מ"ג משלי לא י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · לא · י · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֵֽשֶׁת־חַ֭יִל מִ֣י יִמְצָ֑א
  וְרָחֹ֖ק מִפְּנִינִ֣ים מִכְרָֽהּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):

לפי המשל, על התורה ולומדיה הפרשה מתבארת.

"אשת חיל" - היא התורה.

"מי ימצא" - אשרי הזוכה למצוא אותה.

"מפנינים" - מרגליות.

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אשת חיל". הנה חתם זה הספר בתואר החומר המשרת אל השכל שרות שלם באופן שיגיע לו קנין שלמותו ותאר אותו בנקבה כמנהגו וקראה אשת חיל מצד שלמות כחה להגיע אל השכל מה שיצטרך לו ממנה מהצורות המוחשות ואמ' שהוא קשה ההמצ' ורחוק מכרה וערכה מערך הפנינים כי אין לו יחס עמה:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אשת חיל" - כהתימו לספר מוסרי אמו, חזר לשבח אשת חיל לכבוד אמו, למען היות לה לזכרון.

"מי ימצא" - מי יוכל למצוא אשת חיל? כי הוא דבר יקר ומלתא דלא שכיחא.

"ורחוק" - אם היו רוצים למכרה, אז שוויה רחוק משל שווי הפנינים, כי היא שוותה יותר; והוא עניין מליצה. 

מצודת ציון

"אשת חיל" - רוצה לומר: זריזה וישרה.

"מפנינים" - הם המרגליות.

לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):

וכל הענין אמורה גם למשל על הנפש המשכלת, שהיא עוזרת לבעליה כאשה לבעלה.

"אשת חיל מי ימצא" - מי הוא המוצא נפש משכלת על שלימותה, לדעת ולהבין מעצמו כל דבר חכמה והשכל? וכאומר: הלא זה קשה במציאות, אבל נמצא און ותחבולה לדעת הכל, והיא על כי מכירה פעולתה רחוקה היא משכר הפנינים ואין לה ערך ודמיון עמה, כי מוכר הפנינים יקח המחיר והמה יוצאים מתחת ידו, אבל המלמד חכמה לזולת במחיר לימוד חכמה אחרת, נשארו שתיהן ביד כל אחד ואחד. אם כן, בעל נפש יוכל להשכיל בזה חכמות מרובות.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אשת חיל", יען הזכיר המוסר של אם למואל שהיתה אשת חיל כמו שנראה ממוסרה, זכר שבח האשת חיל. והנה להשיג דבר, יהיה או ע"י מציאה, או ע"י השתדלות כקונה דבר בעד דבר אחר, על הראשון אמר מי ימצא אותה ע"י מציאה, ועל הקנין ע"י השתדלות אמר שמכרה וקנינה, או מקום מגורתה רחוק יותר מפנינים שהם יקרים ובלתי נמצאים:

דרך המושכל

"אשת", כבר הסכימו המפרשים שיש במאמר זה משל ומליצה, ורובם פירשוהו על הנפש וכן דעתי בזה, רק שלפי דעתי ידבר על הנפש ההיולאנית, לא הנשמה הנאצלת ממרום הנצחיית, וכבר בארתי בפירוש תהלות (סי' מ"ה) שבמליצתו שם תאר את השכל כמלך המולך בגויה, ואת הנפש ההיולאנית המשיל שם לאשה בת צור אשר ארשה המלך, כי היא בת צור, ר"ל בת החומר שהוא מבני נכר אל הרוחניים, ובהיותה נשמעת אל השכל יארוש אותה לו לאשה, כי היא לפעמים אשה טובה אם היא מוכנה בטבעה או ע"י השתדלות לקבל ציורי החכמה והטוב וללכת בדרכי החכמה והאושר, ואז היא אשת חיל שהכתוב משבחה והתורה נמשלה בה, ולפעמים היא אשה רעה במי שנפשו נוטה לכל מדה רעה, והשכל בעלה י"ל עמה תמיד מלחמה פנימית, וינצו שניהם וירגנו באהליהם בהיותה משרכת דרכיה כפי טבעה הרע למרות עיני כבוד השכל ועצתו, ויש מי שנפשו מוכנת למדות טובות ותכונות מאושרות מתולדה, ויש מי שנפשו תקנה מדות טובות ותכונות מאושרות ע"י לימוד והרגל, על הראשון אמר אשת חיל מי ימצא, שזה דומה כמוצא מציאה בלי יגיע כפים, ועל השני אמר ורחוק מפנינים מכרה, שמי שרוצה לקנות אותה ע"י עמל והשתדלות, היא רחוקה יותר מפנינים, שמקומם במצולות ים רחוקים וצריך לעבור ימים רחוקים ולרדת לעמקי מצולות, כן צריך ע"ז זמן רב ומעשים רבים ולרדת לעמקי תהום הנפש להוציא הכחות המשובחות הנסתרים בה במצולותיה ולדלותם על פני חוץ:

ביאור המילות

"מכרה". ענין קנין, או מגורתה, כמו מכורתיך ומולדותיך (יחזקאל ט"ז):
 

<< · מ"ג משלי · לא · י · >>