מצוה:להניח לעניים את השכחה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


להניח לעניים את השכחה
מצוה זו אינה נוהגת בזמן הזה אלא מדרבנן

כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. (דברים כד, יט)

בחז"ל
משנה: מסכת פאה, פרק ו

בראשונים
משנה תורה: הלכות מתנות עניים, פרק ה
ספר המצוות לרמב"ם: עשה קכב    ספר החינוך: מצוה תקצב    ספר מצוות גדול: עשה קס

באחרונים
שולחן ערוך: טור יורה דעה, סימן שלב