מצוה:להניח פאה בשדה מן התבואה לעני ולגר

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


להניח פאה בשדה מן התבואה לעני ולגר
מצוה זו אינה נוהגת בזמן הזה

בתורה
וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט. י וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. (ויקרא יט, ט-י)

בחז"ל

בראשונים
משנה תורה: הלכות מתנות עניים, פרק א
ספר המצוות לרמב"ם: עשה קכ    ספר החינוך: מצוה רטז    ספר מצוות גדול: עשה קנו