משנה מסכת ראש השנה מנוקדת ומעוצבת
מסכת ראש השנה: משנה · מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת · תוספתא · תלמוד ירושלמי · תלמוד בבלי
<< | מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת · סדר מועד · מסכת ראש השנה | >>
ניתן להשוות את ההקלדה מול צילום כתב־היד באתר הספרייה (ע"פ רשימה) או בספריית בודפסט
וכן מול הקובץ המוקלד שהכין הרב דן בארי
מִשְׁנָה מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת, מְבֻסֶּסֶת עַל קוֹבֶץ שֶּׁהֵכִין הָרַב דָּן בְּאֵרִי; מוּגַּהַת וּמוּעֶרֶת עַל יְדֵי שִׂמְחָה גֵּרְשׁוֹן בּוֹרֵר
[עריכה]משנה על פי נוסח כתב יד קאופמן, על פי הנקדן המגיה. הניקוד תוקן על פי כללי הדקדוק בנוגע למלא וחסר, ולפי הצליל לגבי קמץ ופתח, צרי וסגול, המתחלפים בכתב יד קאופמן מתוך הגיה ספרדית. שינויי מספור ההלכות צוינו.
מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה פֶּרֶק רִאשׁוֹן (קאופמן)
[עריכה]משנה א
אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵן:
בְּאֶחָד בְּנִיסָן,
רֹאשׁ שָׁנָה[1] לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים;
בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל,
רֹאשׁ שָׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה;
רְבִּי אֶלְעָזָר[2] וּרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים:
בְּאֶחָד בְּתִשְׁרִי[3];
ב
בְּאֶחָד בְּתִשְׁרִי,
רֹאשׁ שָׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּים וְלַיּוֹבֵלוֹת,
לִנְטִיעָה וְלִירָקוֹת;
בְּאֶחָד בִּשְׁבָט,
רֹאשׁ שָׁנָה לָאִילָן,
כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּי;
וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִין[4]:
בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ.
משנה ב
ג
בְּאַרְבָּעָה פְרָקִים הָעוֹלָם נִדּוֹן:
בַּפֶּסַח עַל הַתְּבוּאָה;
וּבָעֲצֶרֶת עַל פֵּרוֹת הָאִילָן;
וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה,
כָל בָּאֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִים לְפָנָיו כִּבְנוֹ-מְרוֹן[5],
שֶׁנֶּאֱמַר: (תְּהִלִּים לֹג,טו)
"הַיּצֵר יַחַד לִבָּם,
הַמֵּבִין[6] אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם";
וּבֶחָג נִדּוֹנִים עַל הַמַּיִם.
משנה ג
ד
עַל שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים שְׁלוּחִים יוֹצְאִים:
עַל נִיסָן, מִפְּנֵי הַפֶּסַח;
עַל אָב, מִפְּנֵי הַתַּעְנִית[7];
עַל אֱלוּל, מִפְּנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה[8];
עַל תִּשְׁרִי, מִפְּנֵי תַקָּנַת הַמּוֹעֲדוֹת;
עַל כִּסְלֵו, מִפְּנֵי הַחֲנֻכָּה;
עַל[9] אֲדָר, מִפְּנֵי הַפּוּרִים.
וּכְשֶׁהַמִּקְדָּשׁ[10] קַיָּם,
יוֹצְאִים אַף[11] עַל אִיָּר, מִפְּנֵי פֶּסַח[12] קָטָן.
משנה ד
ה
עַל שְׁנֵי חֳדָשִׁים מְחַלְּלִים אֶת הַשַּׁבָּת:
עַל נִיסָן וְעַל תִּשְׁרִי,
שֶׁבָּהֶם שְׁלוּחִים יוֹצְאִין לְסוּרְיָה,
וּבָהֶן הָיוּ[13] מְתַקְּנִין אֶת הַמּוֹעָדוֹת;
וּכְשֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ[14] קַיָּם,
מְחַלְּלִים אַף עַל כֻּלָּם,
מִפְּנֵי תַקָּנַת הַקָּרְבָּן.
משנה ה
ו
בֵּין שֶׁנִּרְאָה בַעֲלִיל וּבֵין שֶׁלֹּא נִרְאָה בַעֲלִיל,
מְחַלְּלִים עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת.
רְבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
אִם נִרְאָה בַעֲלִיל,
אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת.
משנה ו
ז
מַעֲשֶׂה שֶׁעָבְרוּ יוֹתֵר[15] מֵאַרְבָּעִים זוֹג[16],
וְעִכְּבָן רְבִּי עֲקִיבָה בְלוֹד.
שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל:
אִם מְעַכֵּב אַתָּה אֶת הָרַבִּים,
נִמְצֵאתָ מְכַשְּׁלָן[17] לֶעָתִיד לָבוֹא.
משנה ז
ח
אָב וּבְנוֹ שֶׁרָאוּ אֶת הַחֹדֶשׁ[18], יֵלֵכוּ;
לֹא שֶׁמִּצְטָרְפִים זֶה עִם זֶה,
אֶלָּא שֶׁמֵּא[19] יִפָּסֵל אֶחָד מֵהֶם,
יִצְטָרֵף[20] [סופר: וְיִצְטָרֵף[21]] הַשֵּׁנִי עִם אַחֵר.
רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אָב וּבְנוֹ, וְכָל הַקְּרוֹבִים,
כְּשֵׁרִים לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ.
ט
אָמַר רְבִּי יוֹסֵי:
מַעֲשֶׂה בְטוֹבִיָּה הָרוֹפֵא,
שֶׁרָאָה אֶת הַחֹדֶשׁ בִּירוּשָׁלַיִם,
הוּא וּבְנוֹ וְעַבְדּוֹ הַמְשֻׁחְרָר,
וְקִבְּלוּ הַכֹּהֲנִים אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ,
וּפָסְלוּ אֶת עַבְדּוֹ.
[וּכְשֶׁבָּאוּ[22] לְבֵית דִּין,
קִבְּלוּ אוֹתוֹ וְאֶת עַבְדּוֹ,
וּפָסְלוּ אֶת בְּנוֹ].
משנה ח
י
אֵלּוּ הֵן הַפְּסוּלִין:
הַמְשַׂחֵק בַּקֻּבְיָא[23],
וְהַמַּלְוֶה בָרִבִּית,
וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים,
וְסוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית,
וַעֲבָדִים.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל הָעֵדוּת שֶׁאֵין הָאִשָּׁה כְשֵׁרָה לָהּ,
אַף הֵן אֵינָן כְּשֵׁרִים לָהּ.
משנה ט
יא
מִי שֶׁרָאָה אֶת הַחֹדֶשׁ וְאֵינוּ יָכוֹל לְהַלֵּךְ,
מוֹלִיכִים אוֹתוֹ עַל הַחֲמוֹר,
אֲפִלּוּ בַמִּטָּה;
אִם צוֹדֶה לָהֶם, לוֹקְחִין בְּיָדָם מַקְלוֹת;
וְאִם הָיְתָה דֶרֶךְ רְחוֹקָה,
לוֹקְחִין בְּיָדָן מְזוֹנוֹת.
שֶׁעַל מַהֲלַךְ לַיְלָה וָיוֹם,
מְחַלְּלִים אֶת הַשַּׁבָּת וְיוֹצְאִין לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ,
שֶׁנֶּאֱמַר: (וַיִּקְרָא כג,ד)
"אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יי, מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ,
<אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם[24]>".
מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה פֶּרֶק שֵׁנִי (קאופמן)
[עריכה]פרק ב
משנה א
אִם אֵינָן מַכִּירִין אוֹתוֹ,
מְשַׁלְּחִין עִמּוֹ אַחֵר[25] לְהַעִידוֹ.
בָּרִאשׁוֹנָה,
הָיוּ מְקַבְּלִים עֵדוּת הַחֹדֶשׁ מִכָּל הָאָדָם;
מִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַמִּינִים,
הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְהוּ מְקַבְּלִים אֶלָּא מִן הַמַּכִּירִים.
(משנה ב)
בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מַשִּׂיאִים מַשּׂוּאוֹת;
מִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַכּוּתִים,
הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ שְׁלוּחִים יוֹצְאִין.
משנה ג
ב
כֵּיצַד[26] מַשִּׂיאִים מַשּׂוּאוֹת?
מְבִיאִין כְּלוֹנְסוֹת שֶׁלָּאֶרֶז אֲרֻכִּים,
וְקָנִים וַעֲצֵי שֶׁמֶן וּנְעֹרֶת שֶׁלַּפִּשְׁתָּן,
וְכוֹרֵךְ בִּמְשִׁיחָה, וְעוֹלֶה לְרֹאשׁ הָהָר,
וּמַצִּית בָּהֶן אֶת הָאוּר,
וּמוֹלִיךְ וּמֵבִיא וּמַעֲלֶה וּמוֹרִיד,
עַד שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ
שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כֵן בְּרֹאשׁ הָהָר הַשֵּׁנִי,
וְכֵן בְּרֹאשׁ הָהָר הַשְּׁלִישִׁי.
משנה ד
ג
מְנַיִן הָיוּ מַשִּׂיאִים[27]?
מֵהַר הַמִּשְׁחָה לְסַרְטְבָא,
וּמִסַּרְטְבָא לִגְרוֹפִינָא [סופר: לִגְרִיפוֹנְיָא[28]]
וּמִגְּרוֹפִינָא [סופר: וּמִגְרִיפוֹנְיָא] לְחַוְרָן[29],
וּמֵחַוְרָן לְבֵית בִּלְתִּין;
וּמִבֵּית בִּלְתִּין לֹא זָזוּ,
אֶלָּא מוֹלִיךְ וּמֵבִיא וּמַעֲלֶה וּמוֹרִיד,
עַד שֶׁהוּא רוֹאֶה[30] כָל הַגּוֹלָה לְפָנָיו
כִּמְדוּרַת הָאֵשׁ.
משנה ה
ד
חָצֵר גְּדוֹלָה הָיְתָה בִירוּשָׁלַיִם,
וּבֵית יַעְזֵק הָיְתָה נִקְרֵאת,
וְלַשָּׁם[31] כָּל הָעֵדִים מִתְכַּנְּסִין,
וּבֵית דִּין בּוֹדְקִין אוֹתָן שָׁם.
וּסְעוֹדוֹת גְּדוֹלוֹת עוֹשִׂין לָהֶם,
בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהוּ רְגִילִים לָבֹא.
ה
בָּרִאשׁוֹנָה לֹא הָיוּ זָזִים מִשָּׁם כָּל הַיּוֹם.
הִתְקִין רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן,
שֶׁיְּהוּ מְהַלְּכִים אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ.
וְלֹא זוֹ[32] בִלְבַד,
אֶלָּא אַף חֲכָמָה הַבָּאָה לְיַלֵּד,
<וְ>הַבָּא[33] לְהַצִּיל מִיַּד הַגַּיִס וּמִיַּד הַנָּהָר,
מִיַּד הַדְּלֵקָה, מִיַּד הַמַּפְּלוֹת,
הֲרֵי אֵלּוּ כְאַנְשֵׁי הָעִיר,
וְיֵשׁ לָהֶם אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ.
משנה ו
כֵּיצַד בּוֹדְקִין אֶת הָעֵדִים?
זוֹג שֶׁבָּא רִאשׁוֹן,
בּוֹדְקִין אוֹתוֹ רִאשׁוֹן.
מַכְנִיסִים אֶת הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם,
וְאוֹמְרִים לוֹ:
אֱמֹר, כֵּיצַד רָאִיתָ[34] אֶת הַלְּבָנָה,
לִפְנֵי הַחַמָּה אוֹ לְאַחַר הַחַמָּה?
לִצְפוֹנָהּ אוֹ לִדְרוֹמָהּ[35]?
כַּמָּה הָיָה גָבוֹהַּ[36], וּלְאַיִן הָיָה נוֹטֶה?
וְכַמָּה הָיָה רָחָב?
וְאִם אָמַר "לִפְנֵי הַחַמָּה",
לֹא אָמַר כְּלוּם.
ז
הָיוּ מַכְנִיסִין אֶת הַשֵּׁנִי וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ.
נִמְצְאוּ דִבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִים,
עֵדוּתָן[37] מְקֻיֶּמֶת[38].
וּשְׁאָר כָּל הַזּוֹגוֹת,
שׁוֹאֲלִין אוֹתָן רָאשֵׁי דְבָרִים;
לֹא שֶׁהֵן צְרִיכִים לָהֶן,
אֶלָּא שֶׁלֹּא יֵצְאוּ בְפַחֵי נֶפֶשׁ,
בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהוּ רְגִילִים לָבֹא.
משנה ז
ח
רֹאשׁ בֵּית דִּין אוֹמֵר:
מְקֻדָּשׁ!
וְכָל הָעָם עוֹנִים אַחֲרָיו:
מְקֻדָּשׁ, מְקֻדָּשׁ!
בֵּין שֶׁנִּרְאָה בִזְמַנּוֹ וּבֵין[39] שֶׁלֹּא נִרְאָה בִזְמַנּוֹ,
מְקַדְּשִׁים אוֹתוֹ.
רְבִּי אֶלְעָזָר[40] בִּרְבִּי צָדוֹק אוֹמֵר:
אִם לֹא נִרְאָה בִזְמַנּוֹ,
אֵין מְקַדְּשִׁים אוֹתוֹ,
שֶׁכְּבָר קִדְּשׁוּהוּ שָׁמַיִם.
משנה ח
ט
דְּמוּת צוּרוֹת לְבָנוֹת
הָיוּ[41] לוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל בַּעֲלִיָּתוֹ,
בַּטַּבְלָא וּבַכֹּתֶל,
שֶׁבָּהֶן מַרְאֶה אֶת הַהֶדְיוֹטוֹת וְאוֹמֵר:
הֲכָזֶה רָאִיתָ אוֹ כָזֶה?
מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ:
רְאִינוּהוּ שַׁחְרִית בַּמִּזְרָח, וְעַרְבִית בַּמַּעֲרָב[42].
אָמַר רְבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי:
עֵדֵי שֶׁקֶר הֵם!
וּכְשֶׁבָּאוּ לְיַבְנֶה[43] קִבְּלָן רַבָּן גַּמְלִיאֵל.
י
וְעוֹד בָּאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ:
רְאִינוּהוּ בִזְמַנּוֹ,
וּבַלַּיְלָה בְעִבּוּרוֹ, לֹא נִרְאָה.
וְקִבְּלָן רַבָּן גַּמְלִיאֵל.
אָמַר רְבִּי דוֹסָא בֶן אַרְכִינָס:
עֵדֵי שֶׁקֶר הֵם!
הֵיאָךְ[44] מְעִידִין עַל הָאִשָּׁה שֶׁיָּלָדָה,
וּלְמָחָר[45] כְּרֵסָהּ[46] בֵּין שִׁנֶּיהָ?
אָמַר לוֹ רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
רוֹאֶה אֲנִי אֶת דְּבָרֶיךָ.
משנה ט
יא
שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל:
גּוֹזֵר אֲנִי עָלֶיךָ,
שֶׁתָּבֹא אֶצְלִי בְמַקְלָךְ וּבְמָעוֹתָךְ,
בְּיוֹם שֶׁחָל[47] יוֹם הַכִּפּוּרִים לִהְיוֹת בְּחֶשְׁבּוֹנָךְ.
הָלַךְ וּמְצָאוֹ רְבִּי עֲקִיבָה מֵצֵר.
אָמַר לוֹ:
יֶשׁ לִי לִלְמוֹד[48],
שֶׁכָּל מַה שֶּׁעָשָׂה רַבָּן גַּמְלִיאֵל, עָשׂוּי,
שֶׁנֶּאֱמַר: (וַיִּקְרָא כג,ד)
"אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יי מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ,
אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם[49]";
בֵּין בִּזְמַנָּן, בֵּין שֶׁלֹּא בִזְמַנָּן,
אֵין לִי מוֹעֲדוֹת אֶלָּא אֵלּוּ.
יב
בָּא לוֹ אֵצֶל רְבִּי דוֹסָא בֶן אַרְכִינָס,
אָמַר לוֹ:
אִם בָּאִין אָנוּ לָדִין
אַחַר[50] / בֵּית דִּינוֹ שֶׁלְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל,
צְרִיכִין אָנוּ לָדִין
אַחַר / כָּל בֵּית דִּין וְדִין[51]
שֶׁעָמַד מִימוֹת משֶׁה וְעַד עַכְשָׁיו;
שֶׁנֶּאֱמַר: (שְׁמוֹת כד,ט)
"וַיַּעַל משֶׁה וְאַהֲרֹן, נָדַב וַאֲבִיהוּא,
וְשִׁבְעִים[52] מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל",
וְלָמָּה לֹא נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָן שֶׁלַּזְּקֵנִים?
אֶלָּא לְלַמְּדָךְ, שֶׁכָּל שְׁלֹשָׁה וּשְׁלֹשָׁה
שֶׁעָמְדוּ בֵית דִּין עַל יִשְׂרָאֵל,
הֲרֵי הֵן כְּבֵית[53] דִּינוֹ שֶׁלְּמשֶׁה.
נָטַל מַקְלוֹ וּמָעוֹתָיו בְּיָדוֹ,
וְהָלַךְ לְיַבְנֶה אֵצֶל רַבָּן גַּמְלִיאֵל,
בְּיוֹם שֶׁחָל יוֹם הַכִּפּוּרִים לִהְיוֹת בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ[54].
עָמַד רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּנְשָׁקוֹ בְרֹאשׁוֹ,
וְאָמַר לוֹ:
בּוֹא בְשָׁלוֹם, רֶבִּי וְתַלְמִידִי!
רֶבִּי בַחָכְמָה,
וְתַלְמִידִי שֶׁקִּבַּלְתָּ עָלֶיךָ[55] אֶת דְּבָרַי.
מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה פֶּרֶק שְׁלִישִׁי (קאופמן)
[עריכה]פרק ג
משנה א
רָאוּהוּ בֵית דִּין וְכָל יִשְׂרָאֵל;
נֶחְקְרוּ הָעֵדִים;
לֹא[56] הִסְפִּיקוּ לוֹמַר "מְקֻדָּשׁ" עַד שֶׁחָשֵׁכָה,
הֲרֵי זֶה מְעֻבָּר.
רָאוּהוּ בֵית דִּין בִּלְבַד,
יַעַמְדוּ שְׁנַיִם וְיָעִידוּ לִפְנֵיהֶם, וְיֹאמְרוּ:
מְקֻדָּשׁ, מְקֻדָּשׁ!
רָאוּהוּ שְׁלֹשָׁה וְהֵן בֵּית דִּין,
יַעַמְדוּ שְׁנַיִם וְיוֹשִׁיבוּ מֵחֲבֵרֵיהֶם אֵצֶל הַיָּחִיד,
וְיָעִידוּ לִפְנֵיהֶם, וְיֹאמְרוּ:
מְקֻדָּשׁ, מְקֻדָּשׁ!
שֶׁאֵין הַיָּחִיד נֶאֱמָן עַל יְדֵי עַצְמוֹ.
משנה ב
כָּל הַשּׁוֹפָרוֹת כְּשֵׁרִים חוּץ מִשֶּׁלַּפָּרָה,
מִפְּנֵי שֶׁהִיא[57] קֶרֶן.
אָמַר רְבִּי יוֹסֵה:
וַהֲלֹא כָל הַשּׁוֹפָרוֹת נִקְרְאוּ קֶרֶן,
שֶׁנֶּאֱמַר: (יהושׂע ו,ה)
"וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל,
כְּשָׁמְעֲכֶם[58] אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר".
(משנה ג)
שׁוֹפָר שֶׁלְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלַּיָּעֵל פָּשׁוּט [סופר: וּפָשׁוּט[59]],
וּפִיו מְצֻפֶּה זָהָב,
וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת בִּצְדָדִים[60].
שׁוֹפָר מַאֲרִיךְ וַחֲצוֹצְרוֹת מְקַצְּרוֹת,
שֶׁמִּצְוַת[61] הַיּוֹם בַּשּׁוֹפָר.
משנה ד
ג
וּבְתַעְנִיּוֹת שֶׁלַּזְּכָרִים[62] כְּפוּפִים[63],
וּפִיו מְצֻפֶּה[64] כֶסֶף,
וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת בָּאֶמְצַע.
שׁוֹפָר מְקַצֵּר וַחֲצוֹצְרוֹת מַאֲרִיכוֹת,
שֶׁמִּצְוַת הַיּוֹם בַּחֲצוֹצְרוֹת.
משנה ה
ד
שָׁוֶה[65] הַיּוֹבֵל וְרֹאשׁ[66] הַשָּׁנָה לִתְקִיעָה וְלִבְרָכוֹת[67].
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה תוֹקְעִים בְּשֶׁלַּזְּכָרִים,
וּבַיּוֹבֵל בְּשֶׁלַּיָּעֵלִים.
משנה ו
ה
שׁוֹפָר שֶׁנִּסְדַּק וְדִבְּקוֹ, פָּסוּל.
דִּבֵּק שִׁבְרֵי הַשּׁוֹפָרוֹת[68], פָּסוּל.
נִקַּב וּסְתָמוֹ,
אִם מְעַכֵּב[69] אֶת הַתְּקִיעָה פָסוּל,
וְאִם לָאו, כָּשֵׁר.
משנה ז
ו
הַתּוֹקֵעַ לְתוֹךְ הַבּוֹר,
אוֹ לְתוֹךְ הַחַדּוּת[70], אוֹ לְתוֹךְ הַפִּיתֹס[71],
אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַע, יָצָא,
וְאִם קוֹל הֲבָרָה שָׁמַע, לֹא יָצָא.
וְכֵן מִי שֶׁהָיָה עוֹבֵר אַחַר[72] בֵּית הַכְּנֶסֶת,
אוֹ שֶׁהָיָה סָמוּךְ בֵיתוֹ[73] לְבֵית הַכְּנֶסֶת,
וְשָׁמַע קוֹל שׁוֹפָר[74] אוֹ קוֹל מְגִלָּה[75],
אִם כִּוֵּן לִבּוֹ, יָצָא,
וְאִם לָאו, לֹא יָצָא;
אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה שָׁמַע וְזֶה[76] שָׁמַע,
זֶה כִוֵּן לִבּוֹ, וְזֶה לֹא כִוֵּן[77].
משנה ח
(שְׁמוֹת יז,יא) "וְהָיָה כַאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ,
וְגָבַר יִשְׂרָאֵל, וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ, וְגָבַר עֲמָלֵק."
וְכִי יָדָיו שֶׁלְּמשֶׁה עוֹשׁוֹת מִלְחָמָה,
אוֹ יָדָיו שׁוֹבְרוֹת[78] מִלְחָמָה?
אֶלָּא כָל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל[79] מִסְתַּכְּלִים כְּלַפֵּי לְמַעְלָן[80],
וּמְכַוְּנִים[81] אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם,
הָיוּ מִתְגַּבְּרִים,
וְאִם לָאו, הָיוּ נוֹפְלִים.
ח
וְכַיּוֹצֵא[82] בוֹ: (במדבר כא,ח)
"וַיֹּאמֶר יי אֶל מֹשֶׁה:
עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים[83] <אֹתוֹ עַל נֵס,
וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ, וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי>".
וְכִי נָחָשׁ[84] מֵמִית וּמְחַיֶּה[85]?
אֶלָּא כָל זְמַן שֶׁהָיוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִים כְּלַפֵּי לְמַעְלָן[86],
וּמְשַׁעְבְּדִים[87] אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם,
הָיוּ מִתְרַפִּים[88],
וְאִם לָאו, הָיוּ נִמּוֹקִים.
ט
חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן
אֵינוּ מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל שֶׁאֵינוּ חַיָּב בַּדָּבָר,
אֵינוּ מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן.
פרק ד
משנה א
יוֹם טוֹב שֶׁלְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה
שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת,
בַּמִּקְדָּשׁ[90] תּוֹקְעִים,
אֲבָל לֹא בַמְּדִינָה.
מִשֶּׁחָרַב[91] בֵּית הַמִּקְדָּשׁ,
הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי,
שֶׁיְּהוּ תוֹקְעִים בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ בֵית דִּין.
אָמַר רְבִּי אֶלְעָזָר[92]:
לֹא הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי שֶׁיְּהוּ תוֹקְעִים
אֶלָּא בְיַבְנֶה[93] בִלְבַד.
אָמְרוּ לוֹ:
אֶחָד בְּיַבְנֶה[94] וְאֶחָד בְּכָל[95] מָקוֹם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ בֵית דִּין.
משנה ב
וְעוֹד זוֹ[96] הָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם יְתֵרָה עַל יַבְנֶה,
שֶׁכָּל עִיר שֶׁהִיא[97] רוֹאָה וְשׁוֹמַעַת,
וּקְרוֹבָה וִיכוֹלָה לָבֹא,
תּוֹקְעִים בָּהּ.
וּבְיַבְנֶה לֹא הָיוּ תוֹקְעִים,
אֶלָּא בְבֵית דִּין בִּלְבַד.
משנה ג
בָּרִאשׁוֹנָה, הָיָה הַלּוּלָב נִטָּל
בַּמִּקְדָּשׁ שִׁבְעָה,
וּבַמְּדִינָה יוֹם אֶחָד.
מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ,
הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי,
שֶׁיְּהֵא הַלּוּלָב נִטָּל {במקדש[98]} <בַּמְּדִינָה[99]> שִׁבְעָה
זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ;
וְשֶׁיְּהֵא יוֹם הֶנֶף כֻּלּוֹ אָסוּר.
משנה ד
בָּרִאשׁוֹנָה,
הָיוּ מְקַבְּלִים עֵדוּת הַחֹדֶשׁ כָּל הַיּוֹם.
פַּעַם אַחַת נִשְׁתָּהוּ הָעֵדִים מִלָּבֹא,
וְנִתְקַלְקְלוּ הַלְוִיִּם בַּשִּׁיר.
הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְהוּ[100] מְקַבְּלִין אֶלָּא עַד הַמִּנְחָה.
בָּאוּ[101] מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָן,
נוֹהֲגִים אוֹתוֹ הַיּוֹם[102] קֹדֶשׁ וּלְמָחָר[103] קֹדֶשׁ.
מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ,
הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי,
שֶׁיְּהוּ מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ כָּל הַיּוֹם.
ה
אָמַר רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה:
וְעוֹד זֶה[104] הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי,
שֶׁאֲפִלּוּ רֹאשׁ בֵּית דִּין בְּכָל מָקוֹם,
שֶׁלֹּא יְהוּ הָעֵדִים הוֹלְכִים,
אֶלָּא לִמְקוֹם הַוַּעַד.
