מצודות על מלאכי א ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< מצודות על מלאכי • פרק א >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • 


מצודת דוד

"וקראו להם" - מהפלגת חרבונם יכירו הכל שמה' באה על שהרשיעו לו ויקרא להם גבול רשעה והעם אשר זעם את ה' ועד עולם יקראו כן כי לא תשוב עוד להתכונן

"המה יבנו" - ר"ל באמת המה יבנו החרבות וימשלו ממשל רב אבל בסוף הדבר אהרוס אני מכל וכל ולא תשובנה עוד לקדמותן

"כי תאמר אדום" - אם יאמרו מחריבי המקדש הנה עתה אנו רשים ודלים וארצנו חרבה אבל נשוב עוד ונבנה החרבות כי יאמרו אין זה בא מפאת שנאת ה' אותנו להיות החורבן מתמדת כי במקרה בא וכאשר בא כן תלך

מצודת ציון

"רששנו" - מלשון רש ועני וכן מתרושש והון רב (משלי י"ג)

"גבול" - ענין מחוז

"זעם" - ענין כעס