מצוה:שתקריב הזבה קורבן כשתתרפא מזובה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שתקריב הזבה קורבן כשתתרפא מזובה
מצוה זו אינה נוהגת בזמן הזה

כח וְאִם טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תִּטְהָר.

כט וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּקַּח לָהּ שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה וְהֵבִיאָה אוֹתָם אֶל הַכֹּהֵן אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.

ל וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת הָאֶחָד עֹלָה וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְהוָה מִזּוֹב טֻמְאָתָהּ.
(ויקרא טו, כח-ל)

בחז"ל

בראשונים
משנה תורה: הלכות מחוסרי כפרה, פרק א
ספר המצוות לרמב"ם: עשה עה    ספר החינוך: מצוה קפג    ספר מצוות גדול: עשה ריח