משנה ה
ו
סֵדֶר בְּרָכוֹת:
אוֹמֵר אָבוֹת וּגְבוּרוֹת וּקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם,
וְכוֹלֵל מַלְכִיּוֹת[105] עִמָּם[106], וְאֵינוּ תוֹקֵעַ;
קְדֻשַּׁת[107] הַיּוֹם, וְתוֹקֵעַ;
זִכְרוֹנוֹת, וְתוֹקֵעַ;
שׁוֹפָרוֹת, וְתוֹקֵעַ;
וְאוֹמֵר עֲבוֹדָה וְהוֹדָיָה[108] וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים.
דִּבְרֵי רְבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי.
ז
אָמַר לוֹ רְבִּי עֲקִיבָה:
אִם אֵינוּ תוֹקֵעַ לְמַלְכִיּוֹת,
לָמָּה הוּא מַזְכִּיר?
אֶלָּא אוֹמֵר אָבוֹת וּגְבוּרוֹת וּקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם,
וְכוֹלֵל מַלְכִיּוֹת עִם קְדֻשַּׁת {השם[109]} <הַיּוֹם[110]>, וְתוֹקֵעַ;
זִכְרוֹנוֹת, וְתוֹקֵעַ;
שׁוֹפָרוֹת, וְתוֹקֵעַ;
וְאוֹמֵר עֲבוֹדָה וְהוֹדָיָה וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים.
משנה ו
ח
אֵין פּוֹחֲתִים מֵעֶשֶׂר מַלְכִיּוֹת,
וּמֵעֲשָׂרָה[111] זִכְרוֹנוֹת,
מֵעֲשָׂרָה שׁוֹפָרוֹת.
רְבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר:
אִם אֲמָרָן [נ.א. אִם אָמַר[112]] שָׁלוֹשׁ שָׁלוֹשׁ, יָצָא.
אֵין מַזְכִּירִים זִכְרוֹן מַלְכִיּוֹת [נ.א. מַלְכוּת[113]] וְשׁוֹפָר שֶׁלַּפֻּרְעָנוּת.
מַתְחִיל בַּתּוֹרָה וּמַשְׁלִים בַּנָּבִיא.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
אִם הִשְׁלִים בַּתּוֹרָה, יָצָא.
משנה ז
ט
הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה
בְיוֹם טוֹב שֶׁלְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה,
הַשֵּׁנִי מַתְקִיעַ;
וּבְשָׁעַת הַהַלֵּל,
הָרִאשׁוֹן מַקְרֵא אֶת הַהַלֵּל.
משנה ח
י
שׁוֹפָר שֶׁלְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה,
אֵין מַעֲבִירִים עָלָיו אֶת הַתְּחוּם,
וְאֵין מְפַקְּחִים[114] עָלָיו אֶת הַגַּל,
וְלֹא עוֹלִין בָּאִילָן,
וְלֹא רוֹכְבִים עַל גַּבֵּי בְהֵמָה[115],
וְלֹא שָׁטִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם;
וְאֵין חוֹתְכִים אוֹתוֹ,
בֵּין בְּדָבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁבוּת,
בֵּין בְּדָבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם לֹא[116] תַעֲשֶׂה.
אֲבָל אִם רָצָה לִתֵּן בְּתוֹכוֹ[117] מַיִם אוֹ יַיִן, יִתֵּן.
אֵין מְעַכְּבִין אֶת הַתִּינוֹקוֹת מִלִּתְקֹעַ,
אֲבָל מִתְעַסְּקִין[118] בָּהֶן עַד שֶׁיִּלְמָדוּ;
וְהַמִּתְעַסֵּק לֹא יָצָא;
וְהַשּׁוֹמֵעַ מִן הַמִּתְעַסֵּק לֹא יָצָא.
משנה ט
יא
סֵדֶר תְּקִיעוֹת,
שָׁלוֹשׁ שֶׁלְּשָׁלוֹשׁ[119] שָׁלוֹשׁ.
שֵׁעוּר תְּקִיעָה כְדֵי שָׁלוֹשׁ תְּרוּעוֹת.
שֵׁעוּר תְּרוּעָה כְדֵי שָׁלוֹשׁ יַבָּבוֹת[120].
תָּקַע בָּרִאשׁוֹנָה וּמָשַׁךְ בַּשְּׁנִיָּה בִשְׁתַּיִם[121] [נ.א. כִשְׁתַּיִם[122]],
אֵין[123] בְּיָדוֹ אֶלָּא אַחַת.
מִי שֶׁבֵּרַךְ[124] וְאַחַר כָּךְ נִתְמַנָּה לוֹ שׁוֹפָר,
תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ,
תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ
שָׁלוֹשׁ[125] פְּעָמִים.
כַּשֵּׁם שֶׁשְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר[126] חַיָּב,
כָּךְ כָּל יָחִיד[127] וְיָחִיד חַיָּב.
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
שְׁלִיחַ[128] הַצִּבּוּר[129] מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים[130] יְדֵי חוֹבָתָן.
חַסְלַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה.
מִשְׁנָה מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה (ירושלמי ליידן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת עַל יְדֵי הָרַב דָּן בְּאֵרִי
[עריכה]משנה על פי נוסח כתב יד ליידן של הירושלמי. הניקוד על פי כתב יד קאופמן.
מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה פֶּרֶק רִאשׁוֹן (ירושלמי ליידן)
[עריכה]משנה א
אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵן:
בְּאֶחָד בְּנִיסָן,
רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים;
בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל,
רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה;
רְבִּי לְעָזָר וּרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים:
בְּאֶחָד בְּתִשְׁרִי.
ב
בְּאֶחָד בְּתִשְׁרִי,
רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבֵלוֹת,
וְלִנְטִיעָה וְלִירָקוֹת;
בְּאֶחָד בִּשְׁבָט,
רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן,
כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּי;
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין:
בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ.
משנה ב
ג
בְּאַרְבָּעָה פְרָקִים הָעוֹלָם נִדּוֹן:
בַּפֶּסַח עַל הַתְּבוּאָה;
בָּעֲצֶרֶת עַל פֵּרוֹת הָאִילָן;
וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה,
כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנוֹמְרוֹן,
שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים לג,טו)
"הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם,
הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם";
וּבֶחָג נִדּוֹנִין עַל הַמַּיִם.
משנה ג
ד
עַל שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים הַשְּׁלוּחִין יוֹצְאִין:
עַל נִיסָן, מִפְּנֵי הַפֶּסַח;
וְעַל אָב, מִפְּנֵי הַתַּעְנִית;
וְעַל אֱלוּל, מִפְּנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה;
וְעַל תִּשְׁרִי, מִפְּנֵי תַקָּנַת הַמּוֹעֲדוֹת;
וְעַל כִּסְלֵו, מִפְּנֵי חֲנֻכָּה;
עַל אֲדָר, מִפְּנֵי הַפּוּרִים.
וּכְשֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם,
יוֹצְאִין אַף עַל אִיָּר, מִפְּנֵי פֶסַח קָטָן.
משנה ד
ה
עַל שְׁנֵי חֳדָשִׁים מְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת:
עַל נִיסָן וְעַל תִּשְׁרִי,
שֶׁבָּהֶן הַשְּׁלוּחִין יוֹצְאִין לְסוּרְיָא,
וּבָהֶן הָיוּ מְתַקְּנִין אֶת הַמּוֹעָדוֹת;
וּכְשֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם,
מְחַלְּלִין אַף עַל כֻּלָּן,
מִפְּנֵי תַקָּנַת הַקָּרְבָּן.
משנה ה
ו
בֵּין שֶׁנִּרְאָה בַעֲלִיל וּבֵין שֶׁלֹּא נִרְאָה בַעֲלִיל,
מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת.
רְבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
אִם נִרְאָה בַעֲלִיל,
אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת.
משנה ו
ז
מַעֲשֶׂה שֶׁעָבְרוּ יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים זוֹג,
וְעִכְּבָן רְבִּי עֲקִיבָה בְלוֹד.
שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל:
אִם מְעַכֵּב אַתָּה אֶת הָרַבִּים,
נִמְצֵאתָ מְכַשְּׁלָן לֶעָתִיד לָבוֹא.
משנה ז
ח
אָב וּבְנוֹ שֶׁרָאוּ אֶת הַחֹדֶשׁ, יֵלֵכוּ;
לֹא שֶׁמִּצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה,
אֶלָּא שֶׁמֵּא יִפָּסֵל אֶחָד מֵהֶן,
יִצְטָרֵף הַשֵּׁנִי עִם אַחֵר.
רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אָב וּבְנוֹ, וְכָל הַקְּרוֹבִים,
כְּשֵׁרִין לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ.
