לדלג לתוכן

מצודות על מלאכי א יד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על מלאכיפרק א' • פסוק י"ד |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


מלאכי א', י"ד:

וְאָר֣וּר נוֹכֵ֗ל וְיֵ֤שׁ בְּעֶדְרוֹ֙ זָכָ֔ר וְנֹדֵ֛ר וְזֹבֵ֥חַ מׇשְׁחָ֖ת לַאדֹנָ֑י כִּי֩ מֶ֨לֶךְ גָּד֜וֹל אָ֗נִי אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וּשְׁמִ֖י נוֹרָ֥א בַגּוֹיִֽם׃


 

מצודת ציון

"וארור" - ענין קללה

"נוכל" - ענין ערמימות כמו ויתנכלו אותו (בראשית לז

מצודת דוד

"וארור נוכל" - ארור המערים לומר שאין בידו יותר מובחר להקרבה ממה שהביא אבל באמת יש בעדרו זכר מובחר וטוב הראוי לעולה

"ונודר" - והוא מנדר וזובח לה' שם נשחת וכחוש

"כי מלך גדול אני" - ומהראוי א"כ להקריב לפני מן המובחר

"ושמי נורא בגוים" - כל העכו"ם יראים מלפני