משנה זבחים י ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק י · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

הבכור קודם למעשר, מפני שקדושתו מרחם ונאכל לכהנים.

המעשר קודם לעופות, מפני שהוא זבח ויש בו קדשי קדשים דמו ואימוריוח.

נוסח הרמב"ם

הבכור קודם למעשר מפני שקדושתו מרחם ונאכל לכהנים המעשר קודם לעופות מפני שהוא זבח ויש בו קודשי קדשים דמו ואימוריו.

פירוש הרמב"ם

הבכור קודם למעשר מפני שקדושתו מרחם כו': אע"פ שקרבן העוף כולן קדשי קדשים לפי שהוא חטאת או עולה כמו שנתבאר אבל מין הבהמה שיש בה קצת מקדשי קדשים מעלתה גדולה אצלו ממין העוף שכולו קדשי קדשים ולפי שקרא הדם והאימורים קדשי קדשים ידענו שמי שהוציא אימורי קדשים קלים חוץ לעזרה נפסלו אבל בשר קדשים קלים אם עבר והוציאו חוץ לעזרה קודם זריקת הדם לא נפסל הואיל וסופו לצאת:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ונאכל לכהנים. והמעשר אין לכהנים חלק בו אלא כולו נאכל לבעלים: מפני שהוא מין זבח. זביחת סכין. ועוף במליקה. וזבחים חשיבי ז: ויש בו קדשי קדשים. ואע"ג דקרבן עוף כולו קדשי קדשים, או חטאת או עולה, זבחים יש להן לחלק גבוה שני דברים, דמו ואמוריו, משא"כ לחטאת העוף שאין למזבח אלא דמה, וכיון דקדמה לחטאת העוף כל שכן לעולת העוף, דהא חטאת העוף קודמת לעולת העוף כדמפרש ואזיל:

פירוש תוספות יום טוב

מפני שהוא זבח. פירש הר"ב וזבחים חשיבי מפני שמצותן מרובה שכל הקרבנות באין מהן. רש"י:

דמו ואמוריו. גמרא בשלמא אימורים ליתנהו בעופות. אלא דם מיהא איתא [ולא הל"ל אלא ואמיריו קדשי קדשים משא"כ בעופות אלא לאשמועינן אמוריו כי דמו. מה דמו לפני זריקה. אף אמוריו קודם זריקה דהא קרי להו קדשי קדשים. ומה דמו מיפסל ביוצא. אף אמוריו מיפסלי ביוצא. ויראה לי דמתניתין אליבא דר"א מ"ג פ"ק דמעילה דס"ל דאמוריו נפסלין ביוצא וכן מוכח בסוגיא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ז) (על הברטנורא) מפני שמצותן מרובה, שכל הקרבנות באין מהן. רש"י:

(ח) (על המשנה) דמו כו'. בשלמא אימורים ליתנהו בעופות, אלא דם מיהא איתא. אלא לאשמועינן אימורין כי דמו", מה דמו לפני זריקה אף אימוריו קודם זריקה, דהא קרי להו ק"ק. ומה דמו מיפסל ביוצא אף אימוריו מיפסלי ביוצא. גמרא. ונראה לי דמתניתין אליבא דר"א מ"ג פ"ק דמעילה, דס"ל דאימוריו נפסלין ביוצא. וכן משמע בסוגיא. גמרא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

הבכור קודם למעשר ונאכל לכהנים:    פי' ומעשר בהמה נאכל לכל אדם. ובגמרא פריך אדרבא מעשר קודם שכן מקדש לפניו ואחריו כדתנן בס"פ בתרא דבכורות קרא לתשיעי עשירי ולעשירי עשירי ולאחד עשר עשירי שלשתם מקודשין ומשני אפ"ה קדושה מרחם עדיפא:

בפירוש ר"ע ז"ל וכיון דקדמה לחטאת העוף כ"ש לעולת העוף וכו' עד סוף אמר המלקט כך פירוש בקונטרס וכתבו תוס' והרב רבינו פרץ ז"ל והאי טעמא ניחא בדם אבל אימורי מעשר דקדמי לעולת העוף מ"ט דבכולה מילתא קאמר כדמוכח בגמרא ושמא באימורין סגי בטעמא דמין זבח ואין להקשות א"כ לימא האי טעמא דמין זבח ותו לא דלא סגי בהאי טעמא לגבי חטאת מפני שמכפרת ע"כ ובגמרא פריך מעשר קודם לעופות אדרבא עופות קדמי שכן קדשי קדשים ומשני אפ"ה מין זבח עדיף. עוד גרסי' בנמרא אמר רבינא בר שילא אימורי קדשים קלים שיצאו לפני זריקת דמים פסולין ואע"ג דלענין מעילה לפני זריקת דמים לא קדישי לענין אפסולי ביוצא קדשי קדשים נינהו ותנא תונא מפני שהוא זבח ויש בו קדשי קדשים דמו ואימוריו בשלמא אימורים ליתנהו בעופות אלא דם מיהא איתיה ולא ה"ל למיתני אלא ואימוריו קדשי קדשים משא"כ בעופות אלא להכי נקט דמו בהדי אימוריו לאשמועינן דכי הדדי קדשי בשעה שזה קרוי קדשי קדשים קרוי גם זה קדשי קדשים ומה דמו מפסיל ביוצא אף אימוריו לפני זריקת דמים מפסלי ביוצא דהא קדשי קדשים קרי להו. ביד פ"ט דהלכות תמידין ומוספין סימן ח':


פירושים נוספים