מצודות על משלי לא טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על משליפרק ל"א • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ל"א, ט"ז:

זָמְﬞמָ֣ה שָׂ֭דֶה וַתִּקָּחֵ֑הוּ
  מִפְּרִ֥י כַ֝פֶּ֗יהָ נטע נָ֣טְעָה כָּֽרֶם׃


 

מצודת דוד

"מפרי כפיה" - משכר מעשה ידיה נטעה כרם.

"זממה" - כאשר חשבה על השדה ונתנה עיניה בה, לא תשקוט עד אשר תקנה. 

מצודת ציון

"זממה" - חשבה כמו כאשר זממתי (זכריה ח)

לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):

"זממה" - כל מה שתכסוף להשכיל - תשכיל ותשיג, ותתחכם עוד להבין דבר מתוך דבר, ועושה עוד ציצים ופרחים.