משנה מדות ג ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מדות · פרק ג · משנה ו | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

[עריכה]

הכיור היה בין האולם ולמזבח, ומשוך כלפי הדרוםיח.

בין האולם ולמזבח, עשרים ושתים אמה.

ושתים עשרה מעלות היו שם.

רום מעלה חצי אמה, ושלחה אמה.

אמה אמה ורובד שלש, ואמה אמה ורובד שלש.

והעליונה, אמה אמה ורובד ארבע.

רבי יהודה אומר, העליונה, אמה אמה ורובד חמש.

נוסח הרמב"ם


פירוש הרמב"ם

אלו הי"ב מעלות כבר ציירנו אותם ודברנו עליהם במקומותם. אח"כ אמר שכותל האולם היה בנוי כסדר הזה והוא שאמה אחת מגובה הכותל לארכו היה חלק ושוה כשאר הכתלים אח"כ בנין בולע מהכותל כגון כצוצרה גבהו ג' אמות אח"כ מרחיק אמה ג"כ ויוצא בנין והוא הנקרא רובד וכן כל בנינו אמה ורובד שלש וכאילו הוא אומר אמה כותל ורובד שלש מרחיק אמה בכותל ורובד שלש עד שהיו אלו בולעין כצוצרות לכצוצרה העליונה והיתה בו ד' אמות וכן היה סובב ההיכל כמו שיתבאר בפרק זה לפיכך היתה צורת הכותל כן: inset


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

הכי גרסינן, רום מעלה חצי אמה ושלחה אמה, אמה אמה ורובד שלש, אמה אמה ורובד שלש, העליונה אמה אמה ורובד ארבע, ר' יהודה אומר העליונה אמה אמה ורובד חמש - כך כתב רבי ברוך שמצא בנוסחאות ישנות מדוייקות. והכי פירושה, רום, גובה המעלה, חצי אמה. כמו שהיו כולן:

ושלחה - דהיינו משך רוחב המעלה, שזהו מדרך הרגל, היה אמה. ומעלה שניה ושלישית, כל אחת היה שלחה אמה, והיינו אמה אמה דקתני:

ורובד שלש - מעלה רביעית היה רחבה שלש אמות. ורובד דקתני, היינו שורה של רצפה, כמו מוקף רובדים של אבן, על הרובד הרביעי שבעזרה. לפי שהרצפה היתה רחבה בלא מעלה, ומשום הכי לא אמר שלחה שלש, אלא רובד שלש, כלומר שורת הרצפה:

ואמה אמה - כלומר מעלה חמישית וששית, כל אחת היה שלחה אמה:

ורובד שלש - מעלה שביעית היה רחבה שלש אמות:

העליונה אמה אמה ורובד ארבע - פירוש, המעלה העליונה שהיא המעלה של שתים עשרה לאחר ארבע מעלות שהיה לכל אחת אמה, המעלה העליונה היתה רחבה ארבע אמות עד האולם. נמצאו כל המעלות תשע עשרה אמות מן הראשונה עד האולם. ושלש אמות רוחב של רצפה חלקה היה מן המזבח עד תחילת המעלות, הרי עשרים ושתים אמות בין האולם ולמזבח:

ר' יהודה אומר העליונה רובד חמש - עד האולם. דסבר לסוף שתי אמות של מזבח מתחילות המעלות:

פירוש תוספות יום טוב

ומשוך כלפי הדרום. שלא היה עומד באמצע בינתים אלא כבין האולם ולמזבח. הרר"ש:

[ושלחה. פירשתי בפרק דלעיל מ"ג]:

ורובד. כתב הר"ב כמו מוקף רובדים של אבן. בפ"ק מ"ח. על הרובד הד' שבעזרה. מ"ג פ"ד דיומא. וקצ"ק דלא נקט הרישא על הרובד הרביעי שבהיכל:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יח) (על המשנה) ומשוך כו'. שלא היה עומד באמצע בינתים אלא כבין האולם ולמזבח. הר"ש:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

הכיור היה וכו':    ירושלמי פרק מצות חליצה:

בין האולם ולמזבח וכו':    פ"ק דיומא. וביד פ"ח דהלכות בית הבחירה סי' ו'. בפי' רעז"ל ה"ג רום מעלה וכו'. אמר המלקט הר"ר שמעיה ז"ל נמי הכי גריס אלא שפי' בגוונא אחרינא והוא עצמו ז"ל כתב ואין הדבר מכוון לי ואף רבינו לא עמד במדה זו ע"כ. אבל הרמב"ם ז"ל גריס ושלחה חצי אמה ופי' מתני' בדרך אחרת תעיין שם וכן ג"כ כתב בפ' ששי דהלכות בית הבחירה סימן ד' ומהרי"ק ז"ל נראה שהסכים לגרסת רעז"ל ולפירושו דהא תנן לעיל בפ' הר הבית כל המעלות שהיו שם רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה חוץ משל אולם הרי שמעלות האולם לא היו במדה זו ע"כ וקצת מן המשנה שם בפ"ד סי' ט'. וע"ש שנראה שיש לו פי' אחר במשנתנו גם עיין בספר החכם הר"ר מנחם עזריה נר"ו בסימן י"א:

תפארת ישראל

יכין

ומשוך כלפי הדרום:    ר"ל לא שהיה הכיור עומד ממוצע בין אולם למזבח ממש, רק משוך טפי כלפי דרום, נגד הרווח שבין אולם למזבח [כלעיל סי' נ"ב]:

ושלחה אמה:    ר"ל כל מעלה גבוה חצי אמה, ורחבה, דהיינו מקום דריסת הרגל היה רחב אמה [ונ"ל שהמעלות הללו לא לבד נגד פתח האולם היו, רק בכל רוחב האולם מבחוץ מצפון לדרום. וראיה לדברינו, דהרי חזינן במשנתינו כשהזכיר התנא המעלות שבין אולם למזבח, קאמר התנא, וי"ב מעלות היו שם. והרי עדיין לא הזכיר התנא שום דבר מפתח האולם. ומדסתם בלישני' ש"מ דהי"ב מעלות שזכר היו בכל המשך הרווח ההוא מצפון לדרום. וכן משמע מרתוי"ט (לקמן פ"ד מ"ו ד"ה האוטם ע"ש) שהי"ב מעלות הללו היו בכל רוחב האולם, ודו"ק. וא"כ הבאר, שממעל לו היה תלוי הכיור בגלגל, הבאר ההוא היה בנוי באמצע המעלות לצד דרום, על שפוע ההר. ולפ"ז נ"ל עוד, מדהוכחנו (לקמן פ"ד סי' נ"ב) שהמעלות שלפני האולם כסו האוטם, מדהי' האולם בנוי על האוטם א"כ לפי דברינו כאן שהתפשטו המעלות ככל רחב האולם, לא היה נראה האוטם כלל בצד מזרח. ואפ"ה חשב התנא (פ"ד מ"ו) גובה האוטם בכלל גובה בניין ההיכל, אעפ"י שהאוטם לא נראה כלל במזרח, הרי עכ"פ נראה גבהו בשאר ג' צדדי ההיכל דהיינו בצד צפון מערב ודרום תוך חלול הט"ו תאים שבדיוטא התחתונה שבג' צדדי' הנ"ל שהיו בנויין סמוך לאוטם, והאוטם הוא כתלם מצ"א. ובזה מיושב תמיהת רתוי"ט (פ"ד מ"ו ד"ה האוטם, ע"ש)]:

ורובד ארבע:    נ"ל דה"פ, שכל הי"ב מעלות הללו היו על דרך זה, דהיינו ב' מעלות היו כל אחת רחבה אמה, ומעלה שלישית היתה רובד [ר"ל רצפה רחבה] ג' אמות. וכך היה ג' פעמים, כל פעם מעלה א' וב' כל אחת רחבה אמה, ואח"כ רובד ג' אמות. נמצא היה מהמזבח עד סוף רובד ג', מרחק ט"ז אמות, דהרי המעלה התחתונה היתה רחוקה מהמזבח אמה כרוחב המעלות, דאלו היתה גג מעלה הראשונה סמוכה ממש למזבח, לא היה עליה שם מעלה. נמצא שהיה מהמזבח עד סוף הרובד הראשון ו' אמות, ועד סוף רובד ב' י"א אמות, ועד סוף רובד ג' ט"ז אמות. אח"כ היה סדר ד', שהוא העליון של כל סדרי המעלות, והוא היה ב' מעלות שכל אחת רחבה אמה, והרובד שבראשם היה רחב ד' אמות. נמצא שכל הי"ב מעלות שמהמזבח עד פתח האולם, היו כוללים מרחק כ"ב אמות. כנראה בצורה א כזה:

Yachin midot perek 3 pic 4.PNG

רבי יהודה אומר העליונה אמה אמה ורובד חמש:    דס"ל דגג של המדריגה התחתונה היה סמוך לקיר המזבח, ואפ"ה שם מעלה עליה, מדהיתה המעלה ההיא מתפשטת גם לצפון ולדרום של מזבח, והרי משם היה ניכר שהמזבח עומד נמוך מהמדריגה ההיא. נמצא חסר במרחק שבין מזבח לאולם אמה אחת. ולהכי תחת זה היה לר' יהודה הרובד העליון שסמוך לאולם רחב ה' אמות כנראה בצורה ב כזה‏[1] נמצא שלדברינו לכ"ע היה ד' סדרים, ואע"ג דהתנא לא זכר רק ג' סדרים, כן דרך התנא כמו שנוכיח לקמן בס"ד:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים


  1. ^ ראה בציור הקודם - ויקיעורך