מצוה:לעזוב את לקט הקציר לעני ולגר

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


לעזוב את לקט הקציר לעני ולגר
מצוה זו אינה נוהגת בזמן הזה

ט וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט. י וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. (ויקרא יט, ט-י)

בחז"ל
משנה: מסכת פאה, פרק ה

בראשונים
משנה תורה: הלכות מתנות עניים, פרק ד
ספר המצוות לרמב"ם: עשה קכא    ספר החינוך: מצוה ריח    ספר מצוות גדול: עשה קנז

באחרונים
שולחן ערוך: טור יורה דעה, סימן שלב