סמ"ג עשה קס
מראה
וכן מצות עשה שהמעמר ושכח עומר אחד או ב׳ בשדה, שיתננו לעניים, שנאמר לגר וליתום ולאלמנה יהיה. זו מצות עשה וכבר בארנו בסמל״ת [ל״ת רפ״ח] שהשכחה נוהגת בקמה כשם שנוהגת בעומרים, וכשם שהשכחה נוהגת בתבואה כך נוהגת באילנות. ומשפטי הפאה והלקט והעוללות והפרט והשכחה נתפרשו בסמ״ל שהרי שם עיקר המצוה.