ט
אָמַר רְבִּי יוֹסֵה:
מַעֲשֶׂה בְטוֹבִיָּה הָרוֹפֵא,
שֶׁרָאָה אֶת הַחֹדֶשׁ בִּירוּשָׁלַיִם,
הוּא וּבְנוֹ וְעַבְדּוֹ הַמְשֻׁחְרָר,
וְקִבְּלוּ הַכֹּהֲנִים אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ,
וּפָסְלוּ אֶת עַבְדּוֹ.
וּכְשֶׁבָּאוּ לְבֵית דִּין,
קִבְּלוּ אוֹתוֹ וְאֶת עַבְדּוֹ וּפָסְלוּ אֶת בְּנוֹ.
משנה ח
י
אֵלּוּ הֵן הַפְּסוּלִין:
הַמְשַׂחֵק בַּקֻּבְיָא,
וְהַמַּלְוֶה בָרִבִּית,
וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים,
וְסוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית,
וַעֲבָדִים.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל עֵדוּת שֶׁאֵין הָאִשָּׁה כְשֵׁרָה לָהּ,
אַף הֵן אֵינָן כְּשֵׁרִין.
משנה ט
יא
מִי שֶׁרָאָה אֶת הַחֹדֶשׁ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַלֵּךְ,
מוֹלִיכִין אוֹתוֹ עַל הַחֲמוֹר,
אֲפִלּוּ בַמִּטָּה;
אִם צוֹדֶה לָהֶן, לוֹקְחִין בְּיָדָן מַקְלוֹת;
וְאִם הָיְתָה דֶרֶךְ רְחוֹקָה,
לוֹקְחִין בְּיָדָן מְזוֹנוֹת.
שֶׁעַל מַהֲלַךְ לַיְלָה וָיוֹם,
מְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת וְיוֹצְאִין לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ,
שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא כג,ד)
"אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יי, מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ,
אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם".
מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה פֶּרֶק שֵׁנִי (ירושלמי ליידן)
[עריכה]פרק ב
משנה א
אִם אֵינָן מַכִּירִין אוֹתוֹ,
מְשַׁלְּחִין עִמּוֹ אַחֵר לְהַעִידוֹ.
בָּרִאשׁוֹנָה,
הָיוּ מְקַבְּלִים עֵדוּת הַחֹדֶשׁ מִכָּל הָאָדָם;
מִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַמִּינִים,
הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְהוּ מְקַבְּלִין אֶלָּא מִן הַמַּכִּירִין.
בָּרִאשׁוֹנָה, הָיוּ מַשִּׂיאִין מַשּׂוּאוֹת;
מִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַכּוּתִים,
הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ שְׁלוּחִין יוֹצְאִין.
משנה ג
ב
כֵּיצַד מַשִּׂיאִים מַשּׂוּאוֹת?
מְבִיאִין כְּלֻנְסוֹת שֶׁלָּאֶרֶז אֲרֻכִּין,
וְקָנִים וַעֲצֵי שֶׁמֶן וּנְעֹרֶת שֶׁלַּפִּשְׁתָּן,
וְכוֹרֵךְ בִּמְשִׁיחָה, וְעוֹלֶה לְרֹאשׁ הָהָר,
וּמַצִּית בָּהֶן אֶת הָאוּר,
וּמוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד,
עַד שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ
שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כֵן בְּרֹאשׁ הָהָר הַשֵּׁנִי,
וְכֵן בְּרֹאשׁ הָהָר הַשְּׁלִישִׁי.
משנה ד
ג
וּמְנַיִן הָיוּ מַשִּׂיאִין מַשּׂוּאוֹת?
מֵהַר הַמִּשְׁחָה לְסַרְטְבָא,
וּמִסַּרְטְבָא לִגְרִיפִינָא,
וּמִגְּרִיפִינָא לְחַוְרָן,
וּמֵחַוְרָן לְבֵית בִּלְתִּין;
וּמִבֵּית בִּלְתִּין לֹא זָזוּ,
אֶלָּא מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד,
עַד שֶׁהוּא רוֹאֶה כָל הַגּוֹלָה לְפָנָיו
כִּמְדוּרַת הָאֵשׁ.
משנה ה
ד
חָצֵר גְּדוֹלָה הָיְתָה בִירוּשָׁלַיִם,
וּבֵית יַעְזֵק הָיְתָה נִקְרֵאת,
וּלְשָׁם כָּל הָעֵדִים מִתְכַּנְּסִין,
וּבֵית דִּין בּוֹדְקִין אוֹתָן שָׁם.
וּסְעוֹדוֹת גְּדוֹלוֹת הָיוּ עוֹשִׂין לָהֶן,
בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהוּ רְגִילִין לָבֹא.
ה
בָּרִאשׁוֹנָה, לֹא הָיוּ זָזִין מִשָּׁם כָּל הַיּוֹם.
הִתְקִין רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן,
שֶׁיְּהוּ מְהַלְּכִין אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ.
וְלֹא זוֹ בִלְבַד,
אֶלָּא אַף חֲכָמָה הַבָּאָה לְיַלֵּד,
וְהַבָּא לְהַצִּיל מִיַּד הַדְּלֵקָה, מִיַּד הַגַּיִס,
מִיַּד הַנָּהָר, מִיַּד הַמַּפְּלוֹת,
הֲרֵי אֵלּוּ כְאַנְשֵׁי הָעִיר,
וְיֵשׁ לָהֶן אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ.
משנה ו
כֵּיצַד בּוֹדְקִין אֶת הָעֵדִים?
זוֹג שֶׁבָּא רִאשׁוֹן,
בּוֹדְקִין אוֹתוֹ רִאשׁוֹן,
וּמַכְנִיסִים אֶת הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם,
וְאוֹמְרִים לוֹ:
אֱמֹר, כֵּיצַד רָאִיתָ אֶת הַלְּבָנָה,
לִפְנֵי הַחַמָּה אוֹ לְאַחַר הַחַמָּה?
לִצְפוֹנָהּ אוֹ לִדְרוֹמָהּ?
כַּמָּה הָיָה גָבוֹהַּ, וּלְאַיִן הָיָה נוֹטֶה?
וְכַמָּה הָיְתָה רְחָבָה?
אִם אָמַר "לִפְנֵי הַחַמָּה",
לֹא אָמַר כְּלוּם.
ז
הָיוּ מַכְנִיסִין אֶת הַשֵּׁנִי וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ.
נִמְצְאוּ דִבְרֵיהֶן מְכֻוָּנִין,
עֵדוּתָן מְקֻיֶּמֶת.
וּשְׁאָר כָּל הַזּוֹגוֹת,
שׁוֹאֲלִין אוֹתָן רָאשֵׁי דְבָרִים;
לֹא שֶׁהֵן צְרִיכִין לָהֶן,
אֶלָּא שֶׁלֹּא יֵצְאוּ בְפַחֵי נֶפֶשׁ,
בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהוּ רְגִילִין לָבֹא.
משנה ז
ח
רֹאשׁ בֵּית דִּין אוֹמֵר:
מְקֻדָּשׁ!
וְכָל הָעָם עוֹנִין אַחֲרָיו:
מְקֻדָּשׁ, מְקֻדָּשׁ!
בֵּין שֶׁנִּרְאָה בִזְמַנּוֹ, בֵּין שֶׁלֹּא נִרְאָה בִזְמַנּוֹ,
מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ.
רְבִּי אֶלְעָזָר בִּרְבִּי צָדוֹק אוֹמֵר:
אִם לֹא נִרְאָה בִזְמַנּוֹ,
אֵין מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ,
שֶׁכְּבָר קִדְּשׁוּהוּ שָׁמַיִם.
משנה ח
ט
דְּמוּת צוּרוֹת לְבָנָה
הָיוּ לוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל בַּעֲלִיָּתוֹ,
בַּטַּבְלָה וּבַכֹּתֶל,
שֶׁבָּהֶן מַרְאֶה אֶת הַהֶדְיוֹטוֹת וְאוֹמֵר:
כָּזֶה רָאִיתָ אוֹ כָזֶה רָאִיתָ?
מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ:
רְאִינוּהוּ שַׁחְרִית בַּמִּזְרָח, וְעַרְבִית בַּמַּעֲרָב.
אָמַר רְבִּי יוֹחָנָן:
עֵדֵי שֶׁקֶר הֵן!
וּכְשֶׁבָּאוּ לְיַבְנֶה, קִבְּלָן רַבָּן גַּמְלִיאֵל.
י
וְעוֹד בָּאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ:
רָאִינוּ בִזְמַנּוֹ,
וּבַלַּיְלָה בְעִבּוּרוֹ, לֹא נִרְאָה.
וְקִבְּלָן רַבָּן גַּמְלִיאֵל.
אָמַר רְבִּי דוֹסָא בֶן אַרְכִינָס:
עֵדֵי שֶׁקֶר הֵם!
הֵיאָךְ מְעִידִין עַל הָאִשָּׁה שֶׁיָּלָדָה,
וַהֲרֵי כְרֵסָהּ בֵּין שִׁנֶּיהָ?
