משנה מידות ג ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מידות · פרק ג · משנה ו | >>
הכיור היה בין האולם ולמזבח, ומשוך כלפי הדרוםיח.
בין האולם ולמזבח, עשרים ושתים אמה.
ושתים עשרה מעלות היו שם.
רום מעלה חצי אמה, ושלחה אמה.
אמה אמה ורובד שלש, ואמה אמה ורובד שלש.
והעליונה, אמה אמה ורובד ארבע.
רבי יהודה אומר, העליונה, אמה אמה ורובד חמש.
הַכִּיּוֹר הָיָה בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ,
- וּמָשׁוּךְ כְּלַפֵּי הַדָּרוֹם.
- בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ,
- עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אַמָּה.
- וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הָיוּ שָׁם,
- רוּם מַעֲלָה חֲצִי אַמָּה,
- וְשִׁלְחָהּ אַמָּה;
- אַמָּה אַמָּה וְרוֹבֵד שָׁלֹשׁ,
- וְאַמָּה אַמָּה וְרוֹבֵד שָׁלֹשׁ;
- וְהָעֶלְיוֹנָה,
- אַמָּה אַמָּה וְרוֹבֵד אַרְבַּע.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- הָעֶלְיוֹנָה,
- אַמָּה אַמָּה וְרוֹבֵד חָמֵשׁ:
- הָעֶלְיוֹנָה,
אלו השתים עשרה מעלות כבר ציירנו אותם, ודברנו עליהם במקומותם.
אחר כך אמר שכותלי האולם היו בנויים כסדר הזה, והוא:
- שאמה אחת מגובה הכותל לאורכו היה חלק ושווה כשאר הכתלים.
- אחר כך בניין בולט מהכותל כגון כצוצרה, גובהו שלוש אמות.
- אחר כך מרחיק אמה גם כן, ויוצא בניין והוא הנקרא רובד.
- וכן כל בניינו אמה ורובד, אמה ורובד, וכאילו הוא אומר "אמה כותל ורובד שלש", מרחיק אמה בכותל ורובד שלש עד שהיו אלו בולטין כצוצרות, [חוץ] מכצוצרה העליונה שהיה בו ארבע אמות.
וכן היה סובב ההיכל כמו שיתבאר בפרק זה. לפיכך היתה צורת הכותל כן:
הכיור היה בין האולם ולמזבח משוך כלפי דרום. בפ’ קדשי קדשים [נט.] מוקי לה כר’ יוסי הגלילי דאמר כולו מזבח בצפון קאי והיה המזבח (צ”ל כלה) כולו כנגד חצי פתחו של היכל (היה המזבח):
משוך כלפי דרום. ולא היה יכול לתתו בין המזבח והאולם דתניא בפ’ קדשי קדשים [נח:] ר’ יוסי הגלילי אומר מתוך שנאמר [שמות מ] ונתת את הכיור בין אהל מועד וגו’ מזבח בפתח אהל מועד ולא כיור בפתח אהל מועד היכן היה נתנו בין האולם ולמזבח משוך [קימעא] כלפי הדרום מיד שכלה המזבח נתן את הכיור ותראה קצת כעומד בין האולם ולמזבח ופריך התם ולוקמיה מכותל [אולם] ולצפון בבין האולם ולמזבח ומשני אמר קרא צפונה שיהא צפון פנוי מכולם (בזבחים שם נט. הגי’ מכלים):
וי"ב מעלו’ היו שם גרסי’. וכן מוכח פ"ק דיומא [ דף טז.] דקא חשיב מנין אמות שעל מעלות הר הבית ואי גרסי’ י"ג מעלות לא היה החשבון מכוון:
ה"ג רום מעלה חצי אמה ושלחה אמה. ול"ג ושלחה חצי אמה דא"כ לא היו מעלות האולם משונות ממעלות אחרים שבהר הבית ואנן תנן לעיל פ"ב כל המעלות שהיו שם רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה חוץ משל אולם ומיהו לא תקשה כולי האי דיש מהן שהי ושלחם יותר מחצי אמה:
