מצודות על נחמיה ט כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על נחמיהפרק ט' • פסוק כ"ה | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לב • לג • לד • לה • לו • לז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


נחמיה ט', כ"ה:

וַֽיִּלְכְּד֞וּ עָרִ֣ים בְּצוּרֹת֮ וַאֲדָמָ֣ה שְׁמֵנָה֒ וַיִּֽירְשׁ֡וּ בָּתִּ֣ים מְלֵֽאִים־כׇּל־ט֠וּב בֹּר֨וֹת חֲצוּבִ֜ים כְּרָמִ֧ים וְזֵיתִ֛ים וְעֵ֥ץ מַאֲכָ֖ל לָרֹ֑ב וַיֹּאכְל֤וּ וַֽיִּשְׂבְּעוּ֙ וַיַּשְׁמִ֔ינוּ וַיִּֽתְעַדְּנ֖וּ בְּטוּבְךָ֥ הַגָּדֽוֹל׃


 

מצודת דוד

"חצובים" - חפירת הבור במקום סלעים קרוי חציבה

"וישמינו" - נעשו שמנים ובעלי בשר

"ויתעדנו" - היו מעדנין עצמם ברוב גודל הטוב שהשפעת להם 

מצודת ציון

"בצורות" - מלשון מבצר

"שמנה" - מלשון שמן

"ויתעדנו" - ענין עונג ותענוג כמו מעדני מלך (בראשית מ"ט)