מצודות על משלי לא י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על משליפרק ל"א • פסוק י' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ל"א, י':

אֵֽשֶׁת־חַ֭יִל מִ֣י יִמְצָ֑א
  וְרָחֹ֖ק מִפְּנִינִ֣ים מִכְרָֽהּ׃


 

מצודת דוד

"אשת חיל" - כהתימו לספר מוסרי אמו, חזר לשבח אשת חיל לכבוד אמו, למען היות לה לזכרון.

"מי ימצא" - מי יוכל למצוא אשת חיל? כי הוא דבר יקר ומלתא דלא שכיחא.

"ורחוק" - אם היו רוצים למכרה, אז שוויה רחוק משל שווי הפנינים, כי היא שוותה יותר; והוא עניין מליצה. 

מצודת ציון

"אשת חיל" - רוצה לומר: זריזה וישרה.

"מפנינים" - הם המרגליות.

לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):

וכל הענין אמורה גם למשל על הנפש המשכלת, שהיא עוזרת לבעליה כאשה לבעלה.

"אשת חיל מי ימצא" - מי הוא המוצא נפש משכלת על שלימותה, לדעת ולהבין מעצמו כל דבר חכמה והשכל? וכאומר: הלא זה קשה במציאות, אבל נמצא און ותחבולה לדעת הכל, והיא על כי מכירה פעולתה רחוקה היא משכר הפנינים ואין לה ערך ודמיון עמה, כי מוכר הפנינים יקח המחיר והמה יוצאים מתחת ידו, אבל המלמד חכמה לזולת במחיר לימוד חכמה אחרת, נשארו שתיהן ביד כל אחד ואחד. אם כן, בעל נפש יוכל להשכיל בזה חכמות מרובות.