אָמַר לוֹ רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
רוֹאֶה אֲנִי אֶת דְּבָרֶיךָ.
משנה ט
יא
שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל:
גּוֹזֵר אֲנִי עָלֶיךָ,
שֶׁתָּבֹא אֶצְלִי בְמַקְלָךְ וּבְמָעוֹתֶיךָ,
בְּיוֹם שֶׁחָל יוֹם הַכִּפּוּרִים לִהְיוֹת בְּחֶשְׁבּוֹנָךְ.
הָלַךְ וּמְצָאוֹ רְבִּי עֲקִיבָה מֵצֵר.
אָמַר לוֹ:
וְיֶשׁ לִי לְלַמֵּד,
שֶׁכָּל מַה שֶּׁעָשָׂה רַבָּן גַּמְלִיאֵל, עָשׁוּי,
שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא כג,ד)
"אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יי מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ,
אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם";
בֵּין בִּזְמַנָּן, בֵּין שֶׁלֹּא בִזְמַנָּן,
אֵין לִי מוֹעֲדוֹת אֶלָּא אֵלּוּ.
יב
בָּא לוֹ אֵצֶל רְבִּי דוֹסָא בֶן אַרְכִינָס,
אָמַר לוֹ:
אִם בָּאִים אָנוּ לָדוּן
אַחַר בֵּית דִּינוֹ שֶׁלְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל,
צְרִיכִין אָנוּ לָדוּן
אַחַר כָּל בֵּית דִּין וְדִין
שֶׁעָמַד מִימוֹת משֶׁה וְעַד עַכְשָׁיו;
שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כד,ט)
"וַיַּעַל משֶׁה וְאַהֲרֹן, נָדַב וַאֲבִיהוּא,
וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל",
וְלָמָּה לֹא נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָן שֶׁלַּזְּקֵנִים?
אֶלָּא לְלַמְּדָךְ, שֶׁכָּל שְׁלֹשָׁה וּשְׁלֹשָׁה
שֶׁעָמְדוּ בֵית דִּין עַל יִשְׂרָאֵל,
הֲרֵי הֵן כְּבֵית דִּינוֹ שֶׁלְּמשֶׁה.
נָטַל מַקְלוֹ וּמָעוֹתָיו בְּיָדוֹ,
וְהָלַךְ לְיַבְנֶה אֵצֶל רַבָּן גַּמְלִיאֵל,
בְּיוֹם שֶׁחָל יוֹם הַכִּפּוּרִים לִהְיוֹת כְּחֶשְׁבּוֹנוֹ.
עָמַד רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ,
וְאָמַר לוֹ:
בּוֹא בְשָׁלוֹם, רֶבִּי וְתַלְמִידִי!
רֶבִּי בַחָכְמָה,
וְתַלְמִידִי שֶׁקִּבַּלְתָּ עָלֶיךָ אֶת דְּבָרַי.
מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה פֶּרֶק שְׁלִישִׁי (ירושלמי ליידן)
[עריכה]פרק ג
משנה א
רָאוּהוּ בֵית דִּין וְכָל יִשְׂרָאֵל;
נֶחְקְרוּ הָעֵדִים,
וְלֹא הִסְפִּיקוּ לוֹמַר "מְקֻדָּשׁ" עַד שֶׁחָשֵׁכָה,
הֲרֵי זֶה מְעֻבָּר.
רָאוּהוּ בֵית דִּין בִּלְבַד,
יַעַמְדוּ שְׁנַיִם וְיָעִידוּ לִפְנֵיהֶם, וְיֹאמְרוּ:
"מְקֻדָּשׁ, מְקֻדָּשׁ!"
רָאוּהוּ שְׁלֹשָׁה וְהֵן בֵּית דִּין,
יַעַמְדוּ שְׁנַיִם וְיוֹשִׁיבוּ מֵחֲבֵרֵיהֶם אֵצֶל הַיָּחִיד,
וְיָעִידוּ בִפְנֵיהֶם, וְיֹאמְרוּ:
"מְקֻדָּשׁ, מְקֻדָּשׁ!"
שֶׁאֵין הַיָּחִיד נֶאֱמָן עַל יְדֵי עַצְמוֹ.
משנה ב
כָּל הַשּׁוֹפָרוֹת כְּשֵׁרִין חוּץ מִשֶּׁלַּפָּרָה,
מִפְּנֵי שֶׁהוּא קֶרֶן.
אָמַר רְבִּי יוֹסֵה:
וַהֲלֹא כָל הַשּׁוֹפָרוֹת נִקְרְאוּ קֶרֶן,
שֶׁנֶּאֱמַר: (יהושׂע ו,ה)
"וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל,
כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר".
(משנה ג)
שׁוֹפָר שֶׁלְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלַּיָּעֵל פָּשׁוּט,
וּפִיו מְצֻפֶּה זָהָב,
וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת מִן הַצְּדָדִין.
שׁוֹפָר מַאֲרִיךְ וַחֲצוֹצְרוֹת מְקַצְּרוֹת,
שֶׁמִּצְוַת הַיּוֹם בַּשּׁוֹפָר.
משנה ד
ג
וּבְתַעְנִיּוֹת שֶׁלַּזְּכָרִים כְּפוּפִין,
וּפִיו מְצֻפֶּה כֶסֶף,
וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת בָּאֶמְצַע.
שׁוֹפָר מְקַצֵּר וַחֲצוֹצְרוֹת מַאֲרִיכוֹת,
שֶׁמִּצְוַת הַיּוֹם בַּחֲצוֹצְרוֹת.
משנה ה
ד
שָׁוֶה הַיּוֹבֵל לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה לִתְקִיעָה וְלִבְרָכוֹת.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה תוֹקְעִין בְּשֶׁלַּזְּכָרִים,
וּבַיּוֹבֵל בְּשֶׁלַּיָּעֵלִים.
משנה ו
ה
שׁוֹפָר שֶׁנִּסְדַּק וְדִבְּקוֹ, פָּסוּל.
דִּבֵּק שִׁבְרֵי שׁוֹפָרוֹת, פָּסוּל.
נִקַּב וּסְתָמוֹ,
אִם עִכֵּב אֶת הַתְּקִיעָה, פָּסוּל,
וְאִם לָאו, כָּשֵׁר.
משנה ז
ו
הַתּוֹקֵעַ לְתוֹךְ הַבּוֹר,
אוֹ לְתוֹךְ הַדּוּת, אוֹ לְתוֹךְ הַפִּיתֹס,
אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַע, יָצָא,
וְאִם קוֹל הֲבָרָה שָׁמַע, לֹא יָצָא.
וְכֵן מִי שֶׁהָיָה עוֹבֵר אֲחוֹרֵי בֵית הַכְּנֶסֶת,
אוֹ שֶׁהָיָה בֵיתוֹ סָמוּךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת,
וְשָׁמַע קוֹל שׁוֹפָר אוֹ קוֹל מְגִלָּה,
אִם כִּוֵּן לִבּוֹ, יָצָא,
וְאִם לָאו, לֹא יָצָא;
אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה שָׁמַע וְזֶה שָׁמַע,
זֶה כִוֵּן לִבּוֹ, וְזֶה לֹא כִוֵּן לִבּוֹ.
משנה ח
ז
(שמות יז,יא) "וְהָיָה כַאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ,
וְגָבַר יִשְׂרָאֵל, וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ, וְגָבַר עֲמָלֵק."
וְכִי יָדָיו שֶׁלְּמשֶׁה עוֹשׁוֹת מִלְחָמָה,
אוֹ שׁוֹבְרוֹת מִלְחָמָה?
אֶלָּא כָל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי לְמַעְלָן,
וּמְכַוְּנִין לִבָּן לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם,
הֵן מִתְגַּבְּרִין,
וְאִם לָאו, הָיוּ נוֹפְלִין.
ח
וְכַיּוֹצֵא בוֹ: (במדבר כא,ח)
"וַיֹּאמֶר יי אֶל מֹשֶׁה:
עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס,
וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ, וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי".
וְכִי נָחָשׁ מֵמִית וּמְחַיֶּה?
אֶלָּא כָל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי לְמַעְלָן,
וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּן לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם,
הָיוּ מִתְרַפְּאִין,
וְאִם לָאו, הָיוּ נִמּוֹקִין.
ט
חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן
אֵינוֹ מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בַּדָּבָר,
אֵינוֹ מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן.
מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה פֶּרֶק רְבִיעִי (ירושלמי ליידן)
[עריכה]פרק ד
משנה א
יוֹם טוֹב שֶׁלְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה
שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת,
בַּמִּקְדָּשׁ הָיוּ תוֹקְעִין,
אֲבָל לֹא בַמְּדִינָה.
מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ,
הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי,
שֶׁיְּהוּ תוֹקְעִין בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ בֵית דִּין.
אָמַר רְבִּי אֶלְעָזָר:
לֹא הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי שֶׁיְּהוּ תוֹקְעִין
אֶלָּא בְיַבְנֶה בִלְבַד.
אָמְרוּ לוֹ:
אֶחָד יַבְנֶה וְאֶחָד כָּל מָקוֹם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ בֵית דִּין.
משנה ב
וְעוֹד זֹאת הָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם יְתֵרָה עַל יַבְנֶה,
שֶׁכָּל עִיר שֶׁהִיא רוֹאָה וְשׁוֹמַעַת,
וּקְרוֹבָה וִיכוֹלָה לָבֹא,
תּוֹקְעִין בָּהּ.
וּבְיַבְנֶה לֹא הָיוּ תוֹקְעִין,
אֶלָּא בְבֵית דִּין בִּלְבַד.
משנה ג
בָּרִאשׁוֹנָה, הָיָה הַלּוּלָב נִטָּל
בַּמִּקְדָּשׁ שִׁבְעָה,
וּבַמְּדִינָה יוֹם אֶחָד.
מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ,
הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי,
שֶׁיְּהֵא הַלּוּלָב נִטָּל בַּמְּדִינָה שִׁבְעָה,
זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ;
וְשֶׁיְּהֵא יוֹם הֶנֶף כֻּלּוֹ אָסוּר.
משנה ד
בָּרִאשׁוֹנָה,
הָיוּ מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ כָּל הַיּוֹם.
פַּעַם אַחַת נִשְׁתָּהוּ הָעֵדִים מִלָּבֹא,
וְקִלְקְלוּ הַלְוִיִּם בַּשִּׁיר.
הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְהוּ מְקַבְּלִין אֶלָּא עַד הַמִּנְחָה.
בָּאוּ מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָן,
נוֹהֲגִין אוֹתוֹ הַיּוֹם קֹדֶשׁ וּלְמָחָר קֹדֶשׁ.
מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ,
הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי,
שֶׁיְּהוּ מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ כָּל הַיּוֹם.
ה
אָמַר רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה:
וְעוֹד זוֹ הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי,
שֶׁאֲפִלּוּ רֹאשׁ בֵּית דִּין בְּכָל מָקוֹם,
שֶׁלֹּא יְהוּ הָעֵדִים הוֹלְכִין,
אֶלָּא לִמְקוֹם הַוַּעַד.
משנה ה
ו
סֵדֶר בְּרָכוֹת:
אוֹמֵר אָבוֹת וּגְבוּרוֹת וּקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם,
וְכוֹלֵל מַלְכִיּוֹת עִמָּם, וְאֵינוֹ תוֹקֵעַ;
קְדֻשַּׁת הַיּוֹם, וְתוֹקֵעַ;
זִכְרוֹנוֹת, וְתוֹקֵעַ;
שׁוֹפָרוֹת, וְתוֹקֵעַ;
וְאוֹמֵר עֲבוֹדָה וְהוֹדָיָה וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים.
דִּבְרֵי רְבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי.
ז
אָמַר לוֹ רְבִּי עֲקִיבָה:
אִם אֵינוֹ תוֹקֵעַ לְמַלְכִיּוֹת,
לָמָּה הוּא מַזְכִּיר?
אֶלָּא אוֹמֵר אָבוֹת וּגְבוּרוֹת וּקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם,
וְכוֹלֵל מַלְכִיּוֹת עִם קְדֻשַּׁת הַיּוֹם, וְתוֹקֵעַ;
זִכְרוֹנוֹת, וְתוֹקֵעַ;
שׁוֹפָרוֹת, וְתוֹקֵעַ;
וְאוֹמֵר עֲבוֹדָה וְהוֹדָיָה וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים.
משנה ו
ח
אֵין פּוֹחֲתִין מֵעֶשֶׂר מַלְכִיּוֹת,
מֵעֲשָׂרָה זִכְרוֹנוֹת,
מֵעֲשָׂרָה שׁוֹפָרוֹת.
רְבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר:
אִם אֲמָרָן שָׁלוֹשׁ שָׁלוֹשׁ, יָצָא.
אֵין מַזְכִּירִין מַלְכוּת זִכְרוֹן שׁוֹפָר שֶׁלַּפֻּרְעָנוּת.
מַתְחִיל בַּתּוֹרָה וּמַשְׁלִים בַּנָּבִיא.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
אִם הִשְׁלִים בַּתּוֹרָה, יָצָא.
משנה ז
ט
הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה
בְיוֹם טוֹב שֶׁלְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה,
הַשֵּׁנִי מַתְקִיעַ;
וּבְשָׁעַת הַהַלֵּל,
הָרִאשׁוֹן מַקְרֵא אֶת הַהַלֵּל.
משנה ח
י
שׁוֹפָר שֶׁלְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה,
אֵין מַעֲבִירִין עָלָיו אֶת הַתְּחוּם,
וְאֵין מְפַקְּחִין עָלָיו אֶת הַגַּל,
וְלֹא עוֹלִין בָּאִילָן,
וְלֹא רוֹכְבִין עַל גַּבֵּי בְהֵמָה,
וְלֹא שָׁטִין עַל פְּנֵי הַמַּיִם;
וְאֵין חוֹתְכִין אוֹתוֹ,
לֹא בְדָבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁבוּת,
וְלֹא בְדָבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם לֹא תַעֲשֶׂה.
אֲבָל אִם רָצָה לִתֵּן בְּתוֹכוֹ יַיִן אוֹ מַיִם, יִתֵּן.
אֵין מְעַכְּבִין אֶת הַתִּינוֹקוֹת מִלִּתְקֹעַ,
אֲבָל מִתְעַסְּקִין בָּהֶם עַד שֶׁיִּלְמֹדוּ.
וְהַמִּתְעַסֵּק לֹא יָצָא,
וְהַשּׁוֹמֵעַ מִן הַמִּתְעַסֵּק לֹא יָצָא.
משנה ט
יא
סֵדֶר תְּקִיעוֹת,
שָׁלוֹשׁ שֶׁלְּשָׁלוֹשׁ שָׁלוֹשׁ.
שֵׁעוּר תְּקִיעָה כְדֵי שָׁלוֹשׁ תְּרוּעוֹת.
שֵׁעוּר תְּרוּעָה כְדֵי שָׁלוֹשׁ יַבָּבוֹת.
תָּקַע בָּרִאשׁוֹנָה וּמָשַׁךְ בַּשְּׁנִיָּה כִשְׁתַּיִם,
אֵין בְּיָדוֹ אֶלָּא אַחַת.
מִי שֶׁבֵּרַךְ וְאַחַר כָּךְ נִתְמַנָּה לוֹ שׁוֹפָר,
תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ,
תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים.
כַּשֵּׁם שֶׁשְּׁלִיחַ צִבּוּר חַיָּב,
כָּךְ כָּל יָחִיד וְיָחִיד חַיָּב.
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
שְׁלִיחַ צִבּוּר מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן.
סְלֵיק מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה.
- ^ פ+קיי כאן: "השנה", אך בשאר ראשי שנים "שנה".
- ^ סופר וכן פ+קיי: "לעזר".
- ^ כך מנוקד תמיד גם בקאופמן וגם בפרמה.
- ^ כך גם פ+קיי. מילה זו השמיט הסופר כדרכו לעיתים.
- ^ כך גם פ+קיי. סופר: "בבנו מרון". זו מילה יוונית (נומרון-גדוד צבאי) ובכתבי היד היא מחולקת לשתי מילים על אף שהיא צריכה להיות במילה אחת.
- ^ כך גם פ+קיי, וכן בתנ"ך. סופר: "והמבין".
- ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "התעניות".
- ^ כך גם פ+קיי. סופר: "שנה". ייתכן שהה"א נוספה ע"י מגיה מאוחר ולא ע"י הנקדן.
- ^ פ+קיי "ועל" (וכן בחלק מהמקרים הקודמים, אך כאן נצרך יותר להוסיף וא"ו חיבור).
- ^ קיי כלפנינו. פרמה: "וכשהיה בית המקדש".
- ^ פרמה כלפנינו. מילה זו חסרה בנוסח הסופר וכן בקיימברידג'.
- ^ כך גם פ+קיי. סופר: "הפסח" (וייתכן שהסופר עצמו סימן את הה"א למחיקה).
- ^ פ+קיי מילה זו חסרה. וייתכן שנוסחם עדיף.
- ^ פרמה: "וכשהיה בית המקדש", קיי: "וכשהמקדש".
- ^ פ+קיי: "יתר".
- ^ כך מנוקד גם בפרמה.
- ^ כך מנוקד גם בפרמה.
- ^ הירח מכונה "חודש" מפנה שהוא מתחדש.
- ^ פ+קיי "שאם".
- ^ כך גם פ+קיי, אלא שאצלם מתאים רק כך מפני שגרסו לעיל "שאם".
- ^ כך מתאים יותר לפי נוסח הסופר שגורס לעיל "שמא".
- ^ המשפט הבא נמצא גם פ+קיי, אך חסר בנוסח הסופר. מכיוון שאין מדובר כאן בהשמטה מחמת הדומות, לא מוכרח שמדובר כאן בהשמטה של הסופר אלא ייתכן שמדובר בנוסח שונה.
