מצוה:לא להעלים עין מאבידה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


לא להעלים עין מאבידה
מצוה זו נוהגת בזמן הזה

לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת שֵׂיוֹ נִדָּחִים וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ. (דברים כב, א)
וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם. (דברים כב, ג)

בחז"ל

בראשונים
משנה תורה: הלכות גזילה ואבידה, פרק יא
ספר המצוות לרמב"ם: לאו רסט    ספר החינוך: מצוה תקלט    ספר מצוות גדול: לאו קנט