משנה זבחים ב דפוסים
משנה זבחים, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
כל הזבחים שקיבל דמן זר, אונן, טבול יום, מחוסר בגדים, מחוסר כיפורים, שלא רחוץ ידים ורגלים, ערל, טמא, יושב, עומד על גבי כלים, על גבי בהמה, על גבי רגלי חבירו, פסל.
קיבל בשמאל, פסל.
רבי שמעון מכשיר.
נשפך הדם על הרצפה ואספו – פסול.
נתנו על גבי הכבש, שלא כנגד היסוד, נתן את הניתנין למטן למעלן, ואת הניתנין למעלן למטן, את הניתנים בפנים בחוץ, ואת הניתנין בחוץ בפנים – פסול ואין בו כרת.
השוחט את הזבח לזרוק דמו בחוץ או מקצת דמו בחוץ, להקטיר את אימוריו בחוץ או מקצת אימוריו בחוץ, לאכול בשרו בחוץ או כזית מבשרו בחוץ או לאכול כזית מעור האליה בחוץ – פסול ואין בו כרת.
לזרוק דמו למחר או מקצת דמו למחר, להקטיר אימוריו למחר או מקצת אימוריו למחר, לאכול בשרו למחר או כזית מבשרו למחר או לאכול כזית מעור האליה למחר – פיגול וחייבין עליו כרת.
זה הכלל: כל השוחט והמקבל והמהלך והזורק – לאכול דבר שדרכו לאכול, להקטיר דבר שדרכו להקטיר –
- חוץ למקומו – פסול ואין בו כרת.
- חוץ לזמנו – פיגול וחייבין עליו כרת, ובלבד שיקרב המתיר כמצוותו.
כיצד קרב המתיר כמצוותו?
- שחט בשתיקה, קיבל והילך וזרק חוץ לזמנו;
- או ששחט חוץ לזמנו, קיבל והילך וזרק בשתיקה;
- או ששחט וקיבל והילך וזרק חוץ לזמנו – זה הוא שקרב המתיר כמצוותו.
כיצד לא קרב המתיר כמצוותו?
- שחט חוץ למקומו, קיבל והילך וזרק חוץ לזמנו;
- או ששחט חוץ לזמנו, קיבל והילך וזרק חוץ למקומו;
- או ששחט, קיבל, והילך, וזרק חוץ למקומו;
- הפסח והחטאת ששחטן שלא לשמן, קיבל והילך וזרק חוץ לזמנו;
- או ששחט חוץ לזמנו, קיבל והילך וזרק שלא לשמן;
- או ששחט, קיבל, והילך, וזרק שלא לשמן – זהו שלא קרב המתיר כמצוותו.
לאכול כזית בחוץ וכזית למחר, כזית למחר וכזית בחוץ, כחצי זית בחוץ וכחצי זית למחר, כחצי זית למחר וכחצי זית בחוץ – פסול ואין בו כרת.
אמר רבי יהודה זה הכלל: אם מחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום – פיגול וחייבין עליו כרת. ואם מחשבת המקום קדמה למחשבת הזמן – פסול ואין בו כרת.
וחכמים אומרים: זה וזה פסול ואין בו כרת.
לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית – כשר, שאין אכילה והקטרה מצטרפין.
משנה זבחים, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב