משנה יומא ז רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) בא לו כוהן גדול - לקרות,

אם רוצה הוא בבגדי בוץ - קורא.

ואם לאו - באיצטלית לבן משלו.

חזן הכנסת -

נוטל ספר תורה - ונותנו לראש הכנסת,

וראש הכנסת - נותנו לסגן,

והסגן - נותנו לכוהן גדול,

וכוהן גדול - עומד,

ומקבל - וקורא עומד.

קורא - "אחרי מות" (ויקרא טז א),

ו"אך בעשור" (ויקרא כג כז),

וגולל את התורה - ומניחה בחיקו,

ואומר: "יתר ממה שקריתי לפניכם - כתוב".

"ובעשור" (במדבר כט ז) - שבחומש הפקודים,

קורא אותן - על פה.

ומברך עליהן - שמונה ברכות,

על התורה, ועל העבודה,

ועל ההודאה, ועל מחילת העוון,

ועל המקדש, ועל ישראל,

ועל הכהנים, ועל שאר התפילה.

(ב) הרואה כוהן גדול - כשהוא קורא,

אינו רואה - פר ושעיר הנשרפים.

הרואה - פר ושעיר הנשרפים,

אינו רואה כוהן גדול - כשהוא קורא.

לא - מפני שאינו רשאי,

אלא שהיתה - דרך רחוקה,

ומלאכת שניהם - היתה כאחת.

(ג) אם בבגדי בוץ, קרא -

קידש ידיו ורגליו - ופשט,

ירד וטבל - עלה ונסתפג,

הביאו לו בגדי זהב - ולבש,

וקידש ידיו ורגליו,

ויצא, ועשה - את אילו,

ואת איל העם,

עם שבעת כבשים תמימים,

דברי רבי אליעזר.

רבי עקיבה אומר:

עם תמיד של שחר - היו קרבים.

ופר העולה, והשעיר הנעשה בחוץ -

היו קרבים - עם תמיד של בין הערבים.

(ד) קידש ידיו ורגליו - ופשט,

ירד וטבל - עלה ונסתפג,

הביאו לו בגדי לבן - ולבש,

וקידש ידיו ורגליו,

נכנס להוציא - את הכף, ואת המחתה.

קידש ידיו ורגליו - ופשט,

ירד וטבל - עלה ונסתפג.

הביאו לו בגדי זהב - ולבש,

וקידש ידיו ורגליו,

נכנס להקטיר -

את הקטורת - של בין הערבים,

ולהטיב - את הנרות.

קידש ידיו ורגליו - ופשט,

הביאו לו בגדי עצמו - ולבש.

ומלווים אותו - עד ביתו.

ויום טוב - היה עושה לאוהביו,

על שיצא בשלום - מן הקודש.

(ה) כוהן גדול - משמש בשמונה כלים.

וההדיוט - בארבעה.

בכתונת, במכנסיים, במצנפת, ובאבנט.

מוסיף עליו כוהן גדול -

חושן, ואפוד, ומעיל, וציץ.

באלו - נשאלים באורים ותומים.

ואין נשאלין בהן - להדיוט,

אלא - למלך, ולבית דין,

ולמי - שצורך הציבור בו.

הדף הראשי של משנה יומא ז

משנה יומא, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב