מצודות על נחמיה ט לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| מצודות על נחמיהפרק ט' • פסוק ל"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לב • לג • לד • לה • לו • לז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


נחמיה ט', ל"ב:

וְעַתָּ֣ה אֱ֠לֹהֵ֠ינוּ הָאֵ֨ל הַגָּד֜וֹל הַגִּבּ֣וֹר וְהַנּוֹרָא֮ שׁוֹמֵ֣ר הַבְּרִ֣ית וְהַחֶ֒סֶד֒ אַל־יִמְעַ֣ט לְפָנֶ֡יךָ אֵ֣ת כׇּל־הַתְּלָאָ֣ה אֲֽשֶׁר־מְ֠צָאַ֠תְנוּ לִמְלָכֵ֨ינוּ לְשָׂרֵ֧ינוּ וּלְכֹהֲנֵ֛ינוּ וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ וְלַאֲבֹתֵ֖ינוּ וּלְכׇל־עַמֶּ֑ךָ מִימֵי֙ מַלְכֵ֣י אַשּׁ֔וּר עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃


 

מצודת ציון

"התלאה" - ענין יגיעה וטורח כמו את כל התלאה (שמות י"ח

מצודת דוד

"הברית" - הגמול שהבטחת בברית

"אל ימעט" - רצה לומר יחשב לפניך למרובים וימרקו כל פשעי עמך

"אשר מצאתנו" - אשר מצא אותנו וחוזר ומפרש למלכינו וגו'

"מימי מלכי אשור" - שהיו הראשונים אשר הרעו לישראל