משנה זבחים ב רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) כל הזבחים שקיבל דמן זר אונן טבול יום מחוסר בגדים מחוסר כיפורים ושלא רחוץ ידים ורגלים ערל טמא יושב עומד על גבי כלים ועל גבי בהמה ועל גבי רגלי חברו פסל קיבל בשמאל פסל ורבי שמעון מכשיר נשפך על הרצפה ואספו פסול נתנו על גבי הכבש שלא כנגד היסוד נתן את הניתנין למטן למעלן ואת הניתנין למעלן למטן ואת הניתנין בחוץ בפנים ואת הניתנין בפנים בחוץ פסול ואין בו כרת.

(ב) השוחט את הזבח לזרוק דמו בחוץ או מקצת דמו בחוץ להקטיר אימוריו בחוץ או מקצת אימוריו בחוץ לאכל בשרו בחוץ או כזית מבשרו בחוץ או לאכל כזית מעור האליה בחוץ פסול ואין בו כרת לזרוק דמו למחר או מקצת דמו למחר להקטיר אימוריו למחר או מקצת אימוריו למחר לאכל בשרו למחר או כזית מבשרו למחר או לאכל כזית מעור האליה למחר פגול וחייבין עליו כרת.

(ג) זה הכלל כל השוחט והמקבל והמהלך והזורק לאכל דבר שדרכו לאכל ולהקטיר דבר שדרכו להקטיר חוץ למקומו פסול ואין בו כרת חוץ לזמנו פגול וחייבין עליו כרת ובלבד שיקרב המתיר כמצותו.

(ד) כיצד קרב המתיר כמצותו שחט בשתיקה קיבל והילך וזרק חוץ לזמנו או ששחט חוץ לזמנו קיבל והילך וזרק בשתיקה או ששחט וקיבל והילך וזרק חוץ לזמנו זה הוא שקרב המתיר כמצותו כיצד לא קרב המתיר כמצותו שחט חוץ למקומו קיבל והילך וזרק חוץ לזמנו או ששחט חוץ לזמנו וקיבל והילך וזרק חוץ למקומו או ששחט וקיבל והילך וזרק חוץ למקומו הפסח והחטאת ששחטן שלא לשמן קיבל והילך וזרק חוץ לזמנן או ששחט חוץ לזמנן קיבל והילך וזרק שלא לשמן או ששחט וקיבל והילך וזרק שלא לשמן זה הוא שלא קרב המתיר כמצותו.

(ה) לאכל כזית בחוץ וכזית למחר כזית למחר וכזית בחוץ כחצי זית בחוץ וכחצי זית למחר כחצי זית למחר וכחצי זית בחוץ פסול ואין בו כרת אמר רבי יהודה זה הכלל אם מחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום פגול וחייבין עליו כרת ואם מחשבת המקום קדמה למחשבת הזמן פסול ואין בו כרת וחכמים אומרין זה וזה פסול ואין בו כרת לאכל כחצי זית ולהקטיר כחצי זית כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין.

הדף הראשי של משנה זבחים ב