- ^ כעין זה מנוקד גם בפרמה.
- ^ בקאופמן ופרמה הציטוט נגמר ב"מקראי קודש" וגו'. בקיימברידג' הפסוק מצוטט עד "במועדם" (המילה "במועדם" היא עיקר האסמכתא)
- ^ כך גם פ+קיי. כנראה שהסופר כתב: "אחד".
- ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "היו".
- ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "משואות".
- ^ פרמה כאן ולהלן "גריפּינה". קיימברידג' כאן "גריפינא" ולהלן "אגרפינו(?).
- ^ פרמה כלפנינו. סופר וקיימברידג' בבי"ת: "חברן", וכן להלן.
- ^ פ+קיי נוסף: "את".
- ^ בפרמה מנוקד "וּלְשָׁם".
- ^ פ+קיי: "אלו".
- ^ פ+קיי: "והבא".
- ^ סופר וכן פ+קיי: "ראיתה".
- ^ פרמה: "לציפונה ולדרומה" (הה"א של שתי המילים בפרמה מסומנת בסימן הרפה, ולא במפיק ה"א כפי שבקאופמן); קיימברידג': "לצפונה לדרומה". סופר בטעות: "לצפונה או ולדרומה".
- ^ כך גם פ+קיי. סופר בכתיב מלא: "גבוהה".
- ^ פרמה כלפנינו. סופר וקיימברידג': "ועידותן".
- ^ פ+קיי: "קיימת". סופר: "מקוימות".
- ^ פ+קיי: "בין".
- ^ סופר וכן פ+קיי: "לעזר", והנקדן כאן הוסיף סגול לפני הלמ"ד.
- ^ כך גם פ+קיי. סופר: "היה".
- ^ מפאת חריגות העניין, נעיר כאן הערת פירוש: חוקר הלוח העברי י"י איידלר הראה כי מדובר כאן בראייה המכונה "גב אל גב" כלומר לדוגמא: שחרית יום ראשון במזרח, וערבית יום שני במערב. ראיה כזו נדירה!, אך קיימת. ראייה באותו יום אינה אפשרית כלל!!!
- ^ כך הכתיב גם פ+קיי, וכן כותב הסופר במקומות שונים. בכל פרק זה הסופר כתב בכתיב אחר: "יוונה" והנקדן לא תיקנו.
- ^ פרמה כלפנינו. סופר וקיימברידג': "והיאך".
- ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "הרי".
- ^ כך גם פ+קיי. ייתכן שסופר כתב בטעות: "ברֵסה".
- ^ כך גם פ+קיי. סופר הוסיף כאן: "להיות".
- ^ פ+קיי: "ללמֵד".
- ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "במועדם" כבתנ"ך.
- ^ כאן הסופר השמיט מחמת הדומות "אחר-אחר", והנקדן השלים כהוגן כפי שבפרמה וקיימברידג'.
- ^ פרמה: "אחר כל בית דין ובית דין", קיי "אחר כל בית דין".
- ^ כך גם פ+קיי וכבתנ"ך. סופר הוסיף: "איש".
- ^ כך גם פ+קיי. ייתכן שהסופר כתב: "בבית".
- ^ כך גם פ+קיי, וכן נוסח הסופר לעיל. כנראה שהסופר כתב כאן: "כחשבונו" וייתכן שהנקדן גם סבר כך.
- ^ קיי כלפנינו. פרמה: "שקיבל עליו".
- ^ כך גם פ+קיי. בדפוסים: "ולא".
- ^ פ+קיי: "שהוא".
- ^ כך גם נוסח פ+קיי על פי הקרי ביהושוע. אך הכתיב ביהושוע הוא "בשמעכם".
- ^ כך גם פ+קיי.
- ^ פ+קיי "מן הצדדים".
- ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "שבמצוות"
- ^ פ+קיי: "בשל זכרים"
- ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "בפופים"
- ^ כך גם פ+קיי. "צפה" על המחק ולא ברור מה כתב הסופר.
- ^ כך גם פ+קיי. סופר: "שווי" (ואולי אולי הסופר התכוון ל "שַׁוְיֵי"
- ^ פ+קיי: "לראש"
- ^ פרמה כלפנינו. קיי "בתקיעה ובברכות".
- ^ פ+קיי: "שופרות".
- ^ פרמה כלפנינו, וכנראה שכך גם קיימברידג'. מילה זו כתובה ע"ג המחק ולא ברור מה היה נוסח הסופר.
- ^ כך גם פ+קיי.
- ^ וודאי שכך נוסח פרמה מפני ששם מופיע בכתיב מלא ובניקוד: "הפיטוס". אמנם, נוסח הסופר של קאופמן וכן בקיימברידג' בכתיב חסר: "הפיטס", וייתכן שהטי"ת צריכה להיות בקמץ רגיל. בנוסף, יש להעיר שלא ברור אם סופר קאופמן כתב "פיתס" בסמ"ך או "פיתם" במי"ם. מה שכן ברור הוא, ששלושת כתבי היד כתבו בתי"ו ולא בטי"ת.
- ^ פ+קיי: "אחורי".
- ^ פ+קיי בסדר הפוך: "ביתו סמוך".
- ^ פ+קיי: "השופר".
- ^ פ+קיי: "המגילה".
- ^ פ+קיי נוסף: "לא"!!!.
- ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "לבו".
- ^ כך גם פ+קיי. סופר: "שבורות".
- ^ קיי כלפנינו. בפרמה חסרה מילה זו.
- ^ פרמה כלפנינו. קיי: "למעלה".
- ^ קיי כלפנינו: בפרמה "ומשעבדין". וראה להלן.
- ^ קיי כלפנינו. פרמה: "כיוצא".
- ^ סופר נקדן ופרמה עד כאן הציטוט "וגו'". בקיימברידג' הציטוט ממשיך עד "וחי".
- ^ פ+קיי: "הנחש".
- ^ פ+קיי: "או מחיה".
- ^ פרמה כלפנינו. קיי: "למעלה".
- ^ קיי כלפנינו: בפרמה "ומכוונים". וראה לעיל.
- ^ פרמה כלפנינו. קיי "מתרפאין".
- ^ בכתב היד בטעות "פרק ג'".
- ^ פ+קיי נוסף: "היו".
- ^ סופר בטעות: "מי שחרב".
- ^ סופר וכן פ+קיי: "לעזר".
- ^ כך גם פ+קיי, וכן כתב הסופר במקומות שונים. הסופר כתב כאן כתיב אחר: "יוונה", וכן להלן.
- ^ כך גם פ+קיי ("ביבנה").
- ^ כך גם פ+קיי.
- ^ קיי כלפנינו. סופר: "זה". פרמה "זאת".
- ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ושהיא".
- ^ זו טעות הסופר מחמת הדומות, ואף מגיה לא תיקנה בכתב היד.
- ^ כך גם פ+קיי.
- ^ כך גם פ+קיי. סופר: "יהא".
- ^ פרמה: "אם באו עדים". קיי "ואם באו"
- ^ כך גם פ+קיי. סופר: "יום".
- ^ כך גם פ+קיי. סופר נוסף: "יום".
- ^ פ+קיי: "זו"
- ^ כך מנוקד גם בפרמה.
- ^ קיי כלפנינו. פרמה: "עמהם".
- ^ כך גם פ+קיי. הסופר הוסיף בטעות לפני מילה זו: "עם". טעות זו נובעת מהמשנה הבאה, כעין טעות מחמת הדומות.
- ^ קיי כלפנינו. פרמה: "והודאה".
- ^ זו טעות מחמת הדומות מהמשנה הקודמת, ואף מגיה לא תיקן זאת בכתב היד.
- ^ כך גם פ+קיי.
- ^ פ+קיי: "מעשרה".
- ^ כך פ+קיי, וכנראה שכך היה נוסח הסופר בטרם נמחק ע"י הנקדן.
- ^ כך פ+קיי.
- ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מפקיחים", אך שמא התכוון שיש לקרוא כנקדן, כבמבוא למהדורה זו.
- ^ כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו.
- ^ כך גם פ+קיי. סופר: "בלא".
- ^ פרמה כלפנינו. קיי: "לתוכו".
- ^ כך גם פ+קיי. סופר בשׂי"ן: "מתעשקין".
- ^ כך גם פ+קיי. ייתכן שיש תיקון בשׁי"ן הראשונה.
- ^ כך גם פ+קיי. הבי"ת השנייה ע"ג המחק ולא ידוע מה כתב הסופר.
- ^ בי"ת קצת מוזרה. שמא גם הסופר התכוון "כִשְׁתַּיִם".
- ^ כך פ+קיי.
- ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ואין".
- ^ כך גם פ+קיי. סופר במילה אחת: "משברך".
- ^ פ+קיי: "שלושה"!!!.
- ^ פ+קיי: "ציבור".
- ^ כך גם פ+קיי. סופר: "היחיד".
- ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ששליח".
- ^ פ+קיי: "ציבור".
- ^ כך גם פ+קיי. מלה זו נשמטה לסופר.