מצוה:להניח העוללות שבכרם לפאה
• מצוה זו אינה נוהגת בזמן הזה •
וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
(ויקרא יט, י)
היא שצונו להניח מה שיש בכרם כשיבצור אותו לעניים, הנקרא עוללות. ובא הכתוב גם כן "תעזוב אותם" (ויקרא יט, י) אחר זכרו העוללות.
וכבר התבארו משפטי מצוה זו במסכת פאה. ואינה נוהגת אלא בארץ.
להניח פאה בכרם. ופאה זו של כרם הוציאה הכתוב בלשון "עוללות", כלומר שנצטוינו שנשאיר כל העוללות בכרם לפאה. וזהו דכתיב "לעני ולגר תעזב אתם" אחר שזכר "וכרמך לא תעולל" (ויקרא יט, י).
זהו דעת הרמב"ם זכרונו לברכה בעוללות הכרם, שהם במקום פאה שבשאר אילנות. והרמב"ן זכרונו לברכה לא פירש כן. ובלאו ד"וכרמך לא תעולל" שהוא בסדר זה (מצוה רכא) אכתוב עיקר מחלוקתם בארכה.
ועוד אבאר שם: פאה בכל האילנות מניין, וכל ענייני המצוה כמנהגי בעזרת השם.
וכן מצות עשה בעוללות. והם אשכולות קטנות שאין להם לא כתף – והם פסיגים זה על זה סמוך לזנב כמין כתף – ולא נטף – והם התלויות בשדרה ויורדות ונוטפות בחיבור ומכסות אותן הסמוכות לשדרה. אין להם זה, אלא אם ישימם על פס ידו כולן נוגעות בפס ידו, שאין גרגיר עובר את חברו, כדאיתא בירושלמי.
ומצוה שיעזוב אותם לעניים, שבכל אלה נאמר "לעני ולגר תעזוב אותם" (ויקרא יט, י).