משנה זבחים ב ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק ב · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

לאכול כזית בחוץ וכזית למחר, כזית למחר וכזית בחוץ, כחצי זית בחוץ וכחצי זית למחר, כחצי זית למחר וכחצי זית בחוץ – פסול ואין בו כרת.

אמר רבי יהודה כח זה הכלל: אם מחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום – פיגול וחייבין עליו כרת. ואם מחשבת המקום קדמה למחשבת הזמן – פסול ואין בו כרת.

וחכמים אומרים: זה וזה פסול ואין בו כרת.

לאכול ל כחצי זית ולהקטיר כחצי זית – כשר, שאין אכילה והקטרה מצטרפין.

נוסח הרמב"ם

לאכל כזית בחוץ וכזית למחר כזית למחר וכזית בחוץ כחצי זית בחוץ וכחצי זית למחר כחצי זית למחר וכחצי זית בחוץ פסול ואין בו כרת אמר רבי יהודה זה הכלל אם מחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום פגול וחייבין עליו כרת ואם מחשבת המקום קדמה למחשבת הזמן פסול ואין בו כרת וחכמים אומרין זה וזה פסול ואין בו כרת לאכל כחצי זית ולהקטיר כחצי זית כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין.

פירוש הרמב"ם

לאכול כזית בחוץ וכזית למחר כזית למחר וכזית כו': זה הענין כולו מבואר אם תבין מה שזכרנו לעיל מהפי' והלכה כחכמים. וראוי לידע בכאן שאם חשב על חצי זית חוץ למקומו ועל (חצי) זית חוץ לזמנו בין שקדמה מחשבת הזמן או לא קדמה הזבח פגול וחייבים עליו כרת לפי שעיקר בידינו שחצי זית אינו מועיל במקום כזית וכן אם חשב על חצי זית בין לאכילה בין להקטרה ואחר כך חשב על חצי זית אחר כמו המחשבה הראשונה עד שיהיו שתי המחשבות לכוונה אחת בין חוץ למקומו בין חוץ לזמנו שהוא מצטרף וכאילו חשב על כזית ונדין בדיני אותה המחשבה ואם חשב לאכול כחצי זית ושתאכל הבהמה או חיה חצי זית הוא מצטרף כי שם אכילה אחד הוא:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

לאכול כזית בחוץ וכזית למחר. היינו הך דאמרן, אלא דרישא איירי בשתי עבודות, ששחט על מנת לאכול כזית בחוץ, וקבל על מנת לאכול כזית למחר. וכאן בעבודה אחת, ששחט על מנת לאכול כזית למחר וכזית בחוץ:

ר' יהודה אומר כו'. אכולה מתניתין פליג. דלית ליה דמחשבת שאר פסולים מוציאה מידי פגול, אא"כ קדם פסולו לפגולו. ובעבודה אחת נמי פליג כט, דאית ליה תפום לשון ראשון. ואין הלכה כר' יהודה:

לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית. ושניהן חוץ לזמנו או חוץ למקומו.כשר :

שאין אכילה והקטרה מצטרפין. לפסלו. דהכא ליכא שיעורא והכא ליכא שיעורא:

פירוש תוספות יום טוב

אמר ר"י זה הכלל כו'. והר"ב העתיק ר"י אומר. וכן ל' רש"י והוא נכון דהא פליג. אבל במשנה בגמרא וכן מייתי לה הגמ' וגרס אר"י כו' וכיוצא בזה פ"ב ופ"ג דנזיר:

אם מחשבת הזמן קדמה כו'. כתב הר"ב בעבודה אחת נמי פליג כו' והיינו דקתני זה הכלל גמ':

וחכ"א זה וזה פסול. צ"ע דחכמים היינו ת"ק:

לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית. אע"ג דמרישא [דתנן במ"ג] לאכול דבר שדרכו לאכול כו' שמעינן הא דלאכול ולהקטיר. דהשתא לאכול ולאכול דבר (שדרכו להקטיר) [שאין דרכו לאכול] לא [מצטרף] [ועיין במנחות רפ"ג] לאכול ולהקטיר מיבעיא איצטריך סד"א התם הוא דלאו כי אורחיה מחשב אבל הכא דבהאי כי אורחיה ובהאי כי אורחיה אימא ליצטרף קמ"ל. גמ':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כח) (על המשנה) אר"י. והר"ב העתיק ר"י אומר. וכן לשון רש"י. והוא נכון דהא פליג. עתוי"ט:

(כט) (על הברטנורא) והיינו דקתני זה הכלל. גמרא:

(ל) (על המשנה) לאכול כו'. אע"ג דמרישא לאכול דבר שדרכו לאכול כו', שמעינן הא, דהשתא לאכול ולאכול דבר שאין דרכו לאכול לא מצטרף, לאכול ולהקטיר מבעיא. איצטריך, סד"א התם הוא דלאו כי אורחיה מחשב, אבל הכא דבהאי כי אורחיה ובהאי כי אורחיה אימא לצטרף, קמ"ל. גמרא:


פירושים נוספים