מצוה:לא להישבע לשקר

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


לא להישבע לשקר
מצוה זו נוהגת בזמן הזה

וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה. (ויקרא יט, יב)
אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב לְכֹל אֲשֶׁר יְבַטֵּא הָאָדָם בִּשְׁבֻעָה וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא יָדַע וְאָשֵׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה. (ויקרא ה, ד)

בחז"ל

בראשונים
משנה תורה: הלכות שבועות, פרק א
ספר המצוות לרמב"ם: לאו סא    ספר החינוך: מצוה רכז    ספר מצוות גדול: לאו רלט

באחרונים
שולחן ערוך: טור יורה דעה, סימן רלו