מקור:חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<שם> חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי

<מאגר 2073986 תיקון 565913>

<מקור> ((ס"ח תשע"ח, 898|חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי|20:504220)).

@ 1. עקרונות יסוד

(א) ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה קמה מדינת ישראל.
(ב) מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית.
(ג) מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי.
((ראו הכרזה על הקמת מדינת ישראל; ראו פקודת שטח השפוט והסמכויות, תש״ח–1948.))

@ 2. סמלי המדינה

(א) שם המדינה הוא "ישראל".
(ב) דגל המדינה הוא לבן, שני פסי תכלת סמוך לשוליו, ומגן דוד תכול במרכזו.
(ג) סמל המדינה הוא מנורת שבעת הקנים, עלי זית בשני צדדיה, והמילה "ישראל" למרגלותיה.
(ד) המנון המדינה הוא "התקווה".
(ה) פרטים לעניין סמלי המדינה ייקבעו בחוק.
((ראו חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, תש״ט–1949 וכן הכרזות על דגל מדינת ישראל ועל סמל מדינת ישראל.))

@ 3. בירת המדינה

ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל.
((ראו חוק־יסוד: ירושלים בירת ישראל.))

@ 4. שפה

(א) עברית היא שפת המדינה.
(ב) לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה; הסדרת השימוש בשפה הערבית במוסדות ממלכתיים או בפניהם תהיה בחוק.
(ג) אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה הערבית לפני תחילתו של חוק-יסוד זה.
((ראו סעיף 82 לדברי המלך במועצה על ארץ־ישראל, 1922 עד 1947.))

@ 5. קיבוץ גלויות

המדינה תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות.
((ראו חוק השבות, תש״י–1950.))

@ 6. הקשר עם העם היהודי

(א) המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם או בשל אזרחותם.
(ב) המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי.
(ג) המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות.

@ 7. התיישבות יהודית

המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה.

@ 8. לוח רשמי

הלוח העברי הוא לוח רשמי של המדינה ולצדו ישמש הלוח הלועזי כלוח רשמי; השימוש בלוח העברי ובלוח הלועזי ייקבע בחוק.
((ראו חוק השימוש בתאריך העברי, התשנ״ח–1998.))

@ 9. יום העצמאות וימי זיכרון

(א) יום העצמאות הוא יום החג הלאומי הרשמי של המדינה.
((ראו חוק יום העצמאות, תש״ט–1949.))
(ב) יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה הם ימי זיכרון רשמיים של המדינה.
((ראו חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, תשכ״ג–1963 וחוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, תשי״ט–1959.))

@ 10. ימי מנוחה ושבתון

שבת ומועדי ישראל הם ימי המנוחה הקבועים במדינה; למי שאינם יהודים זכות לקיים את ימי המנוחה בשבתם ובחגיהם; פרטים לעניין זה ייקבעו בחוק.
((ראו פרק ששי א׳ לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948.))

@ 11. נוקשות

אין לשנות חוק-יסוד זה אלא בחוק-יסוד שהתקבל ברוב של חברי הכנסת.

<פרסום> התקבל בכנסת ביום ז' באב התשע"ח (19 ביולי 2018).

<חתימות>

  • בנימין נתניהו, ראש הממשלה
  • ראובן ריבלין, נשיא המדינה
  • יולי יואל אדלשטיין, יושב ראש הכנסת

<ויקי>

חוקי היסוד של מדינת ישראל
חופש העיסוקירושלים בירת ישראלישראל – מדינת הלאום של העם היהודיכבוד האדם וחירותוהכנסתמבקר המדינההממשלהמקרקעי ישראלמשאל עםמשק המדינה (ה"ש 2009-2016, ה"ש 2017-2018)נשיא המדינההצבאהשפיטה ספר החוקים הפתוח
חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח


</ויקי>