ה"ג אמה אמה ורובד ג’ העליונה אמה אמה ורובד ארבעה ור’ יהודה אומר העליונה אמה אמה ורובד חמש. וה"פ כי בא לפרש כ"ב אמות שבין האולם ולמזבח באלו י"ב מעלות וה"ק כשעלו המעלות לב’ אמות דהיינו ארבעה מעלות דבכל מעלה יש לה גובה חצי אמה אז היה רובד ג’ רצפה של ג’ אמות חלקה בלא מעלות הרי ז’ אמות בשטח הקרקע ד’ אמות ששלוח’ ד’ מעלות וג’ אמות רובד ועוד אמה אמה ורובד ג’ הרי י"ד אמות והעליונה אמה אמה ורובד ארבע עד פתח האולם והם ח’ אמות הרי כ"ב אמות שבין האולם ולמזבח ר’ יהודה אומר העליונה אמה אמה ורובד וצ"ל דשאר רובדים לר’ יהודה לא היה בא’ מהן אלא רובד שתים דאי לאו הכי הוי כ"ג אמות בין האולם ולמזבח ואין לומר דאה"נ דס"ל לר’ יהודה דבין האולם ולמזבח כ"ג אמות דהא בפ"ק דיומא [שם] דחזק לאוקמיה מתניתין דמדות כר’ יהודה ואי בין האולם ולמזבח כ"ג אמות היכי אתיא כוותיה הא תנן לקמן [פ"ה מ"א] דכל העזרה היתה אורך קפ"ז וקחשיב בין האולם ולמזבח כ"ב אמה וקשה לי לפי זה אמאי קאמר אמה אמה ה"ל למימר שתי אמות ויש גורסי’ רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה אמה אמה ורובד ג’ אמה אמה ורובד ג’ העליונה אמה אמה ורובד ד’ וה"פ לכל אמה ואמה שמגביה הקרקע עושה רובד ג’ אמה למעל’ הראשונה היה גובה חצי אמה ולמעלה השניה רובד ג’ אמות הרי לב’ מעלות ג’ אמו’ בשטח הקרקע לד’ מעלות ו’ מעלות לח’ מעלות י"ד מעלות עוד שתי מעלות ג’ אמות וחצי הרי י"ז אמות וחצי ולב’ מעלות אחרונות ד’ אמות וחצי כי היה הרובד ד’ הרי כ"ב אמות שבין האולם ולמזבח ולא ה"ל למימר העליונה אמה אמה אלא העליונה אמה ורובד אלא אגב שיטפא אחריני תניי’:
(אין התאמה של חלוקת המאירי אל חלוקת המשניות שלנו - ראו בדף של הפרק)
הכי גרסינן, רום מעלה חצי אמה ושלחה אמה, אמה אמה ורובד שלש, אמה אמה ורובד שלש, העליונה אמה אמה ורובד ארבע, ר' יהודה אומר העליונה אמה אמה ורובד חמש - כך כתב רבי ברוך שמצא בנוסחאות ישנות מדוייקות. והכי פירושה, רום, גובה המעלה, חצי אמה. כמו שהיו כולן:
ושלחה - דהיינו משך רוחב המעלה, שזהו מדרך הרגל, היה אמה. ומעלה שניה ושלישית, כל אחת היה שלחה אמה, והיינו אמה אמה דקתני:
ורובד שלש - מעלה רביעית היה רחבה שלש אמות. ורובד דקתני, היינו שורה של רצפה, כמו מוקף רובדים של אבן, על הרובד הרביעי שבעזרה. לפי שהרצפה היתה רחבה בלא מעלה, ומשום הכי לא אמר שלחה שלש, אלא רובד שלש, כלומר שורת הרצפה:
ואמה אמה - כלומר מעלה חמישית וששית, כל אחת היה שלחה אמה:
ורובד שלש - מעלה שביעית היה רחבה שלש אמות:
העליונה אמה אמה ורובד ארבע - פירוש, המעלה העליונה שהיא המעלה של שתים עשרה לאחר ארבע מעלות שהיה לכל אחת אמה, המעלה העליונה היתה רחבה ארבע אמות עד האולם. נמצאו כל המעלות תשע עשרה אמות מן הראשונה עד האולם. ושלש אמות רוחב של רצפה חלקה היה מן המזבח עד תחילת המעלות, הרי עשרים ושתים אמות בין האולם ולמזבח:
ר' יהודה אומר העליונה רובד חמש - עד האולם. דסבר לסוף שתי אמות של מזבח מתחילות המעלות:
ומשוך כלפי הדרום. שלא היה עומד באמצע בינתים אלא כבין האולם ולמזבח. הרר"ש:
[ושלחה. פירשתי בפרק דלעיל מ"ג]:
ורובד. כתב הר"ב כמו מוקף רובדים של אבן. בפ"ק מ"ח. על הרובד הד' שבעזרה. מ"ג פ"ד דיומא. וקצ"ק דלא נקט הרישא על הרובד הרביעי שבהיכל:
(יח) (על המשנה) ומשוך כו'. שלא היה עומד באמצע בינתים אלא כבין האולם ולמזבח. הר"ש:
הכיור היה וכו': ירושלמי פרק מצות חליצה:
בין האולם ולמזבח וכו': פ"ק דיומא. וביד פ"ח דהלכות בית הבחירה סי' ו'. בפי' רעז"ל ה"ג רום מעלה וכו'. אמר המלקט הר"ר שמעיה ז"ל נמי הכי גריס אלא שפי' בגוונא אחרינא והוא עצמו ז"ל כתב ואין הדבר מכוון לי ואף רבינו לא עמד במדה זו ע"כ. אבל הרמב"ם ז"ל גריס ושלחה חצי אמה ופי' מתני' בדרך אחרת תעיין שם וכן ג"כ כתב בפ' ששי דהלכות בית הבחירה סימן ד' ומהרי"ק ז"ל נראה שהסכים לגרסת רעז"ל ולפירושו דהא תנן לעיל בפ' הר הבית כל המעלות שהיו שם רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה חוץ משל אולם הרי שמעלות האולם לא היו במדה זו ע"כ וקצת מן המשנה שם בפ"ד סי' ט'. וע"ש שנראה שיש לו פי' אחר במשנתנו גם עיין בספר החכם הר"ר מנחם עזריה נר"ו בסימן י"א:
יכין
ומשוך כלפי הדרום: ר"ל לא שהיה הכיור עומד ממוצע בין אולם למזבח ממש, רק משוך טפי כלפי דרום, נגד הרווח שבין אולם למזבח [כלעיל סי' נ"ב]:
ושלחה אמה: ר"ל כל מעלה גבוה חצי אמה, ורחבה, דהיינו מקום דריסת הרגל היה רחב אמה [ונ"ל שהמעלות הללו לא לבד נגד פתח האולם היו, רק בכל רוחב האולם מבחוץ מצפון לדרום. וראיה לדברינו, דהרי חזינן במשנתינו כשהזכיר התנא המעלות שבין אולם למזבח, קאמר התנא, וי"ב מעלות היו שם. והרי עדיין לא הזכיר התנא שום דבר מפתח האולם. ומדסתם בלישני' ש"מ דהי"ב מעלות שזכר היו בכל המשך הרווח ההוא מצפון לדרום. וכן משמע מרתוי"ט (לקמן פ"ד מ"ו ד"ה האוטם ע"ש) שהי"ב מעלות הללו היו בכל רוחב האולם, ודו"ק. וא"כ הבאר, שממעל לו היה תלוי הכיור בגלגל, הבאר ההוא היה בנוי באמצע המעלות לצד דרום, על שפוע ההר. ולפ"ז נ"ל עוד, מדהוכחנו (לקמן פ"ד סי' נ"ב) שהמעלות שלפני האולם כסו האוטם, מדהי' האולם בנוי על האוטם א"כ לפי דברינו כאן שהתפשטו המעלות ככל רחב האולם, לא היה נראה האוטם כלל בצד מזרח. ואפ"ה חשב התנא (פ"ד מ"ו) גובה האוטם בכלל גובה בניין ההיכל, אעפ"י שהאוטם לא נראה כלל במזרח, הרי עכ"פ נראה גבהו בשאר ג' צדדי ההיכל דהיינו בצד צפון מערב ודרום תוך חלול הט"ו תאים שבדיוטא התחתונה שבג' צדדי' הנ"ל שהיו בנויין סמוך לאוטם, והאוטם הוא כתלם מצ"א. ובזה מיושב תמיהת רתוי"ט (פ"ד מ"ו ד"ה האוטם, ע"ש)]:
ורובד ארבע: נ"ל דה"פ, שכל הי"ב מעלות הללו היו על דרך זה, דהיינו ב' מעלות היו כל אחת רחבה אמה, ומעלה שלישית היתה רובד [ר"ל רצפה רחבה] ג' אמות. וכך היה ג' פעמים, כל פעם מעלה א' וב' כל אחת רחבה אמה, ואח"כ רובד ג' אמות. נמצא היה מהמזבח עד סוף רובד ג', מרחק ט"ז אמות, דהרי המעלה התחתונה היתה רחוקה מהמזבח אמה כרוחב המעלות, דאלו היתה גג מעלה הראשונה סמוכה ממש למזבח, לא היה עליה שם מעלה. נמצא שהיה מהמזבח עד סוף הרובד הראשון ו' אמות, ועד סוף רובד ב' י"א אמות, ועד סוף רובד ג' ט"ז אמות. אח"כ היה סדר ד', שהוא העליון של כל סדרי המעלות, והוא היה ב' מעלות שכל אחת רחבה אמה, והרובד שבראשם היה רחב ד' אמות. נמצא שכל הי"ב מעלות שמהמזבח עד פתח האולם, היו כוללים מרחק כ"ב אמות. כנראה בצורה א כזה:
רבי יהודה אומר העליונה אמה אמה ורובד חמש: דס"ל דגג של המדריגה התחתונה היה סמוך לקיר המזבח, ואפ"ה שם מעלה עליה, מדהיתה המעלה ההיא מתפשטת גם לצפון ולדרום של מזבח, והרי משם היה ניכר שהמזבח עומד נמוך מהמדריגה ההיא. נמצא חסר במרחק שבין מזבח לאולם אמה אחת. ולהכי תחת זה היה לר' יהודה הרובד העליון שסמוך לאולם רחב ה' אמות כנראה בצורה ב כזה[1] נמצא שלדברינו לכ"ע היה ד' סדרים, ואע"ג דהתנא לא זכר רק ג' סדרים, כן דרך התנא כמו שנוכיח לקמן בס"ד:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
- ^ ראה בציור הקודם - ויקיעורך