין לכאן.
- ^ פרמה: "במנחה".
- ^ פרמה: "במנחה".
- ^ פרמה: "בנעילה". הסופר כאן כתב כפל: "וקרבן עצים אין בו מנחה מנעילה. יש לדעת שהמילה "מנחה" כאן היא זֵכר לנוסח הנמצא בקיימברידג' שהוא שונה והפוך מנוסח קאופמן ופרמה ומהנוסח שהובא בתלמוד הירושלמי"
- ^ כך גם פ+קיי.
- ^ כך גם פ+קיי. מילה זו נשמטה לסופר.
- ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "יהודה". הנקדן ניקדן זאת, אך כנראה שלבסוף מחק מילה זו וכתב במקומה "יונדב" כמו פ+קיי וכבתנ"ך.
- ^ כך גם פ+קיי. אך במקרא ובדפוסים "זתוא". (בתרגום השבעים "זתויה").
- ^ פ+קיי: "ובני".
- ^ בפרמה העי"ן מנוקדת בחטף-סגול.
- ^ מכאן הסופר השמיט מחמת הדומות "יהודה-יהודה" וההשמטה הושלמה כהוגן ככל הנראה ע"י הנקדן.
- ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ולא".
- ^ כך גם פ+קיי. סופר: "קרבן".
- ^ קיי "אפיסטומוס". פרמה כתוב כלפנינו ומנוקד כקיימברידג'.
- ^ כך גם פ+קיי. סופר נוסף: "את".
- ^ כך גם פ+קיי. סופר: "נלכדה".
- ^ כך הגיה מגיה, כנראה שהוא הנקדן, וכך גם נוסח קיי.
- ^ כך גם בפרמה. ("בֵּי" היא קיצור של "בֵּית" כבארמית)
- ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "וביום".
- ^ קיי כלפנינו. פרמה: "בנות". ומכך שלהלן כתוב "ובנות ירושלים יוצאות" וכו' נראה שנוסח קאופמן וקיימברידג' הוא הנכון.
- ^ קיי כלפנינו. פרמה: "יוצאות".
- ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ובכלֵי".
- ^ כך גם פ+קיי. סופר: "שואלים".
- ^ פ+קיי כלפנינו. הסופר טעה מחמת הדומות וכתב "יוצאין" ואז תיקן עצמו ל "יוצאות".
- ^ פרמה כלפנינו. קיי, "וחלות". סופר: "ועולות".
- ^ כך גם פ+קיי. (ובדפוסים נוספו כאן תוספות)
- ^ עד כאן הציצוט בקאופמן ובפרמה, בתוספת "וגו'". ככל הנראה סופר קיימברידג' רצה לצטט עד סוף הפסוק.
- ^ כך גם בפרמה. בקיימברידג' יש השמטה.