מצודות על שופטים טז יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על שופטיםפרק ט"ז • פסוק י"ד | >>
ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כח • כט • ל • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שופטים ט"ז, י"ד:

וַתִּתְקַע֙ בַּיָּתֵ֔ד וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו פְּלִשְׁתִּ֥ים עָלֶ֖יךָ שִׁמְשׁ֑וֹן וַיִּיקַץ֙ מִשְּׁנָת֔וֹ וַיִּסַּ֛ע אֶת־הַיְתַ֥ד הָאֶ֖רֶג וְאֶת־הַמַּסָּֽכֶת׃


 

מצודת דוד

"ויסע" - כשבא לשמוט שער ראשו עקר היתד עם המסכת הכרוך בו הנארג עם שער ראשו

"וייקץ משנתו" - כי מה שאסרתו בתחלה ביתרים ובעבותים עשתה כשהיה נעור אולם לארוג תלתלי הראש לא היה מניח אם היה נעור שהרי הנזיר אסור אפילו לסרוק ראשו פן יתלוש השער (נזיר מב א) ולזה ארגה כשהוא ישן

"ותתקע ביתד" - אחר שארגה המחלפות אשר חשבה שבזה יותש כחו בקשה לנסות הדבר ותקעה המחלפות כשהם ארוגים עם המסכת לתחבם בחוזק רב סביב יתד הארג לראות אם יוכל לשמטם 

מצודת ציון

"ותתקע" - ענין נעיצה בחוזק רב כמו (לעיל ד כא) ותתקע את היתד

"ביתד" - הוא יתד הארוג והוא עץ עגול שלפני האורג יכרוך עליו בגלגולו את חוטי השתי המסודר לאחר האריגה ובמשנה (כלים כא א) נקרא כובד התחתון

"וייקץ משנתו" - ענין ההערה מהשינה

"ויסע" - עקר ממקומו