מצודות על נחמיה ט כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על נחמיהפרק ט' • פסוק כ"ט | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לב • לג • לד • לה • לו • לז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


נחמיה ט', כ"ט:

וַתָּ֨עַד בָּהֶ֜ם לַהֲשִׁיבָ֣ם אֶל־תּוֹרָתֶ֗ךָ וְהֵ֨מָּה הֵזִ֜ידוּ וְלֹא־שָׁמְע֤וּ לְמִצְוֺתֶ֙יךָ֙ וּבְמִשְׁפָּטֶ֣יךָ חָֽטְאוּ־בָ֔ם אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה אָדָ֖ם וְחָיָ֣ה בָהֶ֑ם וַיִּתְּנ֤וּ כָתֵף֙ סוֹרֶ֔רֶת וְעׇרְפָּ֥ם הִקְשׁ֖וּ וְלֹ֥א שָׁמֵֽעוּ׃


 

מצודת דוד

"ותעד בהם" - היית מתרה בהם ע"י הנביאים

"ובמשפטיך וגו'" - רצה לומר אף בעשיית משפטיך לא עשו לקיים מצות ה' כי אם עשו שלא לשמה ואף בדרך חטא כענין הריגת החוטאים בכדי להתנקם נקמתו וכדומה

"אשר יעשה וגו'" - רצה לומר המשפטים אשר אם יעשה אותם האדם ישיג החיים בעבורם הנה המה חטאו בם

"כתף סוררת" - כאדם המסיר כתפו ופונה ללכת מחברו 

מצודת ציון

"ותעד" - ענין התראה