משנה בכורים א רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) יש מביאין בכורים - וקורין.

מביאין - ולא קורין.

ויש - שאינן מביאין.

ואלו שאינן מביאין -

הנוטע - לתוך שלו,

והבריך - לתוך של יחיד,

או לתוך של רבים.

המבריך -

מתוך של יחיד - לתוך שלו,

או מתוך של רבים - לתוך שלו.

הנוטע - לתוך שלו,

והמבריך - לתוך שלו,

ודרך היחיד, ודרך הרבים - באמצע,

הרי זה - אינו מביא.

רבי יהודה אומר:

כזה - מביא.

(ב) ומאיזה טעם, אינו מביא? -

משום שנאמר:

"ראשית ביכורי אדמתך תביא" (שמות כג יט שמות לד כו),

עד שיהו כל הגידולין - מאדמתך.

האריסין,

והחכורות,

והסיקריקון,

והגזלן - אין מביאין מאותו הטעם,

משום שנאמר: "ראשית ביכורי אדמתך".

(ג) אין מביאין בכורים - חוץ משבעת המינים.

לא מתמרים - שבהרים,

ולא מפירות - שבעמקים,

ולא מזיתי שמן - שאינן מן המובחר.

אין מביאין הבכורים - קודם לעצרת.

אנשי הר צבועים,

הביאו ביכוריהם - קודם לעצרת,

ולא קיבלו מהם,

מפני הכתוב שבתורה:

"וחג הקציר ביכורי מעשיך, אשר תזרע בשדה" (שמות כג טז).

(ד) אלו מביאין, ולא קורין -

הגר -

מביא - ואינו קורא,

שאינו יכול לומר:

"אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו" (דברים כו ג);

אם היתה אימו מישראל -

מביא - וקורא.

וכשהוא מתפלל, בינו לבין עצמו -

אומר: "אלוהי אבות ישראל".

וכשהוא מתפלל, בבית הכנסת -

אומר: "אלוהי אבותיכם".

ואם היתה אימו מישראל -

אומר: "אלוהי אבותינו".

(ה) רבי אליעזר בן יעקב אומר:

האישה - בת גרים,

לא תינשא - לכהונה,

עד שתהא אימה - מישראל.

אחד - גרים,

ואחד - עבדים משוחררים,

אפילו - עד עשרה דורות,

עד שתהא אימן - מישראל.

האפטרופין,

העבד,

והשליח,

והאישה,

וטומטום,

ואנדרוגינוס -

מביאין - ולא קורין,

שאינן יכולין לומר:

"אשר נתת לי ה'" (דברים כו י).

(ו) הקונה שני אילנות,

בתוך של חברו -

מביא - ואינו קורא.

רבי מאיר אומר:

מביא - וקורא.

יבש המעיין, ונקצץ האילן -

מביא - ואינו קורא.

רבי יהודה אומר:

מביא - וקורא.

מהחג, ועד חנוכה -

מביא - ואינו קורא.

רבי יהודה בן בתירה אומר:

מביא - וקורא.

(ז) הפריש את ביכוריו, ומכר את שדהו - מביא ואינו קורא.

השני מאותו המין - אינו מביא; ממין אחר - מביא וקורא.

רבי יהודה אומר: אף מאותו המין - מביא וקורא.

(ח) המפריש - את ביכוריו,

נמקו,

נבזזו,

נגנבו,

אבדו,

או שנטמאו -

מביא אחרים תחתיהן - ואינו קורא.

והשנים -

אין חייבין עליהן - חומש.

נטמאו בעזרה -

נופץ - ואינו קורא.

(ט) ומנין שהוא חייב באחריותן,

עד שיביאם להר הבית -

שנאמר:

"ראשית ביכורי אדמתך, תביא בית ה' אלוהיך" (שמות כג יט שמות לד כו),

מלמד שהוא חייב באחריותן,

עד שיביאם להר הבית.

הרי שהביא, ממין אחד - וקרא,

חזר והביא, ממין אחר -

הרי זה - אינו קורא.

(י) ואלו מביאין, וקורין,

מהעצרת, ועד החג -

משבעת המינין,

מפירות - שבהרים,

מתמרים - שבעמקים,

ומזיתי שמן - שהן מעבר לירדן.

רבי יוסי הגלילי אומר:

אין מביאין בכורים - מעבר לירדן,

שאינה - ארץ זבת חלב ודבש.

(יא) הקונה שלשה אילנות,

בתוך של חברו -

מביא - וקורא.

רבי מאיר אומר:

אפילו שנים.

קנה אילן, וקרקעו -

מביא - וקורא.

רבי יהודה אומר:

אף בעלי האריסות, והחכורות -

מביאין - וקורין.

הדף הראשי של משנה בכורים א

משנה בכורים, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב