משנה מנחות י רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) רבי ישמעאל אומר העומר היה בא בשבת משלש סאין ובחול מחמש סאין וחכמים אומרין אחד שבת ואחד חול משלש היה בא רבי חנניה סגן הכהנים אומר בשבת היה נקצר ביחיד ובמגל אחד ובקופה אחת ובחול בשלשה ובשלש קופות ובשלש מגלות וחכמים אומרין אחד שבת ואחד חול בשלשה ובשלש קופות ובשלש מגלות.

(ב) מצות העומר לבוא מן הקרוב לא ביכר הקרוב לירושלים מביאין אותו מכל מקום מעשה שבא מגינות צריפין ושתי הלחם מבקעת עין סוכר.

(ג) כיצד היו עושין שלוחי בית דין היו יוצאין מערב יום טוב ועושין אותו כריכות במחובר לקרקע כדי שיהא נוח לקצור כל העיירות הסמוכות לשם מתכנסות לשם כדי שיהא נקצר בעסק גדול כיון שחשיכה אומר להן בא השמש אומרין הין בא השמש אומרין הין בא השמש אומרין הין מגל זו אומרין הין מגל זו אומרין הין קופה זו אומרין הין קופה זו אומרין הין בשבת אומר להן שבת זו אומרין הין שבת זו אומרין הין אקצור והן אומרין לו קצור שלשה פעמים על כל דבר ודבר והן אומרין הין הין הין כל כך למה מפני הבייתוסיין שהיו אומרין אין קצירת העומר במוצאי יום טוב.

(ד) קצרוהו ונתנוהו בקופות הביאוהו לעזרה והיו מהבהבין אותו באור כדי לקיים בו מצות קלי דברי רבי מאיר וחכמים אומרין בקנים ובקלחות חובטין אותו כדי שלא יתמעך נתנוהו לאבוב ואבוב היה מנוקב כדי שיהא האור שולט בכלו שטחוהו בעזרה והרוח מנשבת בו נתנוהו לריחיים של גרוסות והוציא ממנו עישרון שהוא מנופה בשלש עשרה נפה והשאר נפדה ונאכל לכל אדם וחייב בחלה ופטור מן המעשרות רבי עקיבה מחייב בחלה ובמעשרות בא לו לעישרון נתן שמנו ולבונתו יצק ובלל והניף והגיש וקמץ והקטיר והשאר נאכל לכהנים.

(ה) משקרב העומר יוצאין ומוצאין שוק ירושלים שהוא מלא קמח וקלי שלא כרצון חכמים דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר כרצון חכמים היו עושין משקרב העומר הותר החדש מיד והרחוקים מותרין מחצות היום ולהלן ומשחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא יום הנף כלו אסור אמר רבי יהודה והלוא מן התורה הוא אסור שנאמר עד עצם היום הזה (ויקרא כג יד) מפני מה הרחוקים מותרים מחצות היום ולהלן מפני שהן יודעין שאין בית דין מתעצלין בו.

(ו) העומר היה מתיר במדינה ושתי הלחם במקדש אין מביאין מנחות ובכורים ומנחת בהמה קודם לעומר ואם הביא פסול קודם לשתי הלחם לא יביא ואם הביא כשר.

(ז) החיטים והשעורים והכוסמין ושיבולת שועל והשיפון הרי אלו חייבין בחלה ומצטרפין זה עם זה ואסורין בחדש מלפני הפסח ומלקצור מלפני העומר ואם השרישו קודם העומר העומר מתירן ואם לאו אסורין עד שיבוא העומר הבא.

(ח) קוצרין בית השלהים שבעמקים אבל לא גודשין אנשי יריחו קוצרין כרצון חכמים וגודשין שלא כרצון חכמים ולא מיחו בידם הקוצר לשחת מאכיל לבהמה אמר רבי יהודה אימתיי בזמן שהתחיל עד שלא הביאה שליש רבי שמעון אומר אף יקצור ויאכיל אף משהביאה שליש.

(ט) קוצרין מבית נטיעות מפני בית האבל ומפני ביטול בית המדרש ולא יעשה אותן כריכות אבל מניחן צבתים מצות העומר לבוא מן הקמה לא מצא יביא מן העומרים מצותו לבוא מן הלח לא מצא יביא מן היבש מצותו ליקצר בלילה נקצר ביום כשר ודוחה את השבת.

הדף הראשי של משנה מנחות י