מצודות על שופטים טז ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| מצודות על שופטיםפרק ט"ז • פסוק ב' | >>
ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כח • כט • ל • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שופטים ט"ז, ב':

לַעַזָּתִ֣ים ׀ לֵאמֹ֗ר בָּ֤א שִׁמְשׁוֹן֙ הֵ֔נָּה וַיָּסֹ֛בּוּ וַיֶּאֶרְבוּ־ל֥וֹ כׇל־הַלַּ֖יְלָה בְּשַׁ֣עַר הָעִ֑יר וַיִּתְחָֽרְשׁ֤וּ כׇל־הַלַּ֙יְלָה֙ לֵאמֹ֔ר עַד־א֥וֹר הַבֹּ֖קֶר וַהֲרַגְנֻֽהוּ׃


 

מצודת דוד

"לאמר" - ואמרו נמתין עד אור הבוקר בבואו לצאת דרך השער ונהרגנו אז

"ויתחרשו" - שתקו ועשו עצמם כאלו אינם יודעים ממנו ולבל יהיה נשמר מהם או כל הלילה חשבו מחשבות איך להמיתו

"בשער העיר" - להרגו בבואו לצאת מן השער

"ויסבו" - סבבו בעיר לבקשו כי לא ידעו לאיזה בית נכנס

"לעזתים לאמר" - לאנשי עזה נאמר 

מצודת ציון

"ויתחרשו" - ענין שתיקה כמו (במדבר ל ה) והחריש לה או הוא מענין חתירת המחשבה כמו (משלי ג כט)אל תחרוש על רעך רעה